אהוד ניר, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מסכם את הרבעון הראשון של שנת 2025. ברחבי העולם, שוקי ההון הציגו תמונה מעורבת, בעוד שהבורסות באירופה רשמו עליות שערים מרשימות, השוק האמריקאי חווה תנודתיות עם כניסתו של הנשיא טראמפ לתפקידו, בעקבות חששות מהשלכות מדיניות המכסים, אינפלציה גבוהה והאטה כלכלית.

בשוק ההון המקומי ההתפתחויות בבורסה ברבעון הראשון של שנת 2025, ניתנות לחלוקה לשתי תקופות: תקופה ראשונה - מתחילת 2025 ועד החזרה ללחימה בעזה (1.1.25-17.3.25), בתקופה זו הייתה הפסקת אש עם חמאס והוחזרו חלק מהחטופים. ותקופה שניה - עם החזרה ללחימה בעזה ותחילת הליכי הדחת ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, ועד סוף הרבעון (18.3.25-30.3.25); התקופה השנייה התאפיינה בישראל בחזרה ללחימה בעזה וההליכים להדחת ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, כשההשלכות האפשריות אשר עשויות לנבוע מכך, התקבלו בשוק ההון בצורה שלילית.

מתחילת 2025, ועד ל-17.3.25, המניות הציג עליות שערים נאות, כאשר מדדי ת"א-35, ת"א-90 ות"א-SME60 רשמו עליות בשיעור של כ-5.7%, כ-8.9% וכ-4.3%, בהתאמה. בתקופה זאת ביצועי השוק המקומי היו חזקים בהשוואה לביצועי השוק בארה"ב: הדאו ג'ונס ירד בשיעור של כ-1.3%, ה-S&P 500 ירד בשיעור של כ-3.2% והנאסד"ק ירד בשיעור של כ-7.6%.

לעומת זאת, בתקופה השנייה, ממועד החזרה ללחימה ועד ליום 30.3, שוק המניות המקומי הציג ירידות שערים: מדדי ת"א-35, ת"א-90 ות"א-SME60 רשמו ירידות בשיעור של כ-4.1%, כ-7.9% וכ-4.7%, בהתאמה. בתקופה זאת ביצועי השוק היו חלשים בהשוואה לביצועי השוק בארה"ב: מדד הדאו ג'ונס ירד בשיעור של כ-0.6%, מדד ה-S&P 500 ירד בשיעור של כ-1.6%, ומדד הנאסד"ק ירד בשיעור של כ-2.7%.

עד הפתיחה המחודשת של המלחמה בעזה עליות שערים חזקות נרשמו ברבעון במדד ת"א-ביטוח (31.3%+), במדד ת"א בנקים-5 (16.5%+) ובמדד ת"א-פיננסים (20.9%+). בתקופה השנייה  מדדים אלה ירדו בחדות. מדד ת"א-ביטוח ירד בשיעור של כ-10.2%, מדד ת"א פיננסים ירד בשיעור של כ-6.9%, ומדד ת"א-בנקים-5 ירד בשיעור של כ- 4.1%.

בתקופה הראשונה עליות נאות נרשמו גם במדד ת"א-רשתות שיווק (11.0%+), במדד ת"א-תקשורת וטכנולוגית מידע (12.1%+) ובמדד ת"א-תעשיה (8.3%+). בתקופה השנייה מדדים אלה ירדו בחדות. מדד ת"א-רשתות שיווק ירד בשיעור של כ-4.1%, מדד ת"א-תקשורת וטכנולוגיות מידע ירד בשיעור של כ-7.4% ומדד ת"א-תעשייה ירד בשיעור של כ-7.8%.

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות ברבעון הראשון של 2025, הסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל בהשוואה לכ-2.5 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2024. עליה בשיעור של כ- 16%.

בתקופה הראשונה משקיעי ריטייל ישראלים (באופן ישיר ובאופן עקיף ע"י מנהלי תיקים ומנהלי קרנות) ותושבי חוץ רכשו מניות, ומנגד משקיעים מוסדיים לטווח ארוך מכרו מניות. בתקופה השנייה משקיעי ריטייל ישראלים ומשקיעים מוסדיים לזמן ארוך מכרו מניות, ומנגד תושבי חוץ המשיכו לרכוש מניות.

הגיוסים בשוק המניות ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו בכ-2.5  מיליארד שקל, זאת בהשוואה לגיוס של כ-2.0 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2024.

5 חברות חדשות ביצעו הנפקה ראשונית של מניות לציבור (IPO), מתוכן 2 חברות נדל"ן: שובל הנדסה ויסודות איתנים, חברת מלונאות אחת, פאי סיאם, חברה אחת העוסקת במסחר ושירותים, בלדי, וחברת טכנולוגיה אחת, אלעד תוכנה.

בתשואות מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות נרשמה אותה דינמיקה שנרשמה במדדי המניות: באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, בתקופה הראשונה נרשמו עליות, ומנגד בתקופה השנייה נרשמו ירידות. באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות לטווח הארוך המגמה הייתה אף חזקה יותר, עליות בשיעור חד יותר בתקופה הראשונה וירידות בשיעור חד יותר בתקופה השנייה.

מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב ברבעון הראשון של 2025, הסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל, נמוך במעט מהמחזור הממוצע ברבעון הרביעי של שנת 2024, שעמד על כ-4.5 מיליארד שקל. מחזורי המסחר היומיים במק"מ ברבעון הראשון 2025 הסתכמו בכ-1.35 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.25 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2024, עליה של כ-7.5%.

הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל-אביב ע"י האוצר הסתכמו ברבעון הראשון של 2025 בסך כ-46.1 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לכ-36.0 מיליארד שקל שגויסו ברבעון הרביעי של 2024. גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב ברבעון הראשון של 2025, הסתכמו בכ-35.8 מיליארד שקל. גבוהים בכ-32% מכ-27.1 מיליארד שקל שגויסו ברבעון הרביעי של 2024. גיוסי איגרות חוב מובנות ברבעון הראשון 2025 הסתכמו בכ-6.8 מיליארד שקל בהשוואה לכ-9.1 מיליארד שקל ברבעון הרביעי 2024, קיטון בשיעור של כ-25%.

מחזור המסחר היומי הממוצע באופציות על מדד ת"א-35 ברבעון הראשון של 2025 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-142 אלף יחידות, גידול בשיעור של כ-20%, לעומת ממוצע יומי של כ-118 אלף יחידות בשנת 2024.

בקרנות המחקות, בתקופה הראשונה נכנסו כספים למדדים המקומיים על חשבון מדדי חו"ל: נרשמו רכישות של קרנות המחקות מדדי מניות מקומיים ורכישות של קרנות המחקות מדדי אג"ח מקומיים, ומנגד נרשמו מכירות של קרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים. בתקופה השנייה, נרשמו מכירות של קרנות המחקות מדדי מניות מקומיים ומכירות של קרנות המחקות מדדי אג"ח, ומנגד נרשמו רכישות של קרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים.

עוד ב-

קרנות הנאמנות בפברואר: גיוסים חזקים במניות ישראל; פדיונות בכספיות

לכתבה המלאה

בקרנות האקטיביות, בתקופה הראשונה נרשמו הזרמות לקרנות הכספיות, ולקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל אביב, ובתקופה השנייה, נמשכו ההזרמות לקרנות הכספיות, ומנגד נרשמו פדיונות מהקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל אביב.