הפעם נתניהו וסמוטריץ' עדיין לא הפיצו סרטונים ברשתות עם התייחסות אישית, נרחבת, להחלטת הדירוג שתשפיע על הכלכלה בישראל. בניגוד לקרדיט ששמחו ליטול על הודעת Fitch מתחילת החודש, ולפיה הציון למשק יישאר ללא שינוי למרות המלחמה, ההודעה ההפוכה של S&P הענקית – זו שמזהירה מפני הגירעון הממשלתי התופח בקופה – הכניסה את השניים לאלם תקשורתי.

כרגיל במצבים כאלה, "הפקידים" – להלן החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון – נשלחו להגיב ולפרשן את אחת החדשות הגרועות שקיבל המשק בשנים האחרונות, עם מסרים מוכנים מראש: זה לא ניהול גרוע, לא פזרנות תקציבית ובטח לא כספים קואליציוניים שגרמו לתוצאה המאכזבת, אלא נתון אחד שאין בלתו: התמשכות המלחמה עצמה והחשש העולמי מהתרחבות המערכה לחזיתות נוספות. לכן, לכאורה, אין מה לעשות – חוץ מ"ביחד לנצח".

את הספין הזה אסור לקנות כמות שהוא. בהחלטת S&P ההסלמה עם איראן אכן מוזכרת כסיבה העיקרית להפחתת הדירוג, אך בגוף ההודעה ברור מה התרחיש הכלכלי שמטריד באמת את החברה: העמקת הגירעון התקציבי, שגם כך תוכנן לרף גבוה במיוחד של 6.6% מהתוצר, לסביבות ה-8% - או במספרים פשוטים, בור שנתי של יותר מ-150 מיליארד שקל עומד להיפער בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה.

דוברי הממשלה עדיין מכחישים שזו תהיה המציאות, אך ענקית הדירוג סומכת יותר על האנליסטים שלה; מה הפלא? בנובמבר הכריז שר האוצר סמוטריץ' שהגירעון לא יעלה על 5% תוצר ב-2024, רק כדי "לפספס" את היעד של עצמו ב-30 מיליארד שקלים. התרחיש המטריד של עוד חריגה, בסדר גודל דומה, כנראה לא נתפס בעיני S&P כמדע בדיוני – ובעצם, סבורים שם, הממשלה איבדה חלק מהשליטה בתקציב: בסביבתו של נתניהו בונים על התאוששות המשק, שתניב אולי יותר מיסים מהצפוי בלי להרגיז איש, ולא על קיצוצים מידיים שיניבו חיסכון באופן ודאי.

המחדל מקומם במיוחד כי גם בהינתן הגירעון התקציבי שכפתה המלחמה על ישראל, לפחות את הבור הנוסף – בין הכרזות הממשלה לבין הערכות השוק – אפשר היה למנוע באמצעות "דמי רצינות": הפחתות משמעותיות יותר בהוצאות המשרדים המומצאים, ובראשם "המשימות הלאומיות" של השרה אורית סטרוק; הקפאת התקציבים הפוליטיים לשנתיים; אולי קיצוץ זמני בשכר הציבורי שיכול היה להתאפשר באמצעות דוגמה אישית של הדרג הנבחר – כל אלה יכלו לשכנע שהממשלה כן תעמוד ביעדי החוב, הגבוהים בפני עצמם, שהציגה בתקציב המדינה.

אלא שנתניהו בחר לדחות כל עימות עם שותפיו, וגם את העלאת המע"מ דחה ל-2025 מחשש שבחירות יתקיימו כבר במהלך שנת הכספים הנוכחית. התוצאה היא שאותה שמיכה מכסה מידי חודש פחות ופחות מכלל המשימות המוטלות על האוצר, עד לנקודה שבה גם סוכנויות האשראי רואות בבירור את מה שמבצבץ מחוצה לה.

כיוון ש-S&P אינה הראשונה להפחית את הדירוג לישראל, סמוטריץ' לא יוכל להאשים אותה ב"חוסר אמונה בצדקת דרכנו" כפי שעשה עם פרסום הודעתה הזהה של Moody’s בנושא. גם נתניהו, שחלק לחברה שבחים רבים במרוצת השנים שבהן שפעה עליו מחמאות, לא יישמע רציני אם יטען שהחלטותיה חסרות משמעות. ב-2020 הוא אמר למשל: "מצבנו יחסית לכלכלות העולם בתקופת הקורונה נקבע על ידי המשקיפים האובייקטיביים כטוב יותר מרוב המדינות... S&P ו-Moody’s שהורידו למדינות כמו בריטניה, לנו השאירו... זוהי הבעת אמון מרשימה במדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים".

נתניהו התייחס בכמה הזדמנויות לדירוג עצמו כברומטר להערכת המנהיגות במשק: "אין עדות טובה יותר לדרך האחראית והמוצלחת שבה ניהלנו את הכלכלה" (2012); "תעודת כבוד של הקהילה הבינ"ל להשקעות במדינת ישראל" (2011)"; "זה אומר שכלכלת ישראל בידיים טובות" (2019) ועוד. כעת, כשפרופיל האשראי יורד, מתברר שתרומתם של קובעי המדיניות לתוצאה היא סלקטיבית: ההישגים רשומים על שמם, בכישלונות זו רק המלחמה שאשמה.

ואולם, מטרת המאמר אינה רק להפנות זרקור לדרך שבה הגירעון נוהל לפני החלטת S&P, אלא גם לאופן שבו הוא עלול להמשיך ולדרדר את ישראל בסולם הדירוג – וזו, נכון להיום, הרי התחזית הרשמית לעתיד של כל החברות בתחום. מול שטף האזהרות, מציעים גורמים באוצר להקדים את המיסים שכבר אושרו – ובראשם הגדלת המע"מ – מתחילת 2025 למחצית השנייה של השנה הנוכחית. הצגת מקור אמין ופשוט לגבייה לצורך הגדלת ההכנסות, עשויה להערכתם לשכנע את חברות הדירוג שהממשלה קשובה לחששות ורצינית בניסיון למנוע את העמקת הבור.

כששאלתי על כך את פרופ' שמחון השבוע, בראיון ל-FM103, הוא פסק שרה"מ מתנגד "נחרצות" לכל יוזמה כזו: "בשום פנים ואופן! כל ההדלפות האלה מגיעות מטעם מי שרוצים להעלות מיסים, בעיקר אגף התקציבים". בהמשך השיחה הסביר שאין בכך צורך, שכן המשק מתאושש "מהר מהצפוי", ולכן לבהלה אין על מה להסתמך. שמחון הוסיף כי אם תמשיך "המגמה החיובית" כהגדרתו, העלאת המע"מ עשויה לא רק להידחות אלא להתבטל כליל – צעד שיגרע מהכנסות המדינה יותר מ-7 מיליארד שקלים.

גם במקרה הזה, הניתוח אינו מתכתב עם המסקנה של חברות הדירוג – כזכור, 'המשקיפים האובייקטיביים' לדעת נתניהו עצמו. ההחלטה הבאה של S&P לגבי ישראל צפויה להתקבל ב-10 במאי, סמוך מאוד ליום העצמאות.

עוד ב-

ביקורת חריפה בעקבות הורדת דירוג האשראי: "כישלון מחפיר ומהדהד"

לכתבה המלאה

לבסוף, כדאי להזכיר את הברור מאליו: מלאכת דירוג האשראי אינה חפה מפגמים או הטיות, אך יש לה השפעה משמעותית על הסטת כספים בין מדינות ועל ההחלטה של חברות ענק היכן להשקיע את הדולר הבא. עליות בבורסה ובשקל בימים שלאחר החלטה שלילית כזו, גם אם הן משמחות כשלעצמן, אינן מרמזות שהשוק מתעלם או "מצפצף" על הסקירות שפורסמו – שכן לתדמית שנוצרת יש אפקט מצטבר לטווח הארוך. זו, כמובן, אינה סיבה לקצר את המלחמה שמשכה והיקפה צריך להיגזר משיקולי הביטחון הלאומי בלבד; ומצד שני, הגיע הזמן שנתניהו וסמוטריץ' יפסיקו "למכור" שהכלכלה במצב מצוין או שהמשק זוכה לאמון מצד הגופים הזרים. שניים משלושת השחקנים כבר הפריכו את הבלוף הזה לאחרונה, ויש לקוות שלא נקבל מהן דרישת שלום נוספת אחרי החג.