המשרד להגנת הסביבה הודיע היום (רביעי) כי יזמן את קצא"א לשימוע לגבי תנאי היתרי הרעלים החדשים שניתנו לה ובקשתה להגדלת הכמות השנתית המותרת לעיסוק. זאת, לאור הודעת המדינה לבית המשפט שלפיה המשרד מוסמך להגביל בהיתר את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים

היתר רעלים ניתן לעוסק ברעלים, ומטרתו להגן על הסביבה ועל בריאות הציבור. חברת קצא"א עוסקת בשינוע, הובלה, אחסנה, פריקה וטעינה של נפט גולמי, הכרוכים בסיכונים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים ועלולים לגרום לדליפות ופריצות של נפט ודלק. 

"נוכח אירועים בעלי השלכות סביבתיות שאירעו בחברת קצא"א, וממצאי תחקירים שהתבצעו בעקבותיהם, וכן לאור בקשת החברה לבחון את הגדלת הכמות השנתית של הדלקים הפוסיליים שישונעו ויאוחסנו, עלה במשרד להגנת הסביבה הצורך בעדכון התנאים בהיתרי הרעלים, כך שיבטיחו הגנה ראויה לסביבה ולאוכלוסייה מפני הסיכונים שבפעילות חברת קצא"א" ציינו בהודעה לתקשורת בנושא. 

במסגרת ההיתרים שניתנו לחברה בחודש אפריל, נותרה על כנה הכמות השנתית הקודמת חרף בקשת החברה להגדיל את הכמויות השנתיות במתקניה באילת ובאשקלון. כמו כן, הממונה במשרד להגנת הסביבה הוסיף תנאים מעודכנים, בין היתר, בשים לב להתפתחויות ולשינויי התקנים והרגולציה ולדרישות המקובלות במדינות המפותחות. 
 
במסגרת העתירה שהגישה קצא"א כנגד החלטה זו של הממונה במשרד, הגישה המדינה אתמול (שלישי), הודעת עדכון בהליך שמתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע.

"בתום הדיונים הכריעה המשנה לפרקליט המדינה כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות העומדות לדיון, המשרד להגנת הסביבה מוסמך להגביל בהיתר רעלים שניתן מכוח חוק חומרים מסוכנים את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים", נכתב בהודעת המדינה. 

עוד ב-

משרד הבריאות באזהרה חמורה: זו העיר שמסכנת תושבים בסרטן

לכתבה המלאה

במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא, גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הצורך במגבלת כמות שנתית נובע, בין היתר, מהסיכון לאירועי חומרים מסוכנים שנובע מתפעול יתר, שגובר ככל שהכמות השנתית שעוברת במתקני קצא"א עולה - וזאת כפועל יוצא של פעולות רבות יותר של פריקה וטעינה. כמו כן, לתוספת הכמות השנתית יש השלכות סביבתיות נוספות, כגון על פליטת מזהמים לאוויר, שגם הן בסמכות הממונה לפי החוק במשרד להגנת הסביבה.
 
ברקע הדברים, תשתיות קצא"א, אשר כוללות תשתיות אחסון, פריקה וטעינה, ממוקמות על קו החוף ובסמוך לו בערים אשקלון ואילת, בקרבת אוכלוסייה ושימושים רגישים. תשתיות השינוע וההובלה של הדלקים, הכוללים קווי צנרת ארוכים באורך מאות קילומטרים (אילת-אשקלון-חיפה), חוצים אזורים רגישים לרבות שמורות טבע, אגני ניקוז ומרכזי אוכלוסין.