זמן קצר לפני חג הפסח ירד שוב דירוג האשראי של ישראל והפעם הורידה אותו חברת הדירוג הכי ידידותית לנו בעשור האחרון, חברת סטנדרט אנד פורס (S&P). לא זו בלבד אלא שחברת הדירוג גם הורידה את תחזית הדירוג לרמה שלילית שמשמעה היא, שכמו יתר חברות הדירוג, הן צופות כולן אפשרות לירידת דירוג אשראי נוספת. חמורה לא פחות מהתפתחות שלילית זו היא תגובת השווקים הפיננסיים שהרחיבו עוד את מרווח הריבית שתמורתו נסחרות אגרות החוב הדולריות של ממשלת ישראל למרווח המשקף הורדות דירוג נוספות.

ברקע לירידת דירוג האשראי עמדו הן גורמים לא ענייניים והן גורמים ענייניים. הגורם הלא ענייני המרכזי הוא הפער הגדול בין שתי הרמות שנוצר בין דירוג האשראי של סטנדרט אנד פורס לבין זה של חברת דירוג האשראי מודי'ס. זאת, לאחר שמודי'ס הייתה הראשונה שהורידה את הדירוג (על אף שמלכתחילה דירוג האשראי שלה היה נמוך בדרגה אחת מזה של סטנדרט אנד פורס). פער של שתי דרגות הוא לא מקובל וחושף את סטנדרט אנד פורס לסיכוני תדמית עתידיים כמו גם לסיכונים משפטיים. לפיכך, לאחר ששר האוצר נכשל מעצירת הפחתת הדירוג מצדה של מודי'ס הרי ירידת הדירוג מצידה של סטנדרט אנד פורס הייתה כבר כמעט כרוניקה של גזרה ידועה מראש.

הגורם הענייני המרכזי (שהוא כמובן החשוב יותר) היה היעדרה של אסטרטגיה כלכלית תואמת מצב של שר האוצר. השר סמוטריץ' ממשיך להתעקש לא לעשות מאומה מאז ראשית כהונתו. הוא המשיך את המדיניות הכלכלית הלא מתאימה שקבע קודמו שר האוצר ליברמן אשר בעקבות המלחמה הפכה עוד יותר לא מתאימה. הוא נחוש להמשיך להעלות מיסים כפי שהעלה קודמו בלי להבין כי כך הוא מחליש את המשק עוד יותר. הוא נחוש שלא להילחם ביוקר המחיה כפי שלא עשה גם קודמו ומתעלם מההשלכות ההרסניות של יוקר המחיה הן על המשק והן על החברה בישראל. גל ההתיקרויות של השבוע האחרון אך ממחיש את ההפקרות הזו. הוא גם נחוש שלא לייעל את התקציב הממשלתי כפי שלא עשה כמו קודמו ומאפשר לשחקנים הפוליטיים לחגוג בזמן שהציבור נושא בנטל. אין לתמוה שגם אצלו חזרו מחירי הדיור לעלות והם כבר עולים חצי שנה ברציפות.

אולם, להבדיל מקודמו ליברמן הרי בפני השר סמוטריץ' עומדים צרכים ביטחוניים אדירים שיש לממן. צרכים הנובעים מהכורח להגדיל משמעותית את הצבא ולהגדיל למרבה אסוננו את תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון. השר סמוטריץ' אינו נערך לכך וחברות הדירוג מודאגות ובצדק. למען האמת גם אני מודאג מכך. כיצד נממן את הצרכים הצבאיים שלנו בלי כלכלה בצמיחה מואצת או ששוב נזניח את צרכינו הביטחוניים על מזבח חוסר היעילות הכלכלית כפי שעשינו בעשור ומחצה האחרונים?

גם הכתובות הולכות ונערמות על הקיר. קרן המטבע הבין לאומית הורידה את תחזית הצמיחה של ישראל לרמת שפל של שנים רבות וכך גם עשו בנק ישראל, משרד האוצר וכל חברות דירוג האשראי. הפחתת אופק הצמיחה מדרבנת מחדש את הביקושים לדיור שמחלישים בתורם את הצריכה הפרטית ואת המשק. החלשת הצריכה הפרטית מגדילה את הגירעון בתקציב הממשלה ולכן מעכבת את ירידת הריבית שמאיימת לחנוק את העסקים הקטנים. גם אלה כמובן מחלישים את אופק הצמיחה והכול חוזר חלילה במעגל קסמים שלילי המזין את עצמו.

הלופ הזה בעייתי ומאיים לייצר התדרדרות נוספת אך איש לא קורא את שר האוצר לסדר. גם לא הסקרים שממשיכים לתת אמון במפלגתו. ראש הממשלה עסוק בענייני המלחמה ובמאבק הדיפלומטי הכרוך עימה. השר גנץ לא עוסק בענייני הכלכלה וניכר כי אלה כלל לא מעניינים אותו. שר הביטחון לא מוטרד מהעובדה ששר האוצר לא עמל כדי שהמשק יוכל לממן את הצרכים הביטחוניים העתידיים. גם את הכנסת דומה שענייני הכלכלה לא באמת מעניינים. וגם הפקידות מעדיפה להמשיך בסטאטוס קוו ולא לריב עם איש. לא עם היבואנים הבלעדיים, לא עם המונופולים, לא עם הבנקים, לא עם החברות הממשלתיות ובוודאי שלא עם הפוליטיקאים.

אולם, כאשר מדינה מתנהלת כך ששריה ופקידיה לא מתעמתים עם גורמי הכוח כדי לשחרר את המשק ולאפשר לו לצמוח פירוש הדבר שכולם חברו יחד כדי לחגוג על חשבוננו ולהפקיר שוב את ביטחוננו.

עוד ב-

האוצר עובד על הציבור בעיניים: כישלון חמור בהנפקת האג"ח הישראלי | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית