השוק

ישראל מצטרפת למאבק העולמי בגוגל, פייסבוק ואפל

שר האוצר הודיע על הצטרפות למתווה פילאר, מתווה משותף בעניין מיסוי כלכלה דיגיטלית עליו חתמו 138 מדינות, כחלק ממאמץ עולמי להילחם בעיוות בתשלומי המס של ענקיות הטכנולוגיה. האם שיתוף הפעולה יצליח לכופף את גוגל, אמזון ושות'? רו"ח יניב אנג'ל מ-AUREN ישראל מנתח

מערכת ice | 16/7/2023 14:42

גוגל ופייסבוק במאבק נגד אפל (צילום ויקיפדיה, shutterstock)

האם תם עידן ההתחמקות ממס מצד ענקיות הטכנולוגיה? ישראל הצטרפה בשבוע שעבר למהלך שעשוי לתת לשאלה הזאת תשובה חיובית. מדובר במתווה מיסוי שמיועד ומכוון לתאגידי ענק כמו פייסבוק, גוגל, אפל ואמזון, ונועד למנוע תכנון מס שנאפשר לענקיות הטכנולוגיה לשלם מס רק במדינות עם מס חברות נמוך.

חקיקת המס בישראל ובעולם מבוססת בעיקרה על מיסוי לפי נוכחות פיזית. לדוגמא, אם חברה מגרמניה שולחת עובדים גרמנים וסחורה לישראל, והעובדים הגרמנים עובדים פיזית בישראל והסחורה נמכרת בישראל, הרי שלפי האמנה למניעת כפל מס, ברוב המקרים לחברה הגרמנית תהיה חבות במס הכנסה בישראל מאחר ולפי החקיקה הבינלאומית, לחברה הגרמנית יש "מוסד קבע" בישראל.

המושג מוסד קבע בהגדרה הוא נוכחות פיזית בישראל, כמו פעילות עסקית פיזית בשטחי המדינה, המצאות משרדים, נוכחות עובדים וכדומה. התוצאה במקרה כזה המכירות שהחברה מגרמניה מייצרת בישראל, יהיו חייבים במס הכנסה בישראל ולא רק בגרמניה, וכך עוגת המס מתחלקת בין המדינות.

בעידן הטכנולוגי, חברות ענק לא מבצעות פעילות פיזית בישראל (או במדינה אחרת), אלא פעילות באמצעים דיגיטליים: לדוגמא חברת פייסבוק וגוגל מקימות חברות ומשרדים באירלנד, מקלט מס מוכר לתאגידי ענק, בו מס החברות נמוך והמדינה חברה באיחוד האירופאי לכן קל לבצע דרכה פעילות עסקית בינלאומית.

לחברה באירלנד אין נוכחות פיזית בישראל (למעט משרדים בהם ישנם עובדי פיתוח, שכחלק מתכנון המס הבינלאומי לא מייצרים הכנסה אלא משרתים את טכנולוגיית החברה באירלנד), אבל לחברה באירלנד יש נוכחות דיגיטלית, לדוגמא מכירת שטחי פרסום וכדומה.

את ההכנסה מהנוכחות הדיגיטלית לפי חקיקת המס בישראל ובעולם, לא ניתן לחייב במס בישראל מאחר והחקיקה נותר מאחור אל מול העולם העסקי הדיגיטלי, וכך חברות ענק לא משלמות מס חברות בישראל בשיעור של 23% למרות שמייצרות הכנסה בישראל, אלא משלמות מס חברות באירלנד, שהוא נמוך משמעותית מישראל. כך יש פגיעה בישראל שלא מקבלת מס בגין פעילות עסקית, וחברות הענק משלמות מס מופחת במדינות מקלט מס.

צילום: עדי ארד

כעת, מדינות OECD מובילות מהלך לקביעת מנגנון הדדי שיחלק את עוגת המס בין המדינות בצורה הוגנת יותר ומוסכמת מראש, יקטין חילוקי דעות בין מדינות ורשויות המס, ויציב חומה מגובשת מול תאגידי הענק, שניצלו פרצות מס בין מדינות וחוסר בחקיקת מס אחידה.

ישראל מנסה שנים להתמודד עם תאגידי ענק כאלה, ע"י חקיקה מקומית וחוזרי מס הכנסה שפורסמו בעשור האחרון, ובעצם היו ריקים מתוכן מאחר והביאו לידי ביטוי חקיקה מקומית.

בכל העולם הבינו שחקיקה מקומית לא תייצר פתרון לבעיה, כי כל מדינה לבד חלשה מפייסבוק או גוגל, ולכן הוחלט על חקיקה גלובאלית, כולל התחייבות של מדינות לתאם צעדיהם במדיניות המס, בכדי לא להכשיל את מתווה המיסוי של ארגון OECD, ולא לייצר שונות בחקיקת המס בין המדינות. לדעתי מדובר בצעד מבורך מכל הבחינות.

ברמה המקומית - ישראל חייבת להיות חלק מהמאבק בכדי שלא תיתפס כמדינת מקלט מס, דבר שישפיע על הנראות שלנו בעולם ובדירוגים הכלכליים השונים. כן זאת אפשרות להגדיל הכנסות המדינה ממסים.

ברמה הגלובאלית - רק התארגנות משותפת תביא לחלוקת מס הוגנת, מאחר ולא ייתכן שמדינה אחת ב OECD תקבל מס רב מחברות הענק, בעוד מדינה אחרת לא תקבל דבר. תאגידי הענק יכולים לאיים בהחרמת מדינה כזאת או אחרת, אבל ככל שיותר מדינות יחתמו על הסכם כזה, תאגידי הענק נמצאות בנחיתות.

האם הדבר יביא לפתרון הבעיה? - ימים יגידו. תאגידי הענק הוכיחו בעבר כי הפעילות העסקית שהן מייצרות, היא פעילות עסקית שמתקדמת הרבה יותר מהר מחקיקת מס, ולכן עם כסף רב ופרנסה טובה למומחה מיסוי בינלאומיים, הן מצליחות למצוא תכנוני מס מהירים יותר, מאשר חקיקת המס המשתנה לאט במדינות החברות ב OECD.