במהלך השבועות שחלפו מאז השבעה באוקטובר, עשרות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, ענפים רבים כמו מסעדות, תיירות ובניין נפגעו בצורה משמעותית, וההערכה היא שכ-20% מהעובדים במשק נתרו ללא הכנסה. 

להבדיל ממשבר הקורונה, שהיה חלק ממשבר עולמי גלובלי, במשבר הנוכחי מעורבים, מלבד הפגיעה הכלכלית, גם היבטים רגשיים ונפשיים. הכאב והעצב הגדולים כתוצאה ממתקפת הטרור האכזרית משפיעים, בין היתר, על תהליכי קבלת ההחלטות וההתמודדות עם המשבר, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים.

בתאגידים הגדולים קיים מבנה ארגוני מסודר הכולל פונקציות מקצועיות רבות בתחומים שונים, בהם ניהול משאבי אנוש, כספים, שיווק ועוד. לעומתם, לעסק הקטן ודל המשאבים אין כמעט עוגן מלבד רואה החשבון או יועץ המס. מכיוון שכך, בעל העסק הוא מי שנדרש להתמודד עם הירידה בהכנסות, הפגיעה בתזרים המזומנים, התמיכה בעובדים או ניהול המשאב האנושי, שמירה על הלקוחות, יצירתיות בשיווק, מתן מענה לאתגרים כמו הסטת חלק מהעבודה לביצוע מהבית ועוד. נוסף על כך, לרוב העסקים הקטנים המתנהלים בגלגול אין כרית ביטחון פיננסית מספקת כדי להתמודד עם הפגיעה הגדולה בעסק.

ולכן בחודשים מעין אלה יש לממשלה, יותר מתמיד, תפקיד משמעותי במתן תמיכה שתציל את העסקים הקטנים והבינוניים מקריסה. אלא שהממשלה נכשלה בכך. למרות הניסיון שנצבר במשרדי הממשלה בתקופת הקורונה בנושא פיצוי לעסקים, התגובה של המשרדים הפעם הייתה איטית מאוד. התוכנית הראשונה שפורסמה זכתה לביקורת קשה מגורמים רבים, ומהלך השיפורים שבא בעקבותיה גרם רק לבלבול ולהגדלת אי הוודאות בקרב בעלי העסקים. שאלות בנושאים כמו הוצאת עובדים לחל"ת וגובה המענקים שיגיעו, אם יגיעו, נותרו ללא מענה זמן רב מדי.

יכולתו של בעל עסק להוביל את העסק שלו בזמן משבר תלויים בגורמים רבים כמו הניסיון המקצועי של בעל העסק, ההון האנושי שעומד לצדו, וכן המשאבים הטכנולוגיים של העסק. לצד זה, שלושה פרמטרים חשובים יכולים ללמד על יכולתו של עסק לשרוד משבר.

הראשון הוא רמת הנזילות והיכולת לעמוד בהתחייבויות בטווח הקצר. ככל שרמת הנזילות גבוהה יותר, יכולת ההישרדות של העסק עולה.

הפרמטר השני הוא דרגת המנוף הפיננסי של העסק, כלומר רמת החוב. ככל שרמת החוב במימון העסק קטנה יותר, יכולתו של העסק לשרוד גדולה יותר. זאת מכיוון שככל שההון העצמי של העסק גבוה יותר, היציבות והאיתנות הפיננסית שלו גבוהות יותר.

הפרמטר השלישי הוא דרגת המנוף התפעולי. ככל שרמת ההוצאות הקבועות של העסק גבוהה יותר, במקרה של ירידה משמעותית בהכנסות, רמת הסיכון עולה והיכולת של העסק לשרוד יורדת. זאת כי למרות הירידה בהכנסות, העסק נאלץ להמשיך ולממן את העלויות הקבועות שלו.

מכאן שלתוכנית סיוע ממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים יש תפקיד חשוב ביציבות המשק, במיוחד בעתות משבר. העסקים הקטנים והבינוניים זקוקים לתמיכה ממשלתית משמעותית, אם באמצעות מענקים או הלוואות בערבות מדינה בתנאים טובים. וחשוב מכל, שתהיה זו תכנית פשוטה, שניתן ליישמה במהירות, ללא בירוקרטיה מיותרת.

עוד ב-

סקר Coface Bdi: כמה מהעסקים בישראל נפגעו בתקופת המלחמה

לכתבה המלאה

* הכותב הוא אחמד איאד, רו"ח, עו"ד, המכללה האקדמית ספיר