מקדמים את חוק האקלים 👈 הצעת חוק האקלים שמוביל המשרד להגנת הסביבה עלתה היום לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
החוק קובע יעד אסטרטגי ארוך טווח לאיפוס פליטות נטו עד לשנת 2050.
קראו עוד: https://t.co/yv60Nmn4hF pic.twitter.com/5cNauKRPLL

— המשרד להגנת הסביבה - Environmental Protection (@SvivaMinistry) June 4, 2024

#אכיפה_בסביבה👈ממשיכים בשבוע הסביבה 2024, שמוקדש ליחידות האכיפה שמשתפות איתנו פעולה.
הכירו את יחידת עיטם, שפועלת כנגד גורמים שחוסמים את חופי הכנרת ומנגישה אותם לכלל הציבור.
צפו בעו"ד ליאורה עופרי מהלשכה המשפטית במשרד בשיחה עם אלי גבאי, מנהל יחידת עיטם ברט"ג👇🏾 @rashut_hateva pic.twitter.com/nRBr3tCjol

— המשרד להגנת הסביבה - Environmental Protection (@SvivaMinistry) June 3, 2024

1. עיגון יעד ההפחתה לשנת 2030 בחוק. נוסח זה מחזק את רמת המחויבות הממשלתית ארוכת הטווח להפחתת פליטות גזי חממה, זאת בהשוואה למצב היום בו היעד נקבע בהחלטת ממשלה בלבד. בנוסף, החוק מעמיק את יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, שנה המסמנת נקודת זמן קריטית לבלימת קצב ההתחממות של כדור הארץ בהתאם לפאנל המומחים של האו"ם, כך שכמות פליטות גזי החממה בשנה זו תהיה נמוכה ב-30% מהכמות בשנת 2015.
2. קביעה של יעד הפחתה לשנת 2050 - איפוס נטו של פליטות גזי החממה בישראל. 
3. חובה על הממשלה להכנת תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי חממה, אשר תעודכן לפחות אחת לחמש שנים, ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה. החוק מגדיר את אופן עדכון התוכנית, המנגנונים המעורבים בה ואת אופן ההתייעצות והשיתוף בתהליך עם מומחים, בעלי עניין ונציגי הכלכלה והחברה כדי לגבש תכנית מקיפה, יעילה וברת יישום. 
4. עיגון החובה על משרדי ממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם. כלומר, תוכנית שתתייחס לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי.
5. סמכות להורות לרשות מקומית להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים.
6. חובה על הכנת תוכנית לאומית להיערכות המורכבת מכל תוכניות ההיערכות הפרטניות: של משרדי הממשלה, של הרשויות המקומיות והתאגידים המפורטים בחוק.
7. הקמה של גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות ויישומן: מועצת אקלים שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כולל נציגי ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. מועצה זו תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. בנוסף, ועדת מומחים עצמאית: שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה. מכון לסביבה ואקלים יוקם תחת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית, ולכן קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות. 
8. חובה לבצע הערכת סיכונים אקלימית לגבי סוגי תוכניות אסטרטגיות ומדיניות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ושיש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי חממה של ישראל או על שינוי האקלים.