נבחרת אייס
בלי בן גביר ובלי תמיכה ציבורית: סמוטריץ' מסתבך בקרב על התקציב | מתן חודורוב
את הניסיון הבוטה להפיל גזירות רק על מי שעובדים, הציבור מתרגם לזעם אותנטי נגד התקציב של האוצר. אין פלא שבן גביר אינו חושש להצביע נגדו, בניסיון ציני לקושש עוד הישגים ב"דרבי" של הימין. עכשיו סמוטריץ' נותר גם ללא מנכ"ל משרדו, שפקעה סבלנותו לחוק ה(אי) גיוס ולמתקפות מצד הבוס על הפקידים. האם מדובר בתחילת גל פרישות, שישנה את פני האוצר? | מתן חודורוב
את ההתפטרות המטלטלת של מנכ"ל משרדו השבוע, רגע לפני אישור התקציב, שר האוצר סמוטריץ' ניסה למסגר מיד כאירוע אישי ותו לו. "תותח אמיתי, העיקר הבריאות!" – הוא מיהר להחמיא לעו"ד שלומי הייזלר, שאכן התאושש לאחרונה מאירוע רפואי משמעותי, אך הספיק לחזור מאז לאיתנו ואף הוביל מטעם המדינה את המו"מ בעניין המס על רווחים כלואים.
אלא שבעוד השר עסוק במזעור נזקים, על רקע פרישת איש אמונו, למקורביו של הייזלר עצמו הייתה גרסה שונה לחלוטין לאירועים שהובילו לעזיבתו בתום קדנציה קצרה בת פחות משנתיים. לפני שנבחן אותה לגופה, כדאי להכיר מעט את האיש, שלרוב נחבא אל הכלים ונותר מתחת לרדאר התקשורתי.
על אף שמנכ"ל האוצר מוגדר כמינוי אישי של השר, ולכן יש ציפייה שיהפוך לעושה דברו, מרבית הדמויות שמונו לתפקיד השתמשו בכוחן כדי לבנות מעיין "גשר" – פלטפורמה לייצוב היחסים – בין הפוליטיקאי שבראש המשרד, לבין הכלכלנים הכפופים לו. הייזלר, שכיהן בעמדה הרגישה במסגרת ממשלה לעומתית כלפי פקידים, שבזה לכל ביקורת ולאנשי מקצוע בכלל, הבין את גודל האתגר ושכלל את המתינות הטבועה באופיו לדרגת אמנות.
כך למשל, כשסמוטריץ' החליט להציב אותו בראש צוות "לפתרון מחלוקות" במלחמה, מתוך תפיסה שאגף התקציבים אינו מפזר כספים בקצב הרצוי לשר, המנכ"ל הבהיר שבפועל הוא "לא נוטל מאיש אף סמכות אלא רק מקדם דיאלוג" – וכך מנע פיצוץ שעלול היה לשתק את האוצר בעיתוי קריטי.
באופן דומה פעל לתאם בין גורמים מחוץ לאוצר, כשהוביל להקמת בית החולים בבאר שבע באמצעות הצוות של "שיבא" – למרות התנגדות קופות החולים שדרשו לנהל אותו בעצמן; או כשהציג תכנית נדל"ן בפריפריה, למכירת דירות תמורת 800,000 שקל על חשבון הכנסות המדינה מהקרקע, תוך נטרול התנגדויות מתוך הממשלה.
כשהחלה משיכת כספים מהארץ בצל החקיקה המשפטית, הייזלר מיהר להבהיר ש"הרפורמה תרוכך" ו"תבוצע בהסכמה" – התחייבויות שגם אם לא היה להן כיסוי, שיקפו את העדפתו הברורה לפשרה והידברות ככלי מדיניות שיטיבו עם התוצאה הכלכלית. אנשים מסוגו של הייזלר לא מייצרים הרבה כותרות, אך תרומתם להפחתת המתח הגואה במגזר הציבורי לא תסולא בפז.
מה גורם, אם כך, אפילו לאדם נוח כזה לנטוש את הספינה של סמוטריץ'? השבוע סיפרו מקורביו שבחודשים האחרונים, הוא חש שמשימתו המרכזית – לשמור על ממשק עבודה סביר בין השר לאנשי המקצוע – פחות ופחות מצליחה. באותה תקופה, כשראש אגף התקציבים ביטא אי-הסכמה עם החלטות השר, סמוטריץ' יעץ לו בכתב "להניח את המפתחות" ובהזדמנות אחרת המליץ "שיקים מפלגה וירוץ לכנסת". זה לא הסגנון של הייזלר, שמחפש מכנה משותף ומתנגד להשתלחות בפקידים.
גם חוק ה"גיוס" שאמור להכשיר את ההשתמטות של חרדים מצה"ל, נראה בעיני המנכ"ל כמהלך לא ערכי שיקטין את שילובם גם בשוק העבודה. כיוון ש"התנגדות מבפנים" לא נמצאת בלקסיקון שלו, הוא העדיף לפרוש בהודעה לקונית שלא שיקפה את הסיפור האמיתי.
הפרטים הללו חשובים, לא מפני שהכלכלה הישראלית לא תסתדר בלי עו"ד הייזלר, אלא מפני שהם מספקים הצצה לעתיד האוצר עצמו. יש יותר מיסוד סביר להניח שגם ראש אגף התקציבים העצמאי, יוגב גרדוס המרבה להתריע מזנקי הכספים הקואליציוניים למפלגות החרדיות, לא יאריך ימים בתפקיד – בוודאי כשהמנכ"ל, ה"באפר", לא יימצא שם כדי להרגיע.
היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אסי מסינג, כבר הודח למעשה על ידי סמוטריץ' במהלך ל"קציבת כהונה" שנתפר במיוחד למידותיו, ויתגלגל בקרוב לבג"ץ. גם במקרה הזה, היעדרו של קול שפוי עלול להוציא מאיזון את המערכת השברירית מלכתחילה.
כל זה קורה לסמוטריץ' כשאין לו ממילא סיבות רבות לשמוח: שלל הגזירות שיעביר מלוות בתחושת חמיצות גם מצד מי שתומכים בתקציב שמרני, בגלל חוסר השוויון המקומם שהן יוצרות בנטל – הקפאת הקצבאות לציבור הלא-עובד יצאה מהתפריט לפי דרישה של ש"ס, אך נקודות הזיכוי ממס לשכירים ועצמאים דווקא כן יוקפאו, ל-3 שנים, בנוסף להעלאה בדמי הביטוח הלאומי.
יחד עם גל ההתייקרויות הצפוי בשל הגדלת המע"מ, הזינוק בתעריפי התחבורה הציבורית והתנפחות החשבונות הממשלתיים – אין לשר מה לבנות על אהדה ציבורית, או אפילו על הערכה בקרב הקהילה הכלכלית המקצועית, אלא רק על חיזוק הברית עם שותפיו לקואליציה.
אלא שאפילו בדרך ליעד הזה מתגלות חריקות, כשיו"ר מפלגת עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, מרשה לעצמו להצביע פעם אחר פעם נגד חוקי התקציב – בין אם בשל דרישה אמיתית לתוספת של מיליארדים עבור המשטרה, ובין אם בשל יריבות אישית מול סמוטריץ' עצמו ב"דרבי" של הימין. אפילו הודעה מלשכת שר האוצר על שיפור של עשרות אחוזים בשכרם של לוחמי הימ"מ, הובילה למתקפה מצד בן גביר שלפיה מדובר ב"ספין עלוב".
אגב, כאן הצדק דווקא עם סמוטריץ', שכן מעולם לא הושקעו משאבים גדולים כל כך במשטרה, ואת חלקם הגדול היא אף מתקשה לנצל. העניין הוא שלפי שעה, נתניהו אינו בא חשבון עם גילויי המרד של השר לביטחון לאומי, אלא מצטייר כמי שחושש מעימות פוליטי עמו, באופן שמתפרש כחוסר גיבוי לשר האוצר.
כל זה לא מסכן את עצם העברת התקציב, אלא רק מחדד את השאלה איך תתנהל הכלכלה ביום שאחריו. עם גזירות שיפגעו בכוח הקנייה ובחוסן הציבור היצרני, ובלי אנשי מקצוע חזקים שיכולים לשגשג תחתיו, סמוטריץ' עלול להקיף את עצמו בחבורה של "אומרי הן" שיסייעו לו להסביר מדוע אין פסול במדיניות המגזרית שהוא מוביל.
עוד ב-
בטווח הקצר זה אולי יסייע ביצירת תחושה של "משילות" מול מבקרים מבית כמו גרדוס, או אפילו פשרנים כמו הייזלר; אלא שמחומרים כאלה עדיין לא נוצרה אף קדנציה של שר אוצר מוצלח באמת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
