בעולמות של ריבית עולה וסיכון כלכלי שהולך וגדל די טבעי שהמערכת הבנקאית העולמית תקשיח את תנאי החיתום שלה לפירמות הפרטיות וזה אומר שכשהחברות (בעיקר מדובר על חברות פרטיות) זקוקות להלוואות כדי להגדיל את ההשקעה בפיתוח העסקים שלא לדבר על מימון פעילות שוטפת, החברות נתקלות בסירוב של המערכת הבנקאית להיכנס לעסקאות האלה.

הסיבה לסירוב של המערכת הבנקאית להיכנס לעסקאות מהסוג הזה היא העובדה שמדובר בעסקאות בסיכון גבוה שמצריך גבייה של ריבית גבוהה מאוד מה שיקשה עד יהפוך את ההלוואות להלוואות שמהרגע שניתנו הן נמצאות בסיכון גדול מאוד לכשל, כלומר שהחברות לא יצליחו לפרוע אותן וזה סיכון שבנקים לא רוצים.

הדרך של החברות הציבוריות להשיג מימון אלטרנטיבי למערכת הבנקאית היא הנפקה של אג"ח אבל גם זה, ברמות הסיכון הנוכחיות הופך להיות ליקר מידי וכמעט בלתי אפשרי לפירעון במעלה הדרך וזה אומר שהחברות מחפשות את המימון אצל החברות החוץ בנקאיות.

לומברד אודייר הוא בנק שוויצרי ותיק מאוד שעוסק בניהול כספי לקוחות שהפרוטה מצויה בכיסם וזה אומר שלקוחות הבנק הופכים להיות אלטרנטיבה למימון חברות, כלומר באמצעות עסקאות פרטיות או ארגון של קונסורציום מלווים פרטיים לחברות השונות. את הקונסורציומים האלה מארגנים ומנהלים בנקים בינלאומיים כמו לומברד אודייר ומכאן החשיבות בניתוח של הבנק השוויצרי.

אם כן, בלומברד אודייר אומרים כי הביקוש לאשראי פרטי שמתייחס להלוואות חוץ בנקאיות לחברות שאינן נסחרות באחת הבורסות בעולם, גדל במהירות בשל מספר גורמים. בין הגורמים שמונים בבנק יש את עליית הריבית והקשחת תנאי החיתום בבנקים.

"קבוצת נכסים מתפתחת זו הכפילה את גודלה מאז 2015 וכעת מוערכת בסביבות 1.3 טריליון דולר, גודל דומה לשוק האג"ח בתשואה גבוהה ברחבי העולם" אומרים בבנק.

עוד אומרים בלומברד אודייר כי אשראי פרטי כולל צורות שונות של מימון חוב הניתן לחברות שאינן ציבוריות, ללא קשר לפרופיל הסיכון או דירוג האשראי שלהן, על ידי גופים חוץ בנקאיים כמו קרנות השקעות, חברות הון פרטיות ומנהלי נכסים. רוב ההלוואות הללו תומכות בחברות קטנות עד בינוניות למטרות כמו רכישות, עם משך הלוואה ממוצע שנע בין 5-7 שנים.

"מספר גורמים הזינו את צמיחת האשראי הפרטי, ובהם ביקוש תאגידי למימון שלא נענה באמצעים מסורתיים, חוסר רצונם של הבנקים מלעסוק בהלוואות מסוכנות יותר עקב אילוצים רגולטוריים ורצון המשקיעים לתשואה בסביבת ריבית משתנה.

"הנסיגה של הבנקים מהלוואות מסוכנות יותר יצרה הזדמנויות למנהלי נכסים רגילים וחלופיים להתערב ולספק אשראי פרטי. גיוון זה מועיל למשקיעים ומתיישר עם ההתמקדות בהערכת הכדאיות והחולשות של הפירמה, אותן ניתן להשתמש מחדש לצורך בדיקת נאותות בעסקאות הון פרטיות" הם אומרים.

עבור משקיעים, האשראי הפרטי מציע יתרונות כמו תשואות גבוהות יותר בהשוואה לאג"ח קונצרניות בדירוג דומה, הגנה מפני עליית ריבית עקב מבנים בריבית משתנה, תנודתיות מחירים נמוכה ומקורות פוטנציאליים לפיזור תיקים. האפיק הזה, אומרים בלומברד אודייר, מתאים במיוחד למשקיעים לטווח ארוך כמו קרנות פנסיה, גופים מבטחים וקרנות הון ריבוניות שמתעדפות תשואות יציבות על פני נזילות.

"בעוד ששיעורי חדלות הפירעון של האשראי הפרטי עשויים לעלות בתנאים כלכליים מאתגרים, תנאי חוזים מחמירים יותר ופוזיציות הלוואות מובטחות יכולים להוביל לשיעורי החזר טובים יותר בהשוואה לאג"ח הנסחרות בבורסה. אשראי פרטי מחזיק בדרך כלל בעמדה מובטחת בכירה, המעניק למלווים עדיפות בתביעות נכסים במהלך ארגון מחדש.

"המעבר מהלוואות בנקאיות למלווי "צל" פחות מוסדרים בשוק האשראי הפרטי העלה חששות לגבי סיכונים מערכתיים. עם זאת, הוא עשויה גם להפחית סיכונים מערכתיים על ידי העברת הלוואות לטווח ארוך יותר למשקיעים המסתמכים פחות על פיקדונות לטווח קצר ובעלי רגישות נמוכה יותר ל"ריצה אל הבנק".

עוד ב-

הבשורה של היום: התחרות בבנקים עולה מדרגה - הסיפור המלא

לכתבה המלאה

הבעיה של המשקיעים במתן הלוואות פרטיות היא חוסר הנזילות, שכן השווקים המשניים עדיין מתפתחים, מה שמקשה על מכירת החזקות. "עם זאת, עבור אלה עם סובלנות סיכון נכונה ואופק השקעה ארוך טווח, התשואות היציבות של האשראי הפרטי, התנודתיות הנמוכה והטבות הגיוון יכולות להוות תוספת חשובה לאחזקות נכסים פרטיים ולתיקים בהכנסה קבועה. בדיקת נאותות קפדנית, בחירת מנהלי קרנות מיומנים וגיוון בין אזורים ומגזרים הם חיוניים בעת השקעה באשראי פרטי" הם מסיימים.