בעולם

כלכלת חימושים: כך ארה"ב מתמרנת בין הסיוע לישראל ולאוקראינה

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, אוקראינה זקוקה לכ-200 אלף פגזים בחודש, אבל קצב הייצור האמריקני עומד על כ־28 אלף בחודש בלבד. בנאט"ו מעריכים כי רוסיה משגרת לא פחות מ־30 אלף פגזים ביום, פי חמישה מהיכולת המקסימלית של אוקראינה

מערכת ice | 25/1/2024 9:16

ארה (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל, חיים גולדברג)

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן עקף לפני כחודש את הקונגרס, בפעם השנייה, כשהחליט למכור לישראל כ-60 אלף פגזי 155 מ"מ וציוד נלווה בהיקף של כ-147.5 מיליון דולר. אלא שוושינגטון מתקשה לעמוד בביקוש לפגזים של אוקראינה מול רוסיה. בעת הנוכחית, שבה המלחמה באוקראינה שבקרוב תיכנס לשנתה השלישית, הלחימה היא סטטית, מה שמגביר את השימוש בארטילריה.

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל שפורסם הבוקר (חמישי) בגלובס, אוקראינה זקוקה לכ-200 אלף פגזים בחודש, אבל קצב הייצור האמריקני עומד על כ־28 אלף בחודש בלבד. מאז פרוץ המלחמה בפברואר אשתקד, ארה"ב לבדה סיפקה לאוקראינה יותר מ-2 מיליון פגזים. התלות האוקראינית בארה"ב נובעת מהעובדה ש-155 מ"מ הוא סטנדרט התותחים של נאט"ו, וחברות הברית הן שסיפקו לקייב יותר מ-300 תותחים.

כיום, בנאט"ו מעריכים כי רוסיה משגרת לא פחות מ־30 אלף פגזים ביום, פי חמישה מהיכולת המקסימלית של אוקראינה. כל זאת, כאשר התעשייה הצבאית המערבית לא הייתה מוכנה למלחמה ארטילרית בהיקף שכזה, והיצרניות העיקריות של 155 מ"מ הן ארה"ב, אירופה ודרום קוריאה.

The work that the U.S. and Nigeria are doing together goes back to the start the HIV/AIDS epidemic and the extraordinary @PEPFAR program. I had the opportunity to tour the Nigerian Institute of Medical Research and see firsthand the work they are doing to improve public health. pic.twitter.com/y81sPoI5FH
— Secretary Antony Blinken (@SecBlinken) January 25, 2024

לפני המלחמה, ארה"ב ייצרה כ-14 אלף פגזים בחודש. מאז, ארה"ב השקיעה 25 מיליארד דולר בהגברת תפוקת הייצור הביטחוני ובסיוע ישיר לאוקראינה. כך, קצב הייצור של ארה"ב הגיע לכ-28 אלף פגזים בנובמבר 2023, והיעד הוא קצב ייצור של כ־80 אלף פגזים בחודש בינואר 2025.

עוד ב-

הכנסת אישרה: רוקחים יוכלו לתת תרופות - ללא מרשם רופא

לכתבה המלאה

בזווית הזו של המערכה וושינגטון נותרה לבדה, משום שמדינות האיחוד האירופי לא מעוניינות להשקיע מיליארדים בהגברת תפוקות בהיעדר הבנה כי הביקושים יימשכו לאורך שנים. זו הסיבה שבגינה האמריקנים מסייעים לקייב בהקמת מפעלי ייצור פגזים מקומיים, אולם משך הקמתם צפוי להימשך כשנתיים.