נבחרת אייס
מדד העצמאות הכלכלית: האם יש סיבה למרות הכל לחגוג את מצב המשק?
הכלכלה עדיין צומחת (אבל פחות), האבטלה נותרה נמוכה, הגירעון בתקציב מזנק, דירוג האשראי יורד, יוקר המחיה שובר שיאים, לקוחות הבנקים משלמים יותר, אספקת החשמל אמינה אך משלוחי הנשק בסיכון – לרגל החג בדקנו: עד כמה נשמה העצמאות הכלכלית שלנו הישראלים, בתום 7 חודשי לחימה? תמונת מצב
תמונת העל: הכלכלה עדיין צומחת, הישראלים עובדים
כמו המראה המפעים של נופי ישראל ממרום המטוס, גם כשמביטים על המשק "מלמעלה" מצבו נראה מרשים למדי. בתום שבעה חודשי לחימה, שיעור האבטלה עומד (בהגדרה המרחיבה ביותר של למ"ס) על 5.3% בלבד – נתון שבספרות הכלכלית מוגדר כתעסוקה כמעט מלאה. בהתחשב בעובדה שיותר מ-100,000 תושבים פונו באוקטובר מבתיהם, וכ-300,000 חיילי מילואים שירתו לסירוגין מאז, מדובר בנתון פלאי שאין לו אח ורע במדינות המצויות במשברים ביטחוניים דומים.
כמו המראה המפעים של נופי ישראל ממרום המטוס, גם כשמביטים על המשק "מלמעלה" מצבו נראה מרשים למדי. בתום שבעה חודשי לחימה, שיעור האבטלה עומד (בהגדרה המרחיבה ביותר של למ"ס) על 5.3% בלבד – נתון שבספרות הכלכלית מוגדר כתעסוקה כמעט מלאה. בהתחשב בעובדה שיותר מ-100,000 תושבים פונו באוקטובר מבתיהם, וכ-300,000 חיילי מילואים שירתו לסירוגין מאז, מדובר בנתון פלאי שאין לו אח ורע במדינות המצויות במשברים ביטחוניים דומים.
נכון שאבטלה אינה כוללת מגזרים שמדירים את עצמם בקביעות ממעגל העבודה, ובראשם האברכים, אך כך התנהלה המדידה תמיד – ובמבחן התוצאה המספרים לא הורעו משמעותית במהלך המלחמה. גם הצמיחה, שבעשור האחרון נשמרה בשיעורים גבוהים מהממוצע ב-OECD, נותרה כנראה חיובית בחישוב שנתי, על אף שהואטה דרמטית בעקבות המציאות החדשה. אלה אמנם לא חדשות מצוינות, אבל עצם העובדה שהכלכלה עדיין "על הרגליים" אחרי האירועים האחרונים, מבטאת כשלעצמה חוסן בסיסי של המשק הישראלי היצרני. לקראת יום העצמאות, אפשר לשאוב מכך עידוד.
סימני האזהרה: הגירעון בתקציב מזנק ודירוג האשראי יורד
בחברות הדירוג לא מתבשמים מהישגי העבר, ולוטשים בזמן הווה עיניים מוטרדות אל העתיד. 2 מ-3 סוכנויות האשראי הגדולות, S&P ו-Moody’s, הפחיתו השנה לראשונה את הדירוג הריבוני של ישראל – וכולן (כולל Fitch) הוסיפו תחזית שלילית להמשך. זהו איתות מדאיג, שמשקף אובדן אמון מצד השווקים הבינלאומיים, בעיקר בכל הקשור לעמידה ביעדים שהממשלה עצמה הגדירה: כך, למשל, התחייב בנובמבר השר סמוטריץ' שהגירעון בקופת המדינה לא יעלה על 5% מהתוצר; כעבור חודשיים אושר בכנסת תקציב שבו השיעור מזנק ל-6.6%; בדיווח עדכני של האוצר הנתון ביחס לשנה האחרונה עלה ל-7%; ובאומדנים של אחת הסוכנויות, הגירעון הצפוי כבר מחריף ל-8% מהתוצר – קרי פער שלילי של יותר מ-150 מיליארד שקל בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה רק ב-2024.
בחברות הדירוג לא מתבשמים מהישגי העבר, ולוטשים בזמן הווה עיניים מוטרדות אל העתיד. 2 מ-3 סוכנויות האשראי הגדולות, S&P ו-Moody’s, הפחיתו השנה לראשונה את הדירוג הריבוני של ישראל – וכולן (כולל Fitch) הוסיפו תחזית שלילית להמשך. זהו איתות מדאיג, שמשקף אובדן אמון מצד השווקים הבינלאומיים, בעיקר בכל הקשור לעמידה ביעדים שהממשלה עצמה הגדירה: כך, למשל, התחייב בנובמבר השר סמוטריץ' שהגירעון בקופת המדינה לא יעלה על 5% מהתוצר; כעבור חודשיים אושר בכנסת תקציב שבו השיעור מזנק ל-6.6%; בדיווח עדכני של האוצר הנתון ביחס לשנה האחרונה עלה ל-7%; ובאומדנים של אחת הסוכנויות, הגירעון הצפוי כבר מחריף ל-8% מהתוצר – קרי פער שלילי של יותר מ-150 מיליארד שקל בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה רק ב-2024.
משקיעים זרים מתאכזבים לראות כיצד המפלגות השותפות בקואליציה אינן מתעלות לגודל השעה, וממשיכות לפזר כספים (בנוסף לעלויות הלחימה עצמה), באופן שהקפיץ את הוצאות הממשלה ב-12% מתחילת השנה לעומת קודמתה. החשש הוא שהמשך המגמה הזו יפגע בהזרמת כספים לישראל, ואף ביכולתה של המדינה לגייס אשראי בתנאים סבירים למימון המערכה הצבאית המתארכת.
"הרשימות השחורות" עדיין לא הועילו לצרכנים בישראל במאבק מול יוקר המחיה. מוצרי חלב ברשתות השיווק (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)
הכיס הפרטי: יוקר המחיה מזנק תחת אש, המיסים צפויים לעלות
לצד האבל הכבד על קורבנות המלחמה והחרדה לשלום החטופים, הנושא המרכזי שמעסיק את הישראלים בצל המציאות הביטחונית הוא עליות המחירים המהירות במשק. כשנתיים לאחר שנתניהו צילם את סרטון הבחירות הבלתי נשכח בתחנת הדלק, במשמרת שלו תעריף הבנזין זינק רק השנה ב-96 אגורות – לעבר רף ה-8 שקל לליטר בשירות עצמי. יצרני המזון מודיעים בזה אחר זה על התייקרויות, ולא נראה כאילו "הרשימות השחורות" שמפיץ שר הכלכלה ברקת מצליחות בינתיים לעצור אותם.
לצד האבל הכבד על קורבנות המלחמה והחרדה לשלום החטופים, הנושא המרכזי שמעסיק את הישראלים בצל המציאות הביטחונית הוא עליות המחירים המהירות במשק. כשנתיים לאחר שנתניהו צילם את סרטון הבחירות הבלתי נשכח בתחנת הדלק, במשמרת שלו תעריף הבנזין זינק רק השנה ב-96 אגורות – לעבר רף ה-8 שקל לליטר בשירות עצמי. יצרני המזון מודיעים בזה אחר זה על התייקרויות, ולא נראה כאילו "הרשימות השחורות" שמפיץ שר הכלכלה ברקת מצליחות בינתיים לעצור אותם.
צרכנים רבים תוהים לאן נעלמו הרפורמות בתחום, שהממשלה הבטיחה מראשית כהונתה, ובמה היא התעסקה לפני המלחמה אם לא במימוש הבטחות הליבה הללו. גם בתשלומי האזרחים למונופולים שבאחריותה הישירה – מהחשמל, דרך המים ועד לארנונה – נרשמו השנה עליות חדות במסגרת נוסחאות אוטומטיות, מבלי להתחשב בציבור שכורע תחת נטל ביטחוני וכלכלי. כל זה עוד לפני הטלת המיסים הצפויה ב-2025, ובראשם הגדלת המע"מ ל-18%, באופן שיוסיף לכרסם בהכנסה הפנויה של המשפחות בארץ. בכל הקשור ליוקר המחיה, ולשאיפה להימנע מהכבדה נוספת שלו, עם ישראל רחוק השנה מלחגוג עצמאות אמיתית.
המערכת הפיננסית: רווחים חסרי תקדים לבנקים, הבורסה מדשדשת
את ההרעה בחוסן הפיננסי של הלקוחות בשנה האחרונה, אפשר לזהות בתמונת הראי של החגיגה חסרת התקדים בבנקים. גם לאחר ההקלות המינוריות שנאלצו להעניק עם פרוץ המלחמה, חמשת השחקנים המובילים בשוק גרפו לבדם כ-25 מיליארד ₪ ב-2023 – רובם כתוצאה מהריבית שזינקה באופן לא סימטרי: שילמתם הרבה יותר על הלוואות ומשיכת יתר, קיבלתם רק מעט יותר על חסכונות ופיקדונות. העלייה הזו במרווח הפיננסי תורגמה להסטת עושר בקנה מידה אדיר, מהציבור למוסדות פיננסים מעטים, וההון האבוד חסר עכשיו מאוד למשפחות ועסקים שחיים במציאות משובשת. גם המתווה להקפאת החובות לחברות ולקבלנים, שעליו הכריז בנק ישראל, מתקרב לסיומו – ואז מרבית הלווים יגלו שהפירעון החודשי שלהם רק ממשיך להתייקר. בצד השני של המשוואה, התשואה על השקעות בבורסה המקומית פחתה בשנה שעברה ל-3.5% בלבד במדד ת"א 35 – ולא הצליחה לפצות על עלויות המימון הגבוהות. הבנקים כבר הורידו בחדות את התמורה על פק"מ לשנה, בהנחה (שטרם התממשה) שהנגיד יפחית משמעותית את הריבית. לכן, במאזן הרווח וההפסד, החוסכים רחוקים השנה מאוד מעצמאות פיננסית.
המערכת הפיננסית: רווחים חסרי תקדים לבנקים, הבורסה מדשדשת
את ההרעה בחוסן הפיננסי של הלקוחות בשנה האחרונה, אפשר לזהות בתמונת הראי של החגיגה חסרת התקדים בבנקים. גם לאחר ההקלות המינוריות שנאלצו להעניק עם פרוץ המלחמה, חמשת השחקנים המובילים בשוק גרפו לבדם כ-25 מיליארד ₪ ב-2023 – רובם כתוצאה מהריבית שזינקה באופן לא סימטרי: שילמתם הרבה יותר על הלוואות ומשיכת יתר, קיבלתם רק מעט יותר על חסכונות ופיקדונות. העלייה הזו במרווח הפיננסי תורגמה להסטת עושר בקנה מידה אדיר, מהציבור למוסדות פיננסים מעטים, וההון האבוד חסר עכשיו מאוד למשפחות ועסקים שחיים במציאות משובשת. גם המתווה להקפאת החובות לחברות ולקבלנים, שעליו הכריז בנק ישראל, מתקרב לסיומו – ואז מרבית הלווים יגלו שהפירעון החודשי שלהם רק ממשיך להתייקר. בצד השני של המשוואה, התשואה על השקעות בבורסה המקומית פחתה בשנה שעברה ל-3.5% בלבד במדד ת"א 35 – ולא הצליחה לפצות על עלויות המימון הגבוהות. הבנקים כבר הורידו בחדות את התמורה על פק"מ לשנה, בהנחה (שטרם התממשה) שהנגיד יפחית משמעותית את הריבית. לכן, במאזן הרווח וההפסד, החוסכים רחוקים השנה מאוד מעצמאות פיננסית.
מחירי הנדל"ן חזרו לעלות, וחיילי המילואים מתרחקים מרכישת דירה
כששוק הנדל"ן קפא לגמרי, החודשים הראשונים למלחמה נראו כמו הזדמנות לזוגות הצעירים לרכוש דירה בהנחה, בעיקר בפריפריה. אלא שבהינתן הריבית הגבוהה במשק, נטילת משכנתאות הענק הנדרשות הפכה מבחינתם לפעולה לא משתלמת, ספק-אפשרית. מספר העסקאות צנח, פועלים זרים רבים נטשו את ישראל והעובדים הפלסטינים נותרו מחוץ לשוק, כך שנוצרה בעיה חמורה חדשה – בקצב הבנייה – שתגרום לאיחורים במסירת המפתחות ולהידלדלות של ההיצע.
כששוק הנדל"ן קפא לגמרי, החודשים הראשונים למלחמה נראו כמו הזדמנות לזוגות הצעירים לרכוש דירה בהנחה, בעיקר בפריפריה. אלא שבהינתן הריבית הגבוהה במשק, נטילת משכנתאות הענק הנדרשות הפכה מבחינתם לפעולה לא משתלמת, ספק-אפשרית. מספר העסקאות צנח, פועלים זרים רבים נטשו את ישראל והעובדים הפלסטינים נותרו מחוץ לשוק, כך שנוצרה בעיה חמורה חדשה – בקצב הבנייה – שתגרום לאיחורים במסירת המפתחות ולהידלדלות של ההיצע.
על הרקע הזה הזהיר בנק ישראל בעצמו, שהעלייה במחירים עלולה להתחדש במלוא עוזה במחצית השנייה של 2024 – ונראה כי המציאות אפילו הקדימה את התחזית: שני המדדים האחרונים של הלמ"ס מאותתים על התייקרות רבעונית של 2% בממוצע ארצי – כך שזוגות צעירים בקבוצת הגיל של חיילי המילואים, מי שהגנו על הבית במשך חודשים, עלולים לגלות עם שובם משירות שרכישת הבית עצמו רק ממשיכה להתרחק מהישג ידם. מדובר במשבר חברתי ודאי, עם פוטנציאל גדול לבעבע, ולא ברור כיצד שרי הממשלה נערכים להתמודד עמו ביום שאחרי המלחמה.
יוקר הדיור הוא לא פחות ממשבר חברתי ודאי, עם פוטנציאל גדול לבעבע. נדל"ן בישראל (צילום: גילי יערי/פלאש 90)
העצמאות האנרגטית חיזקה את ישראל, ההידרדרות המדינית פגעה בה
גם מי שסברו (כמו כותב שורות אלה) שהמדינה צריכה הייתה לעמוד באופן עקשני יותר על זכויותיה מול חברות הגז הטבעי, לא יוכלו להתעלם מהתרומה העצומה של התגליות למשק האנרגיה. בעידן שבו פוטין סוגר את השיבר למדינות באירופה בשל תמיכתן באוקראינה, לישראל המותקפת יש מקור ודאי של אספקת חשמל, במודל שממתן התייקרויות עתידיות. יחד עם פעילות האוצר להקמה של מתקנים להתפלת מים לאורך העשור האחרון, ניתן לקבוע שהושגה כאן עצמאות אנרגטית – וגם לזקוף את חלקה הגדול לזכותן של ממשלות נתניהו.
גם מי שסברו (כמו כותב שורות אלה) שהמדינה צריכה הייתה לעמוד באופן עקשני יותר על זכויותיה מול חברות הגז הטבעי, לא יוכלו להתעלם מהתרומה העצומה של התגליות למשק האנרגיה. בעידן שבו פוטין סוגר את השיבר למדינות באירופה בשל תמיכתן באוקראינה, לישראל המותקפת יש מקור ודאי של אספקת חשמל, במודל שממתן התייקרויות עתידיות. יחד עם פעילות האוצר להקמה של מתקנים להתפלת מים לאורך העשור האחרון, ניתן לקבוע שהושגה כאן עצמאות אנרגטית – וגם לזקוף את חלקה הגדול לזכותן של ממשלות נתניהו.
עוד ב-
אלא שאסור לחזור אל הקונספציה של "עם לבדד ישכון": בתעשיות היקרות ביותר, בראשן הביטחונית, אין תחליף לשיתוף פעולה בינלאומי – בעיקר בשל יכולות הייצור והמימון של ארה"ב. המשבר המדיני מול בת בריתנו הקרובה, שהגיע לשיא (זמני?) באיום הנשיא ביידן להפסיק את משלוחי הנשק, משדר חולשה לעולם כולו ושוחק את התדמית המרתיעה של ישראל כמעצמה צבאית. רק חזרה לתיאום עם הממשל האמריקני, במקום גלישה לעימות פומבי מולו, תאפשר לצה"ל את האמצעים ואת מרחב הפעולה שנחוצים לו, בדרך לחזק את תפיסת העצמאות – הכלכלית והכללית – של המדינה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(5):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
5.רק ביבי והליכודשמעון לוי 05/2024/15הגב לתגובה זו0 1הממשלה מעולה,בבחירות הבאות מצביעים רק ביבי והליכודסגור
-
4.מגעילכתב מגעיל 05/2024/15הגב לתגובה זו0 0מה אתה משחק אותה שניה בובות של בידן תלמד מבגין שלא שם על אף אחד והצליחסגור
-
3.כתב כלכלי בגרושגזי 05/2024/15הגב לתגובה זו0 0עוד כתב שמאלן דיכאוני ראה שחורות תמידיסגור
-
2.מי שמך לנתח את מצב המדינה? אתה פרופ לכלכלה? (ל"ת)מתן בלבלוב 05/2024/14הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.צודק חרא מדינה וחרא כלכלה. אולי תרד מפה כבר ולא תחזור? (ל"ת)מתן זבלוב 05/2024/14הגב לתגובה זו0 3סגור
