בריאות

מחקר חדש חושף: זו הדיאטה הפופולרית שתטיב עם הזיכרון שלכם

על פי מחקר חדש במכון באק לחקר הזקנה בקליפורניה, דיאטה קטוגנית משפרת את הזיכרון. התזונה הקטגונית משפרת את בריאות המוח בכך שהיא מעודדת את הגוף לשרוף שומן במקום לשרוף פחמימות והיא מייצרת תרכובות אשר עשויות לפעול במקום גלוקוז כמקור אנרגיה למוח

מערכת ice | 
תזונה בריאה (צילום freepik)
הדיאטה הקטגונית הפכה לפופולרית בשנים האחרונות. מדובר בתזונה עשירה בשומן ודלה בפחמימות עם כמות חלבונים ממוצעת. במקור, אותה דיאטה פותחה במיוחד חולי האפיליפסיה לפני כ-100 שנים. לצד זאת, היא מומלצת גם בקרב אלו המתמודדים עם מחלת הסוכרת, עודף משקל, לחץ דם והתמכרות לפחמימות וסוכרים. 
על פי מחקר חדש שבוצע על ידי מדענים ממכון באק לחקר הזקנה בנוואטו אשר בקליפורניה יחד עם צוות חוקרים מאוניברסיטת צ'ילה, עולה כי דיאטה קטוגנית משפרת את הזיכרון וזאת בעקבות שינוי בתאי החלבון העצביים. בכך, התזונה הייחודית מסייעת לבריאות המוח בתהליכי הזדקנות. 
המחקר שפורסם במגזין "Cell Reports Medicine", מציג מספר ממצאים מעניינים בנוגע לקשר שבין הדיאטה הייחודית לבין בריאות המוח בגיל מבוגר. על פי הסבר המומחים, לפחמימות יש השפעות נוירוטיות שונות. התזונה הקטגונית משפרת את בריאות המוח בכך שהיא מעודדת את הגוף לשרוף שומן במקום לשרוף פחמימות. מלבד זאת, הדיאטה גורמת לייצור של תרכובות אשר עשויות לפעול במקום גלוקוז כמקור אנרגיה למוח. 
הממצא הבולט והמעניין של המחקר, מצביע על כך כי אם מתחילים את הדיאטה בשלב מאוחר יותר, כאשר כבר החלה ירידה קוגנטיבית הקשורה לגיל, היא עדיין עשויה לשפר את בריאות המוח והזיכרון. במסגרת המחקר, החוקרים סיפקו תזונה עשירה בשומן במקום האוכל הרגיל לקבוצה של עכברים בני 20-23 חודשים, גיל המקביל לבני אדם בשנות ה-60-70 לחייהם. 
לאחר ארבעה חודשים, העברים שצרכו תזונה עתירה בשומן הראו שיפורים בקוארדינציה המוטורית, בשווי משקל ובביצועים גופניים.  החוקרים ציינו כי נרשמה פעילות מוגברת של הנוירונים בקליפת המוח הקדם – מצחית. בעקבות כך, אלו הגיעו למסקנה כי העכברים שצרכו תזונה קטוגנית שיפרו את הגמישות העצבית והפלסטית במערכת העצבים. דבר שהשפיע לטובה על בריאות המוח של העכברים. 
עדינה בכר, דיאטנית סוכרת ותזונה קטוגנית, מחברת הספר "הדיאטה הקטוגנית", מסרה בתגובה: "כשאנו אוכלים פחמימות הן נספגות לדם ומעלות את רמות הסוכר, הלבלב בתגובה מפריש אינסולין שבעזרתו הסוכר נכנס לתאים כדי לשמש לאנרגיה וכך גם רמתו בדם יורדת. אולם בצריכה עודפת של פחמימות, הלבלב נדרש להפריש כמויות גדולות של אינסולין, מצב שנקרא היפראינסולינמיה".
"זהו מצב שמאופיין באגירת שומן והגדלת תאי השומן אשר מפרישים חומרי דלקת לדם ואלו משפיעים על רקמות שונות, ביניהן הלבלב, אשר מאבד את התפקוד שלו. זה תהליך שלוקח שנים אך בסופו מתפתחת סוכרת. במצב של סוכרת או שנים לפני כן כשרמות האינסולין גבוהות, יש קושי להפיק אנרגיה. הדבר משפיע על תפקוד האיברים כמו הלב והמוח. לכן, מצב של עודף אינסולין, מוביל לעליה בסיכון למחלות לב, שבץ מוחי ואף דמנציה וסרטן. הדרך היחידה לעצור את מעגל הקסמים הזה הוא להגביל את אכילת הפחמימות ולהוסיף לתזונה שלנו שומנים".
"בתזונה הקטוגנית, הפחתת הפחמימות מביאה לירידה ברמות האינסולין, אז מתאפשרת שריפת שומן ונוצרים קטונים. המוח יכול לנצל עד 70% מהאנרגיה שלו מקטונים. ממצאי המחקר תורמים להבנת הקשר בין התזונה שלנו לבריאות המוח, דרך תהליכים שניתן לבחון אותם בעכברי מעבדה ולהוסיף על הידע הקיים במחקרים קטנים שנעשו בבני אדם. המחשבה שניתן לעצור את ההידרדרות הקוגניטיבית מעודדת. ניתן לאמץ דיאטה קטוגנית בכל שלב בחיים, אף פעם לא מאוחר. אבל לפני כן פנו לייעוץ מקצועי של דיאטן ואם יש לכם מחלות רקע היוועצו גם עם הרופא שלכם".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה