הכנס השנתי שנערך לאחרונה על ידי חטיבת כלכלה, סביבה ורגולציה בפירמת ראיית החשבון BDO, עמד בסימן ESG (השקעות אחראיות, Environmental-Social-Governance) – ולא בכדי. הנוף הגלובלי עובר טרנספורמציה מהירה, המונע על ידי ציפיות גוברות של בעלי עניין והבנה גוברת כי ESG הנו מרכיב בסיסי של פרקטיקות עסקיות בנות קיימא ואחראיות, הקשורות קשר ישיר עם יצירת ערך לטווח ארוך ולהצלחה תאגידית.

יישום פרקטיקות בנות קיימא בסביבה ארגונית דורש איזון עדין של חדשנות, תאימות וחשיבה אסטרטגית. יש להתמודד עם האתגר הכפול של התאמת יעדים עסקיים עם יעדי קיימות, תוך ניווט בנוף רגולטורי דינמי, המתפתח ללא הרף.

שינויי האקלים מהווים איום משמעותי ורב פנים, בעל השלכות כלכליות וחברתיות שעלולות להיות הרות אסון. חוסר פעולה עלול להיות הרבה יותר יקר מאשר פעולה. עסקים שלא יטפלו באופן יזום בסיכוני שינויי האקלים, עלולים לעמוד בפני הפסדים כספיים משמעותיים ונזק למוניטין.

לעומתן, חברות המאמצות ושיאמצו קיימות, מסתגלות ויסתגלו באופן יזום, צפויות להשיג יתרון תחרותי, ויפתחו הזדמנויות משמעותיות בכלכלה המתפתחת. גם לממשלות כמובן יש תפקיד קריטי – בין היתר, ביצירת מסגרות המדיניות הדרושות, מתן התמריצים, ההשקעות והאכיפה.

המסר המרכזי הוא שעלינו לפעול לשילוב עולמות ה-ESG בליבת הארגונים שלנו. אין זה מספיק לעמוד בדרישות דיווח מינימליות; עלינו להטמיע עקרונות ESG עמוק בתכלית החברות, בתוך המשימות, החזונות והיעדים האסטרטגיים שלנו. מחויבות זו אינה צריכה להיות נספח נפרד, אלא היבט יסודי של זהות הארגון והאסטרטגיה שלו. החזון חייב להקיף עתיד שבו הארגון ממלא תפקיד חיובי בהתקדמות חברתית וסביבתית, כאשר התוכנית האסטרטגית כוללת מדדי KPI מדידים של ESG המקשרים בין קיימות ליצירת ערך.

מכאן, שילוב קיימות באסטרטגיה העסקית שלנו דורש גישה הוליסטית. עלינו לשקול את ההשפעות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות של פעולותינו, ולחפש פתרונות חדשניים הנותנים מענה לממדים אלה. שיתוף פעולה יהיה המפתח – הן בתוך הארגון והן עם שותפים חיצוניים. על ידי מינוף המומחיות והמשאבים הקולקטיביים שלנו, אנו יכולים להניע שינוי משמעותי ולקבוע אמות מידה חדשות לקיימות בתעשייה שלנו.

בהמשך לכך, יש לצפות מבעלי המניות, חברי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה הממלאים תפקידים מרכזיים לפעול להטמעת קיימות כחלק מהאסטרטגיה הארגונית. המנהיגות והפיקוח שלהם חיוניים בקביעת הטון מלמעלה, ומבטיחים כי פרקטיקות בנות קיימא יקבלו עדיפות בכל רמות הארגון. שלושת קווי ההגנה – ניהול עסקי תפעולי, פונקציות ניהול סיכונים וציות וביקורת פנימית – חייבים לעבוד בצורה מלוכדת כדי להגן על יעדי הקיימות שלנו.

השורה התחתונה ברורה: על מועצות מנהלים כיום להסתכל על השפעות סביבתיות וחברתיות לא פחות מאשר על הביצועים הפיננסיים, ולקבל החלטות מנקודת מבט רחבה זו. בפועל, משמעות הדבר היא כי דירקטוריונים והנהלות צריכים להגדיל במידה ניכרת את התבוננותם והתמודדותם, ובנוסף למשימות המסורתיות יותר, עליהם להרחיב דעת ודיון לתוך נושאים כגון שימושי קרקע, אנרגיה, מים ופליטות; זכויות אדם, שוויון הזדמנויות וגיוון; כמו גם אתיקה וסטנדרטים פנימיים אחרים החלים לא רק בתוך הארגון, אלא גם על שרשרת האספקה של הארגון.

לצערי, תאגידים ומשקיעים מוסדיים לא נותנים משקל ותשומת לב מספקים למה שמכונה גורמי ESG, ובמיוחד לשינויי אקלים, נאמנותם ללקוחותיהם בהיבט של מה שמוגדר "חובת האמון" מחייבת לטענתם התמקדות אך ורק בתשואה ההולמת. בעשותם כן, יש בכדי להשפיע באופן שלילי על שינויי אקלים – ובכך בכדי להוות סכנה לכלכלה שלנו, למשקיעים, ליציבות הסדר העולמי ולכדור הארץ עצמו ובוודאי לדורות ההמשך.

בין שוויון וקיימות
במארג העשיר של החברה והכלכלה בישראל, הקשר בין צמיחה כלכלית, הון חברתי ומנעד הקהילות שלנו הופך למשמעותי יותר ויותר. בעודנו בוחנים בראייה הוליסטית את מצב המשק, הכלכלה והחברה, חיוני לחשוב על האתגרים וההזדמנויות הייחודיים העומדים בפני מדינת ישראל, בטיפוחה של סביבה תחרותית המקדמת הן שגשוג כלכלי והן צדק חברתי.

הקשרים ההדדיים בין תחרות, כלכלה, חברה, שוויון וקיימות מחייבים גישה הוליסטית מתוך ההכרה כי יש בתחרות כדי לטפח קיימות בדרך של עידוד חדשנות ויעילות בפרקטיקות בנות קיימא; צמיחה כלכלית לא צריכה לבוא על חשבון הון חברתי או הגנה על הסביבה כאשר פיתוח וצמיחה ברי קיימא מצריכים גישה מאוזנת; ואי-שוויון עלול להחריף אתגרים סביבתיים ולעכב יוזמות קיימות, ומכאן כי טיפול באי-שוויון הוא מרכיב הכרחי להשגת קיימות. הבנה משולבת, הגם שזו מורכבת, בין תחרות לקיימות יש בה בכדי לממש את הפוטנציאל לקיום שגשוג בר קיימא ועולם טוב יותר.

כלכלה משגשגת צריכה לא רק להתמקד במדדי צמיחה, אלא גם לתעדף חלוקה שוויונית של משאבים כדי להבטיח שכל הפרטים, ללא קשר לרקע שלהם, יוכלו להשתתף בשגשוג שהפיתוח הכלכלי מביא. ככל שאנו חוקרים את הדינמיקה בין כלכלה, חברה ושוויון, מתברר יותר ויותר כי התמודדות הוליסטית עם אתגרים אלה חיונית לעתיד בר קיימא ועמיד.

שוויון הוא ערך בסיסי. שוויון הוא חשוב. שוויון מקרין פנימה והחוצה. שוויון מגדרי כמקרה פרטי הוא חשוב, והוא חשוב בכל הדרגים. לצערי הדבר אינו מתרחש מעצמו, דהיינו, ברמה התרבותית לא הופנמו חשיבות השוויון וערכו, וה"יד הנעלמה" אינה נותנת לכך מענה. מנהיגות ראויה ונכונה, עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית לקידום ערך חשוב, בסיסי ומשמעותי זה.

וכאן אני פונה לכול. יישום עולמות הסביבה, החברה והממשל, וערך השוויון בפרט, מהווה אג'נדה מנהיגותית, שהיא חלק מעולם של מנהיגות ערכית; חלק מתרבות; ונכון שתהווה חלק מה-DNA. מימושה דורש מנהיגות אישית וקולקטיבית על ידי בעלי מניות, דירקטוריונים, הנהלות, משקיעים ומממנים, קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים. נראה שאנחנו מצויים בנקודת הזמן שבה על כל אחד מהשחקנים לעלות מדרגה ולקחת מנהיגות.

בין הווה לעתיד
מעבר מנקודת מבט כלכלית טהורה לראייה הוליסטית יותר המשלבת שיקולים כלכליים עם רווחה סביבתית וחברתית, מחייבת שיתוף פעולה רב זרועי בין מגזרים, השתתפות פעילה של ממשלות, עסקים והחברה האזרחית, ומחויבות ארוכת טווח לפיתוח בר קיימא. הדבר דורש מנהיגות, ערכים, ראייה ארוכת טווח, שילוב נכון בין יעדים קצרי טווח לארוכי טווח ועוד.

האתגרים ברורים, ומכאן גם קמים "כיסי התנגדות" מגוונים – המצריכים בהחלט תשומת לב, דיון ובחלקם, פתרון דרך מציאת "שביל הזהב". אני מקווה שהמציאות העולמית, מקומית, פוליטית וגיאופוליטית אותה אנו חווים אינה מייצגת או מובילה למרוץ לתחתית שיוביל לעתיד מסוכן מאוד. נראה לי שכוכבים רבים צריכים להסתדר כדי לשנות את המגמה.

חשוב שנשאל את עצמנו, היכן מתחילה ומסתיימת אחריותנו במשמרת שלנו לגבי דורות ההמשך ויצירת סביבה, משק, כלכלה וחברה בנות קיימא. ואל לנו לשכוח את שכתוב בספרי ירמיהו ויחזקאל: "אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה".
בואו יחד נבנה עתיד בר קיימא.

עוד ב-

דו"ח האקלים השנתי: שנת 2024 שברה שיא - האם אנחנו בנקודת האל-חזור?

לכתבה המלאה

*הכותב, יאיר אבידן, הוא כלכלן בכיר והמפקח על הבנקים לשעבר. מכהן כיום כיו"ר הוועדה המייעצת, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן.