מערכת הבריאות בישראל מצויה בעידן המודרני במאבק מתמיד ומתמשך להישרדותה לאור אתגרי חוסר תקציב מתמשך, גירעונות בקופות ובתי החולים בפריפריה, אורכי תורים מתמשכים לניתוחים, ל-MRI ועוד. על פניו, ישראל אינה מדינה ענייה, אלא להפך, היא מדורגת ב-20 המקומות הראשונים בדירוג התוצר הלאומי הגולמי לנפש (התל"ג).

ההסבר הטומן את הסיבה לאבסורד הוא שיעור ההשקעה בבריאות במדינת ישראל מתוך התל״ג שהינו מהנמוכים במדינות מבין מדינות ה-OECD. בשנת 2021 ההשקעה בבריאות מתוך התל"ג עמדה על 7.8% מהתוצר הלאומי הגולמי, שיעור נמוך מממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-9.5%. זה מתבטא במספר מיטות אשפוז לנפש, שנמוך ביותר משליש מהממוצע, מספר מכשירי MRI לנפש שבו אנו רחוקים מאוד מלהגיע לממוצע, מספר מיטות טיפול נמרץ לאלף נפש כמעט בתחתית הטבלה של מדינות ה - OECD.

הציפייה והחלום שלנו עם תל״ג מהגבוהים בעולם, שבתי החולים ייראו כבמדינות העשירות בעולם עם מטופל אחד או שניים בחדר, תורים זמינים לרפואה יועצת והדמיה, לצד הגדלת התקנים בבתי חולים וקיצור תורניות, אך חלום לחוד ומציאות לחוד.

גם בנושא רפואת המשפחה שהינה ליבת העשייה הרפואית כאן דרושה השקעה משמעותית בהתמחות ברפואת משפחה, בזמן שברוב המדינות כהולנד ובריטניה ועוד, כמעט 100% מרופאי המשפחה הם בעלי מומחיות ברפואת המשפחה, כאשר ההתמחות נערכת כ-3-4 שנים לצד בחינות לתואר כרופא מומחה. במדינת ישראל פחות מ-40% מרופאי המשפחה המועסקים בקופות הם בעלי תואר מומחה ברפואת המשפחה, בו בזמן 45% ממסיימי בתי ספר לרפואה בבריטניה נקלטים במימון המדינה להתמחות ברפואת המשפחה, ואצלנו רק 14% יתחילו התמחות זו.

מערכת הבריאות הישראלית יעילה דיו ועובדת תחת עומס גדול ובהיעדר תקציב מותאם מגיעה להישגים מצוינים ברמה עולמית. עלינו להודות בזה ולהעריך מאוד את מערכת הבריאות מנהליה ועובדיה, אך בפועל התקצוב החסר הינו המשך של מדיניות רבת שנים ותפיסה קלוקלת הקיימת בקרב כלכלני בריאות רבים שבמערכת הבריאות ישנה התנהגות שונה משאר הכלכלות במשק תחת מתווה התאוריה שאין גבול לביקוש במערכת הבריאות, ככל שניתן שירות נוסף הביקוש רק יעלה ועל כן אותם כלכלנים ממליצים שיש צורך להשאיר את מערכת הבריאות בתת תקצוב על מנת למתן את ביקוש האוכלוסייה ונותני השירות כאחד, אך כנראה לתאוריה זו שהיא נכונה במידה מסוימת צריכה להיות מידתיות מושכלת ולא להגיע להרעבה של המערכת הציבורית.
 
הגיעה העת שבריאות אזרחי המדינה תהיה בסדר עדיפות גבוה ברמה הלאומית, מדינה עשירה יכולה להשקיע יותר בבריאות ולהגדיל את החלק של המדינה בתקציב מערכת הבריאות, האחריות על כל הממשלה בסדרי עדיפויות שלה לתת את הדעת בנושא ולהשקיע יותר בחיזוק מערכת הבריאות הישראלית. מגיע למדינה במצב כלכלי מצוין מערכת בריאות באיכות מצוינת, עם בתי חולים מרווחים לצד רווחה לעובדי מערכת הבריאות, פריסה אופטימלית של השרות על כל גווניו וקיצור התורים, הכוללת פחות בירוקרטיה ושוויון בין פריפריה למרכז.

עוד ב-

מחאה בבית החולים בנצרת: "שר הבריאות הבטיח לטפל וברח"

לכתבה המלאה

הכותב הוא לשעבר מנהל בית החולים נצרת, כיום מרצה במכללה האקדמית צפת