בבתי ההשקעות המקומיים מתחיל להתגבש קונצנזוס לפיו העברת המהפכה המשפטית וסיכנוני האינפלציה יביאו את הריבית בישראל לרמה של 4.75% עוד השנה. הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, רפי גוזלן אומר היום (שלישי) כי העלאת הריבית תתבצע בשתי פעימות של 0.25% כל אחת.

"אתמול העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.5%. הועדה המוניטארית הודיעה על העלאת הריבית ב-50 נ"ב ל-4.25%, גבוה מהערכת הקונצנזוס ומהערכתנו להעלאה של 25 נ"ב. ניראה כי סביבת האינפלציה הגבוהה והסיכון כלפי מעלה לסביבת האינפלציה בהמשך שיחקו תפקיד מכריע בהחלטה לשמור על קצב העלאות של 50 נ"ב ולא להאטה ל-25 נ"ב.

"בהתחשב במאזן הסיכונים לאינפלציה שנוטה כלפי מעלה ובצפי לסדרת העלאות נוספת בריבית בארה"ב ובגוש היורו, לעומת אפקט בסיס שיתמוך בירידה בקצב השנתי בחודשים הבאים, סביר לצפות אמנם לקצב העלאה מתון יותר של הריבית בהחלטות הבאות, אך לשתי העלאות נוספות של 25 נ"ב לרמה של 4.75%" אומר גוזלן.

"הועדה המוניטארית הודיעה על העלאה נוספת של הריבית ב-50 נ"ב ל-4.25%, גבוה מהערכת הקונצנזוס ומהערכתנו להעלאה של 25 נ"ב. השינוי במלל ביחס להחלטה הקודמת לא היה מהותי וההכוונה העתידית שמכוונת להמשך תהליך העלאת הריבית נותרה ללא שינוי.

"כך, בנוגע לאינפלציה, נותרו ללא שינוי ההתייחסות לעלייה הרוחבית באינפלציה ולכך שהציפיות לאינפלציה ממשיכות לנוע בתוך היעד, אך הושמט החלק המתייחס להתמתנות בחלק מסעיפי המדד. השמטה זו נתמכה הן בעלייה בשיעור הסעיפים בהם נרשמה עלייה בשיעור גבוה מ-5%, והן בעלייה גבוהה יחסית באינפלציה בניכוי עונתיות ברבעון-שניים האחרונים.

"כמובן שהעלייה הגבוהה יחסית במדד ינואר שיחקה אף היא תפקיד בהשפעתה על אינדיקטורים אלה, אך סביר שבעקבות השפעת הבסיס לאחר מדד פברואר תירשם בהם ירידה. בכל אופן, ניתן לזהות  מידת זהירות גבוהה יותר מצד הועדה בכל הנוגע לירידה בקצב האינפלציה, כלומר ניראה שהועדה מעוניינת לראות ירידה בפועל בקצב האינפלציה לפני שתאט את קצב העלאות הריבית.  

"בהיבט זה החשש העיקרי מגיע בתקופה הקרובה בעיקר משער החליפין של השקל. הועדה אמנם ציינה את העלייה בתנודתיות בשער החליפין שאיפיינה את התקופה האחרונה, אך אין ספק כי החשש מפני השלכות הפגיעה במערכת המשפט שמקדמת הממשלה, שעלול להיות מתורגם לפיחות מואץ בשער החליפין של השקל ומכאן להתרחקות מהשגת יעד האינפלציה, עמד לנגד עיני הועדה ותמך העלאה במינון של 50 נ"ב ולא ב-25 נ"ב.

"מבחינת הפעילות הריאלית, נמשכה התייחסות לרמת הפעילות הגבוהה במשק ולשוק העבודה ההדוק תוך התמתנות בנתוני הקצה. כמו כן, הועדה ציינה את ההשפעה הגבוהה של יבוא כלי הרכב על נתוני הצמיחה, והעריכה כי הם אחראים לכמחצית מהתרומה לנתון הגבוה (5.8%) של הרבעון האחרון, כלומר הועדה ראתה לנגד עיניה צמיחה בפועל של כ-3%. לעומת זאת, הועדה ציינה באופן ברור יותר את מגמת הירידה בפעילות המאפיינת את ענף הנדל"ן למגורים.

"מבחינת התמונה הגלובלית, נרשם טון אופטימי יותר על רקע השיפור בנתוני המאקרו ועדכון כלפי מעלה לתחזית הצמיחה העולמית, אך בכל הנוגע לאינפלציה הטון היה מאוזן יותר וכלל אמנם התייחסות לירידה באינפלציה, אך גם לקצב ירידה איטי יותר באינפלציה הבסיסית.

"בשורה התחתונה, ניראה כי נוכח האינפלציה הגבוהה והסיכון כלפי מעלה לאינפלציה בהמשך, שנובע בעיקר מחשש להאצת מגמת הפיחות בשער החליפין על רקע  צעדי הממשלה להחלשת מערכת המשפט, ובמידה מסוימת מהסכם השכר הצפוי בסקטור הציבורי, הועדה מעוניינת לראות האטה בפועל באינפלציה לפני שתאט את  קצב העלאות הריבית". 

עוד ב-

נגיד בנק ישראל: החקיקה נגד הבנקים תפגע בחלשים בחברה

לכתבה המלאה

גוזלן ממשיך ואומר כי "אפקט הבסיס צפוי להוביל להערכתנו לירידה בקצב האינפלציה ומכאן בקצב העלאות הריבית, כך שבהתחשב בסביבת האינפלציה הגבוהה ובצפי להעלאות ריבית נוספות בארה"ב ובגוש היורו, אנו מצפים ל-2 העלאות נוספות של 25 נ"ב ל-4.75% בהחלטות הבאות" הוא מסיים.