השוק

בנק מזרחי טפחות: אלה הסכנות לכלכלה הישראלית בעקבות החלטת מודי'ס

אחרי שמודי'ס הנחיתה מכה קשה מאוד על הכלכלה הישראלית כשהחליטה להוריד את דירוג האשראי, יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות, התייחס לכל הסכנות שאורבות לכלכלה הישראלית בעקבות ההחלטה הדרמטית
מערכת ice | 
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (צילום עופר חגיוב, Magma Images)
אחרי שמודי'ס הנחיתה מכה קשה מאוד על הכלכלה הישראלית כשהחליטה להוריד את דירוג האשראי של ישראל מהחמישית מלמעלה (A1) לשישית (A2),  יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות, התייחס היום (ראשון) להחלטה הדרמטית, אך הצפויה יש להגיד של מודי'ס, עם הסקירה הכלכלית השבועית שלו.
"הכלכלה המקומית ממשיכה לעמוד בפני רוח פנים ניכרת, כפי שזו באה לידי ביטוי בהורדת הדירוג של מודי'ס והותרת האופק השלילי על כנו. למרות זאת, נתוני ביצוע התקציב לינואר מציגים תמונה חיובית משהו, בייחוד לאור הציפיות להתמתנות במספר המילואימניקים. וזו מקבלת חיזוק נוסף מהסנטימנט בסקר הערכת המגמות בעסקים.
בארה"ב, ניכרות אינדיקציות להמשך פעילות ערה, גם במגזר השירותים. בשלב הנוכחי, זה בא ביחד עם עלייה במחירי התשומות, על רקע עליית מחירי השילוח הימי. אבל בכל מקרה, לא ברור כמה זמן  הסיפור הזה יכול להימשך. 
באירופה, נמשכת הדפלציה הניכרת במדד המחירים ליצרן. ירידה זו מובלת על ידי מחירי האנרגיה, ולפי הרמות הנוכחיות (בפברואר, יש לציין) נצפה לראות את זו ממשיכה בחודשים הבאים. בסין, המגמה הדיפלציונית נמשכת אף היא. עם זאת, במידה מסוימת  כתוצאה של תזמון. ונצפה לחזרה לסביבת '0', בהמשך.
ישראל: הורדת הדירוג של מודי'ס, מהחמישית מלמעלה (A1) לשישית (A2) הייתה צפויה יחסית, אולי לא כולל הותרת האופק השלילי. ונעריך שהרבה ממנה תומחר בשוק, עם התגברות הציפיות לכך ביום חמישי. 
למרות זאת, ההתייחסות המוגברת יחסית למלחמה בתור גורם משמעותי להורדת הדירוג, כן מעלה, להערכתנו, את השאלה לגבי המשך התוואי מכאן. סיומה של המלחמה, בפרט, צפוי בחודשים הקרובים, בתרחיש הבסיס. למרות זאת, הודעת הדירוג הביאה כמות ניכרת של חשש לגבי אחרית המלחמה (Aftermath) והאופן שבו זו תגביר את הסיכונים הפוליטיים, "ותחליש את המוסדות הפקידותיים והחקיקתיים ואת העוצמה הפיסקלית".
הודעת הדירוג עוד הוסיפה, בהקשר לאופק שנותר שלילי, כי זה מבטא סיכונים נוספים, ובפרט זה של הסלמה עם חיזבאללה בצפון. בנוסף להתפתחות אצל מודי'ס, תגובת סוכנויות הדירוג הנוספות עודנה להתברר כמובן. אבל לפי ניסוח ההודעה של מודי'ס, נסבור כי המשך ההידרדרות בדירוג יהיה תלוי במידה רבה בהתנהלות הפוליטית לאחר המלחמה, אולי יותר מאשר ההתנהלות הפיסקלית עד כה.
במקביל להתאוששות הכלכלה המקומית, נתוני ביצוע התקציב לינואר מצביעים על התרחבות מתונה יחסית בגירעון, במהלך החודש. על פי דיווחי האוצר, הגירעון בתקציב ב-12 החודשים האחרונים עמד על 4.8% (89.1 מיליארד שקל), התרחבות של 0.6% בלבד לעומת זה של דצמבר – קצב ההתרחבות האיטי ביותר בגירעון מאז ספטמבר.
כצפוי, רוב השיפור הפעם היה בצד ההכנסות, כאשר זה מהווה 23.4% מהתוצר הנוכחי, דומה ל-23.5% של החודש שעבר. מתוך זה, בפרט, בחודש ינואר עמדו ההכנסות ממיסים על 43.1 מיליארד שקל. הנתון מהווה ירידה ריאלית של כ-5% לעומת השנה שעברה. עם זאת, גם כאן, ההתמתנות בהכנסות היא מתונה יחסית לזו של דצמבר, כאשר ראינו ירידה של 9%. השיפור החודש היה רוחבי יחסית, ונבע גם מהמיסים הישירים וגם מהמיסים העקיפים. 
במיסים הישירים, רוב ההתמתנות בהכנסות נובעת ממס הכנסה מעצמאים וחברות, כעת על 14.4 מיליארד שקל במהלך החודש, לעומת 15.1, בשנה שעברה. בנוסף, האוצר ציין כי "עיקר הירידה הנה בהכנסות ממיסי מקרקעין ובמס חברות." נעריך כי הרבה מהחברות האלה פעילות למעשה בתחום הנדל"ן. קרי, במידה מסוימת המחסור בעובדים בענף מביא להתמתנות ההכנסות פה, אבל במידה רבה אחראית לכך הריבית. ההורדות הצפויות במהלך השנה יביאו, ככל הנראה, לשיפור מהכיוון הזה.
צד ההוצאות, לא כולל הריבית על החוב הממשלתי, עומד על 37.1 מיליארד שקל - גידול ניכר של כ-40%, או 10.8 מיליארד שקל, אל מול דצמבר של השנה שעברה. מתוך זה, הוצאות משרד הביטחון בולטות עם צמיחה של כ-6.5 מיליארד שקל, אשר תתמתן להערכתנו בחודשים הקרובים, עם התמתנות הלחימה. אנחנו ממשיכים לראות את הערכת יעד הגירעון של 6.6% של התקציב החדש כסבירה בהתחשב בהתפתחות בפעילות במשק ובנתוני ההכנסות הנוכחיים.
האינדיקציות להתאוששות הפעילות הכלכלית מתרחבות בנתוני ינואר של הלמ"ס. על פי סקר הערכת המגמות בעסקים, נרשם שיפור ברמת הפעילות בענפים שלא התאוששו עד כה. בכלל זה, ענף המלונאות בלט עם עלייה למאזן נטו של '6.2' במספר לינות הישראלים, התאוששות ניכרת מהשפל של 34.9- בנוב', ואף גבוה מרמת 2.9- בספטמבר. מספר לינות התיירים, יש לציין, עדיין נמוך באופן חריג. כנ"ל גם מאזני היקף המכירות בענפי השירותים עברו לטריטוריה חיובית, ודומה לזו של לפני המלחמה. 
בענף הבינוי, האינדיקציות לפעילות השוטפת ולהתחלות הבנייה נמוכות, עדיין, מאלה של לפני המלחמה. אבל מבטאות שיפור משמעותי מאוד לעומת השפל של נובמבר. הערכת הענף לגבי הפעילות בפברואר (5.3-) דומה לזו של ספטמבר (3.8-). מנגד, מאזן הנטו של קשיים בפעילות החברות, כתוצאה ממחסור בעובדים עדיין בולט מאוד.
באופן רוחבי, כל הענפים דיווחו על עלייה במספר המועסקים, במהלך החודש. למרות הדיווחים על עליות מחירים, בדגש על מוצרי מזון, ציפיות האינפלציה לשנה בסקר המשיכו להישחק, לרמה של 2.68%, שפל של 20 חודשים, בדומה לירידה בציפיות בשוק ה-OTC. 
במקביל, גם נתוני היציאות מהארץ הצביעו על חזרה יחסית לשגרה, עם 281 א' יציאות של ישראלים לחו"ל, במהלך ינואר. זה נמוך ממעל למיליון שיצאו בכל אחד מחודשי הקיץ. אבל לא בעונה באופן בולט. להערכתנו, כמות היוצאים תתאושש במהרה בחודשים הבאים.  
נעיר כי המדד המשולב של בנק ישראל לחודש דצמבר, אשר פורסם לפני כשבועיים, עמד על רמה הנמוכה בכ-2% לעומת הממוצע במהלך הרבעון השלישי של 2023, והתאושש בקצב חודשי של 0.4%. בהתחשב באינדיקציות האמורות על ההתאוששות בפעילות המקומית, נצפה לראות רמת פעילות במהלך הרבעון הראשון של 2024 הדומה לזו של רבעון שלישי 2023.
ארה"ב: סקרי מדדי מנהלי הרכש למגזר השירותים המשיכו לבטא ציפיות חיוביות לרמת הפעילות (52.5 בסקר S&P ו-53.4 אצל ה-ISM). בשני המקרים מדובר בשיא של מספר חודשים, המתיישב עם תוצאות דומות ממגזר התעשייה. למרות השיפור הכללי בצד ההיצע, בפירוט הסעיפים ניכר זינוק במחירי התשומות בענף. בין היתר, זה יוחס לעלייה במחירי השילוח הימי.
לאחר מספר חודשים של גידול בקצב גבוה, האשראי הצרכני בארה"ב הוסיף 1.56 מיליארד ד' בלבד, בדצמבר. באופן בולט, התמתנות נרשמה בקצב הגידול של האשראי הצרכני המתגלגל (כ. אשראי), אשר הוסיף כמיליארד בלבד, לעומת כ-15.4 מיליארד בנוב'. 
ההתמתנות בקצב הגידול של האשראי הצרכני המתגלגל מתיישבת עם המשך התרחבות בריביות על כ. אשראי, אשר הגיעו לרמה של לא פחות מ-21.5% (!!) במהלך הרבעון הרביעי. הצריכה הפרטית מהווה קרוב ל-70% מהתוצר במדינה. וכאן עולה כמובן השאלה איך זה יתמיד בהמשך, ברמות ריבית האשראי הנוכחיות.
אירופה: הדפלציה במדדי המחירים ליצרן ב-Eurozone נמשכת, עם ירידה חודשית של 0.8%, המשלימה לירידה של 10.6%, במהלך השנה האחרונה.
סעיפי האנרגיה ממשיכים להיות הרכיב הדפלציוני הדומיננטי במדד המחירים ליצרן, כרגע עם התמתנות של 27.7%, במהלך השנה האחרונה. התמשכות הירידות במחירי הגז הטבעי הן כמובן אזכור ראוי לציון בהקשר הזה, מסביבה של 12.8$ ל-MMBtu בנוב', אל אזור 9.8$ בדצמ' (ו-7.4$ כרגע). אל מול זה, בשנה שעברה נרשם דווקא שיא יחסי במחירים בסביבת דצמבר, מה שעשוי כמובן להסביר את אפקט הבסיס המשמעותי שקיים פה, וצפוי כמובן להתמתן בחודשים הבאים. 
עם זאת, ניכר כי בשלב הזה, אותה ההתמתנות מצליחה להביא להשפעה גם במוצרים נוספים. בפרט, מחירי מוצרי הביניים יורדים כעת בקצב של 4.9%, במהלך השנה האחרונה, מתון במעט מהחודשים הקודמים. כנ"ל האינפלציה במוצרי ההון מתמתנת ב-0.3%, ונרשמת ירידה גם ברמת האינפלציה של מוצרי צריכה למיניהם, לסביבת 3%. 
נוסיף כי במהלך השבוע האחרון מחירי השילוח הימי המשיכו להתמתן, בממוצע. ובפרט, נרשמו ירידות של כ-10%-20% במחיר השילוח של מכולה מהמזרח לאירופה. עדיין צפוי פה 'שוק' משמעותי של עליית מחירים בסביבות מדדי פברואר, ואולי קצת אחרי. אבל נעריך כי המצב תחת שליטה.
הנתון הנוכחי מסכם לא פחות משמונה חודשים של דפלציה במדד המחירים ליצרן ביבשת, אשר צפויה להימשך, להערכתנו, עוד מספר חודשים. ובמובן מסוים, נצפה כי זו תמשיך למתן את מחירי המוצרים הסחירים, במדד המחירים לצרכן, באירופה. נזכיר כי הרבה מהאינפלציה ב-Eurozone בחודשים האחרונים נרשמה במחירי השירותים למיניהם. ובמובן זה, נצפה כי ירידת מחירי המוצרים הסחירים תפעל למתן הרבה מהשלמת המחירים הצפויה של אלה, לקראת הורדת ריבית ראשונה של ה-ECB, בסביבות אפריל־יוני.
סין: הדפלציה בסין המשיכה להעמיק במהלך ינואר, והגיעה לרמת 0.8%-  - החודש הרביעי מתחת לאפס, למרות המאמצים של הבנק המרכזי לבצע הרחבות מוניטריות בתחילת השנה. 
למרות הירידה, ראוי לציין כי אינפלציית הליבה במדד עומדת, עדיין, על 0.4% חיוביים. וככלל, מחירי המזון אחראים לרוב האפקט הדיפלציוני פה. 
תזמון ראש השנה הסיני ב-10/2, השנה, לעומת ה-22/1 ב-2023 אחראי כנראה על הטיה מסוימת בנתונים הפעם. כנ"ל, נתוני הקצה האינפלציוניים דווקא נראים יחסית בסדר, כאשר במהלך ינואר דווקא נרשמה עלייה חודשית של 0.2% במדד, לעומת ירידה של 0.3% בנוב', למרות ששניהם עם עונתיות נייטרלית יחסית. בנוב', עם היסטוריית אינפלציה שלילית במעט, המדד ירד ב-0.3% ניכרים, על רקע ההתמתנות במחירי האנרגיה העולמיים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה