רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI ניתח את הצעת התקציב שעלתה לשולחן הממשלה והמסקנות שלו לא פשוטות. גוזלן אומר שכרגע היקף הקיצוצים אינו משקף רצינות ומשכך, למרות יעד הגירעון שעומד על 6.5%, הוא יהיה קרוב יותר ל-7% ואלה חדשות לא טובות לכלכלה הישראלית.

"הגירעון בתקציב הממשלה לחודש דצמבר הגיע לכ-34 מיליארד שקל" אומר גוזלן, "כך שבסיכום 2023 הגיע הגירעון לכ-77 מיליארד שקל, כ-4.2% תוצר, מעט גבוה מההערכות המוקדמות (כ-4% תוצר).

"הגירעון ברבעון האחרון של השנה שיקף ירידת מדרגה בהכנסות ממיסים (למרות התאוששות מסוימת בדצמבר), של כ-10% ביחס לרמה הממוצעת טרום המלחמה, במקביל לעלייה בהוצאות של כ-32 מיליארד שקל מעבר לתקציב המתוכנן ל-2023.

"חלק מההתאוששות בהכנסות ממיסים (מלבד ההכנסה של כ-2 מיליארד שקל הנובעת מהקדמת יבוא כלי רכב לפני העלאת מס) מיוחסת לשיפור בצריכה הפרטית לאחר הצניחה שנרשמה עם פרוץ המלחמה. אמנם בסיכום הרבעון האחרון נרשמה ירידה של כ-7% בסך ההוצאות ביחס לרבעון השלישי, אך היא לא הייתה אחידה ושיקפה צניחה של כ-13% באוקטובר, התאוששות מסוימת בנובמבר, בשיעור ממוצע מתון של כ-4%, והתאוששות חדה יותר של כ-10% בממוצע בדצמבר.

"נתוני ינואר עד כה משקפים עלייה נוספת של כ-2% ביחס לדצמבר. ההתאוששות בפעילות מלווה גם בשיפור במדדי הסנטימנט, שבולט יותר בקרב האמון העסקי אך במידה פחותה באמון הצרכני, מה שעשוי להוביל לקצב גידול מתון יותר של הצריכה הפרטית בהמשך" אומר גוזלן.

לגבי שנת 2024, אומר גוזלן כי "במבט קדימה, טיוטת התקציב הנוכחית שהציג האוצר מצביעה על גידול בהוצאות לכ-580 מיליארד שקל (לעומת 516 בסיכום 2023) וממנה נגזר גירעון של כ-6.5% תוצר.

"ההתאמות המוצעות עד כה בטיוטת התקציב הן של מיליארדים בודדים. בצד ההכנסות, מיסוי הבנקים (בהנחה שאכן ייושם) והכנסות מדיבידנדים של חברות ממשלתיות כאשר העלאת המע"מ ל-2025 מותנית בהערכות שיהיו לגבי יחס חוב-תוצר בסוף השנה. בצד ההוצאות בעיקר קיצוץ רוחבי של 3%, וקיטון בהוצאות של תשתיות תחבורה.

"ההתאמות המוצעות עד כה נמוכות, והן עדיין לא משדרות את הרצינות הנדרשת נוכח המשבר הנוכחי (קצוץ מינורי בכספים קואליציוניים והימנעות מסגירת משרדי ממשלה), ובוודאי שאינן מייצרות מרווח ביטחון מפני תרחישים שליליים יותר. בנוסף, להערכתנו, תחזית הכנסות הנגזרת אופטימית מדיי, וגם תחת הנחה שהסיוע האמריקאי יתקבל במהלך השנה, ללא התאמות נוספות הגירעון צפוי לנוע סביב 7.5%-7% תוצר.

עוד ב-

תקציב 2024: הממשלה תכפה על הבנקים להעביר מידע על אזרחים

לכתבה המלאה

"מבחינת מימון הגירעון, מעבר לאי הודאות הנובעת מההתפתחות המלחמה, התנהלות של הממשלה מספקת הסבר נוסף לעליית המדרגה בהיקף הגיוסים שביצע האוצר בינואר. כמו כן, בדצמבר נעשה שימוש ניכר בפיקדון בבנק ישראל בהיקף של כ-18 מיליארד שקל (וב-2023 כולה בכ-11.5 מיליארד שקל), ומכאן תמיכה נוספת לגידול בהנפקות. להערכתנו, תחת הנחה שהמימון נטו בחו"ל ינוע סביב רמתו ב-2023 (כ-20 מיליארד שקל נטו, וכ-48 מיליארד שקל ברוטו, כאשר העלויות הגבוהות יותר מציבות סיכון כלפי מטה להיקף מימון זה), המימון המקומי נטו צפוי להגיע לכ-120 מיליארד שקל, שמשמעותו גיוס ברוטו חודשי ממוצע של כ-15 מיליארד שקל" הוא מסיים.