התקציב שיעלה לשולחן השבוע מאתגר את הציבוריות הישראלית, ואם הוא יעבור ככה יהיו לו מחירים לא פשוטים ואת זה כולם צריכים להבין. 

אז לאט לאט המילואימניקים חוזרים מהמלחמה וחלק מהם כבר חזרו לכבוש את שולחנותיהם בסיטי של תל אביב. "יותר מידי אנשים טובים מחפשים רילוקיישן" אמר לי גורם כלכלי בכיר. "אנשים חוזרים, ואומרים לעצמם לאן אנחנו הולכים, באיזו מדינה אנחנו עומדים לגור, ואני מכיר אותם באופן אישי. אלה אנשים איכותיים מאוד" אמר הגורם.

שנת 2024 מתחילה לגלות סימנים של שנה אבודה והשאלה הגדולה היא עד כמה היא תדביק את השנים הבאות ותהפוך את העשור הקרוב לעשור אבוד בישראל. "אני בוחר להיות אופטימי, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה הזו: איך שנה אבודה מדביקה את השנה שאחריה והופכת לעשור אבוד" אמר הגורם. "אני לא בטוח שההנהגה באמת מבינה את זה. התקציב שיעלה לשולחן בעוד כמה ימים מרחיק מאוד את המשקיעים, בטח הזרים.

"אף אחד לא מצליח להבין את התקציב הזה. מה הם רוצים? הם באמת מבינים את המשמעות הכלכלית של שיקום הצבא? הם באמת מבינים את המשמעות הכלכלית של שיקום הישובים, והנפגעים הישירים מהמלחמה? ואני לא רוצה להתחיל לדבר על האווירה הכללית בישראל, שיש לה משמעות מרחיקת לכת שאנחנו לא באמת לנתח אותה כרגע, אבל היא מתחילה להרגיש כמו שנה אבודה שמדביקה את השנה שאחריה ודוחה את הריבאונד לאינסוף" הוא אמר.

אז בואו נדבר רגע על עולם של תקציב ביטחון שוטף של משהו כמו 100 מיליארד שקל, תקציב שיקום של עוד כמה עשרות מיליארדים במשך כמה שנים ואז שנים של הטבות מס ומענקים כדי להחזיר את כולם למסלול של שיגרה, או כמה שאפשר ממנה.

בואו  נוסיף למשוואה הזו את חיזוק הבייס (קואליציית ה-64 מנדטים), ליטופו והמשך יצירת הזיקה הישירה בינו לבין  עטיני השלטון ומנעמיו ואנחנו מקבלים גירעון של 6.6% על הנייר כשכולם מבינים שבפועל, במקרה הטוב, גירעון כזה ייגרר כמה שנים טובות, בלי תאריך יעד וזה אומר שגיוסים של 100 מיליארד שקל בשוק ההון, מידי שנה, הם כבר לא חלום בלהות כלכלי שנחקר בעיקר באקדמיה.

"כשאני חושב על כמויות האג"ח שהממשלה תזרוק לשוק כדי לממן את ההדבקה של השנים הבאות אני חושב לעצמי, איך אני יכול לקלוט כמויות כאלה?" אמר לי אחד ממנהלי ההשקעות הגדולים בישראל. "אני לא שחקן של 5 נקודות ימינה או שמאלה, אני שחקן של פנסיות וקופות גמל, אני קונה אג"ח לטווח בינוני ומוכר אותו במהלך השנים. אני לא נשאר לפדיון שם. עכשיו, אני מבין שיש לי אחריות. אני רוצה ומבין שאני חייב לתמוך בשיקום המדינה  וגם הלקוחות מבינים את זה, אבל אני לא יודע כמה הלקוחות יהיו סבלניים לתמיכה בסדר גודל כמו שאני חושש ממנו" הוא אמר.

אז בואו ננסה להסביר מעט את הדברים וממה כולם חוששים בסיטי של תל אביב. התקציב שיעלה לשולחן השבוע יהיה תקציב לא פשוט. הוא כולל לא מעט כסף לשיקום הצבא כשלא ברור כמה כסף באמת הצבא צריך וכמה כסף באמת יעלה לשקם את הישובים ואף אחד לא מדבר על העלויות של שיקום הנפגעים. בלי דיון אמיתי ונוקב בסוגיית "היום שאחרי" הצבא לא באמת יודע מול מה הוא מתמודד ולכן הוא צריך להיערך לא רק לשיקום אלא להתמודד עם מערכה לא ידועה וזה אומר ללכת על  תרחיש הקיצון וזה אומר כסף, הרבה מאוד כסף והרבה מאוד חיילים.

כולם מבינים וכולם רוצים וכולם מוכנים לשאת בנטל. ראינו את עוצמת הציבוריות הישראלית ב-7 באוקטובר. אבל בלי דיון על "היום שאחרי" שכולל לא רק את מה שאנחנו רוצים מעזה, לבנון וכן הלאה אלא כולל דיון רחב יותר, הרבה יותר שייקח בחשבון את עתודות הון  האנושי וכמה ניתן לעודד השתמטות מחובות אזרחיים בסיסים, עד כמה אנחנו צריכים שיתוף פעולה של העולם החופשי וככה אולי לחלוק בנטל של שמירה על יציבות המזרח התיכון, עד כמה אנחנו זקוקים להשכלה גבוהה במקצועות ספציפיים (הבנו כבר שאנחנו צריכים יותר רופאים בישראל, אנשי שיקום, עובדים סוציאלים ופסיכולוגים וכן הלאה) ולתעדף אותה בהתאם וכן הלאה.

בלי דיון מעמיק כזה אנחנו נראה שאנחנו משקיעים משאבים גדולים מאוד במה שאנחנו לא צריכים ולא רוצים וזה אומר שחלק מהאוכלוסייה ישלם את המחיר בשירות צבאי ארוך יותר, בשירות מילואים ארוך יותר, במסים גבוהים יותר ובאובדן תשואות בפנסיה שזה אומר ירידה לא פשוטה ברמת החיים ואיכותם אחרי גיל הפרישה.

אז אם אנחנו מדברים על שנה אחת כזו, ניתן לספוג אותה. אם שנה כזו מדביקה את השנה שאחריה ואת השנה שאחר זו, אנחנו הולכים לעשור אבוד שלא לדבר על דור אבוד ומזה כולם חוששים.

עוד ב-

לאן זורם הכסף? בבנק הפועלים חושפים: זו האופנה החדשה בשוק

לכתבה המלאה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון שכהונתו הוארכה על ידי הממשלה הזו בדרך נס, אומר מעל לכל במה שצריך לחשוב היטב על תמהיל התקציב והקצאת המשאבים שבו. אבל הוא מבין היטב שזו משאלת לב שרחוקה מאוד מהממשלה הזו, אז כששואלים אותו על התובנות שלו מהתקציב הזה, הוא משדר אופטימיות מרירה – לפחות המסגרת סבירה. ושיהיה בהצלחה לכולם.