הכלכלנים הבכירים בישראל מתכנסים לקונצנזוס לפיו כדי להתמודד עם העלייה בסביבת האינפלציה, בנק ישראל צריך להעלות את הריבית ב-0.5% וזאת למרות שהתחזית הקודמת הייתה לעליית ריבית בשיעור נמוך יותר של 0.25%.

הכלכלנים מתייחסים היום לצמיחה של הכלכלה ברבעון הרביעי של השנה, לשוק העבודה ההדוק ומעל הכל להפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ואף למדד הליבה שהיה גבוה מהתחזיות המוקדמות.

ויקטור בהר, מנהל החטיבה הפיננסים בבנק הפועלים אומר הבוקר כי המאבק באינפלציה יהיה קשה יותר מזה שהעריכו הבנקים המרכזיים, וזה יצריך ריבית גבוהה לאורך זמן. "המשק ניצב עתה בפני חידוש הסכמים במגזר הציבורי. הסכמים שיכללו התאמת שכר גבוהה עשויים לייצר מורכבות, הן בשל תרומתם לעליית הגירעון התקציבי, אך בעיקר בשל היותם נקודת ייחוס למגזר העסקי, בעת בה שוק העבודה מאופיין בביקוש גבוה לעובדים.

"עלייה גבוהה בשכר עלולה להזין גל נוסף של עליות מחירים ותהליך אינפלציוני מתמשך (wage-price spiral). בתרחיש כזה האינפלציה תיוותר בקרבת הגבול העליון או מעליו הרבה מעבר לשנת 2023.

"תנועת המספריים של ירידת מחירי דירות ועלייה בשכ"ד מביאים לעלייה הדרגתית בתשואת שכר-הדירה, זאת כתגובה לעליית הריביות בעולם. הריבית הריאלית תצטרך להמשיך לעלות כדי להפחית את האינפלציה, ולאור עלייה בציפיות לאינפלציה זה אומר שנראה ריבית גבוהה מרמה של 4% לאורך כל השנה".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות מתייחס לכלכלה האמריקאית וגם מבלי להגיד את הדברים במפורש, הרי להתפתחויות הכלכליות בארה"ב תהיה השפעה מכרעת להתייחסות של בנק ישראל לכלכלה הישראלית.

"הנתונים שפורסמו בשבועיים האחרונים היו אמנם טובים מהצפוי אבל הם לא משנים את התמונה הכללית, העלאות הריבית של הפד יעשו את העבודה ויובילו את המשק האמריקאי למיתון. עם זאת, הנתונים משכנעים אותנו יותר ויותר שהמיתון יתעכב הפעם יותר מאשר בדרך כלל ושהוא יהיה רדוד באופן יחסי. הסיבה העיקרית לכך היא היקף החיסכון העצום שנצבר אצל משקי הבית בתקופת הקורונה.

"למי ששכח או הדחיק, במשך כמעט שנתיים כולנו ישבנו בבית והוצאנו הרבה פחות כסף מאשר בדרך כלל. מצד שני, ההכנסה של משקי הבית לא נפגעה תודות לתמריצים הממשלתיים כאשר בארה"ב תמריצים אלו היו על סטרואידים הן בצד משקי הבית והן בצד העסקים.

"לכן, על אף שאין ספק שההכנסה הריאלית של משקי הבית נשחקה בשנה האחרונה באופן חמור יותר מאשר במשבר של 2008, כדאי לזכור גם שזו זינקה באופן חסר תקדים במהלך הקורונה כשבנוסף ההוצאות ירדו משמעותית. לפי ההערכות השונות, החיסכון העודף של משקי הבית האמריקאים בתקופת הקורונה הגיע לכ-2 טריליון דולר.

"הצרכנים בארה"ב משתמשים בחסכון זה כדי להפחית מהפגיעה בהכנסה הריאלית ולפי אותן ההערכות היקף השימוש בחסכונות העודפים עד עכשיו עומד על כרבע עד שליש בלבד. במילים אחרות, לצרכנים יש עוד עודפים שבהם הם יכולים להשתמש בהמשך השנה ולכן הפגיעה עד כה הרבה פחות מורגשת מאשר במחזורים קודמים. אז נכון, הצרכן הוא לא חזות הכל וכבר היום ניתן לראות כבר היום סימנים להאטה בנתוני שוק הנדל"ן, בייצור התעשייתי או במדד המדדים המובילים.

"עם זאת, במשק האמריקאי המשקל של הצרכן הוא כמובן גבוה ובהתאם לכך, סביר להניח שהמיתון המשק יבוא לידי ביטוי רק לקראת אמצע השנה ולא ברבעון הראשון כפי שהערכנו קודם לכן. מה המשמעות מבחינת הפד? האם הריבית תעלה לרמה גבוהה יותר מכפי שמגולם בשוק? אנו לא חושבים.

"הפד מודע לכך שהתהליך צפוי להיות ארוך וחוזר פעם אחר פעם על המנטרה של "ריבית גבוהה לאורך זמן". בנוסף, כדאי לזכור שהירידה באינפלציה שמגיעה מצד ההיצע ולא קשורה לריבית או למחזור הכלכלי משפיעה גם על ציפיות האינפלציה ובכך עושה עבור הפד את העבודה ומעלה את הריבית הריאלית. לכן, הדיבורים על ריבית של 6% נראים לנו עדיין מופרכים וסביר להניח שהריבית הטרמינלית אכן תהיה סביב 5.25%" אומר גרינפלד. 

עוד ב-

נבחרת הכלכלנים: האם בנק ישראל בדרך להפתעה בריבית?

לכתבה המלאה

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון אומר כי כבר בשבוע שעבר ראינו אפשרות להעלאת ריבית של 0.5% .היום זה בהחלט התרחיש הצפוי. כץ מסביר כי חלה האצה באינפלציית הליבה ל-5.1% שנה אחורה מ-5%, ובפרט האצה במחירי השכירות ל-6.7% מ-6.3%. "סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאד רוחבית (72.8% מסעיפי המדד בפירוט מלא עלו יותר מ-3% שנה אחורה). אם כי בהסתכלות על האינפלציה החצי שנתית מסתמנת התמתנות. בנוסף מסביר כץ ציפיות האינפלציה עלו על רקע הפיחות בשקל.