משתנה נוסף נכנס לתמונה השבוע והוא בא לעולם עם ביקורו של הרמטכ"ל אביב כוכבי בארה"ב. שם, אומרים יודעי דבר, דיברו כוכבי ועמיתיו על האופציה הצבאית מול איראן. לומר להביא את ישראל למוכנות צבאית במידה ואיראן תחליט לשבור את הכלים ולפרוץ לנשק גרעיני. הפעם, אומרים יודעי דבר, בנימין נתניהו, יקבל מערכת ביטחון מוכנה ושלא כמו בפעמים הקדמות שהפער בין נאומים חוצבי להבות למעשים בשטח היה גדול מידי, כולם יתחילו להתייחס ברצינות אליו וזה מחייב את מערכת הביטחון והמערכות האזרחיות להתכונן. אולי מישהו באמת יתייחס ברצינות לנאומים של נתניהו (אגב, נאומים יפים מאוד) וירצה לקחת את הסיפור הזה קרוב יותר לעולם המעשה וזה עלול להצית תבערה ועוד איזו תבערה.

אז אם אנחנו מתכללים את כל הטוב הזה אנחנו מבינים שצריך כסף, והרבה כסף להיערכות הזו. ולא, עוד לא התייחסנו לאובדן הצפוי של חיי אדם, פצועים, הלומי קרב וכן הלאה. כי הרי נתניהו היה אבי התוכנית לפוצץ כל הסכם דיפלומטי/ מדיני שניסה הבית הלבן להגיע אליו.

אז נחזור רגע לעולם הכלכלה. לא בכדי אין בחלק הזה של טור שישי זה מספרים. בעיקר כי לא מקיימים כאלה. המספרים נזרקים לחלל האוויר משל היו גרעינים של שבת אבל מדובר במיליארדים רבים של דולרים שבימים של אינפלציה דוהרת, ריבית עולה ומיתון עולמי שמתקרב בקצב מהיר מאוד, לא ברור מאיפה יבואו. ואם יבואו מאיפשהו הרי שנזקם במעלה הדרך יהיה כבד מאוד ויכניס את ישראל למצב כלכלי לא פשוט.

נסכם את החלק הזה בכך שמטרת העל של בנק ישראל היא כרגע לצנן את הכלכלה וזה אומר לצמצם את כמות המזומנים שיש לציבור. אבל זו היד האחת, האחראית והשקולה. היד השניה של הציבוריות הישראלית מתכננת לפזר כסף מהליקופטרים לכל מי שיש לו מנוף על הפוליטיקאים וזה הרסני או כמו שאמר פעם ראש הממשלה המנוח אריק שרון על בנימין נתניהו: לא תמיד אני יודע למי לעזור, לידך הימנית או השמאלית (או משהו כזה). גם כאן, נגיד בנק ישראל לא יודע מה הוא צריך לעשות. לצמצם? או לפתוח את הכספות ולהתכונן לגרוע מכל.

דוחות כספיים, אופוריה ומה שביניהם

גם בחלק הזה של הדברים נימנע ממספרים בעיקר כי אין להם חשיבות כרגע. בשבוע החולף התפרסמה מאסה משמעותית של דוחות כספיים. מאסה שניתן כבר להגדיר אותה כמאסה קריטית. כלומר, ראינו מה היה כאן ברבעון השלישי של השנה. ספיחים של הקיץ, חגים וכל הטוב שהם הביאו לנו.

אז נתרכז בשני סוגי דוחות: של המערכת הבנקאית על נגזרותיה ושל חברות הנדל"ן. אם כן, הבנקים פועלים, דיסקונט והבינלאומי פרסמו את הדוחות והם היו מצוינים. עם ישראל מסתער עליהם (ועל חברות כרטיסי האשראי) ולוקח אשראי צרכני או לרכישת נדל"ן מכל הבא ליד. כמה שנותנים, עם ישראל לוקח. הריבית עולה? לא נורא, ניקח עוד אשראי כדי לשלם את האשראי הקודם ועל הדרך נטוס לדובאי לראות את הבורג' אל חליפא ולראות הופעה של מיטב כוכבי הזמר.

נמשיך, חברות הנדל"ן? גם הן מכרו דירות או כמה שהן מכרו, באיזה מחירים. ומאיפה כל הכסף הזה הגיע? מהמערכת הבנקאית.

אז זו נקודת המאניה שאחריה באה הדיפרסיה ונסביר. כרגע לא באו לידי ביטוי ההשפעות המלאות של האינפלציה והריבית העולה. כרגע הפירמות לא חושבות על איך להתאים את עצמן לעולמות עם הוצאות מימון כבדות שמכבידות על ההוצאה השוטפת אבל תאמינו או לא, זה יגיע. עוד 2 או 3 רבעונים (לפחות לפי מה שמעריכים במערכת הבנקאית) וכשזה יגיע זה יפגוש את הנדל"ניסטים במקום אחר.

חברות הנדל"ן מפוצצות קרקעות שנרכשו במחירים גבוהים מאוד ושיקפו את היכולת למכור דירות במחירים גבוהים – לפני שנה או שנתיים. סקירה מהירה של דוחות החברות הקבלניות גילתה שהם לא ניצלו את דו"חות הרבעון השלישי של השנה כדי להתאים את שווי הנדל"ן שלהם לעתיד הקרוב, לומר לא שיערכו מטה את שווי הנכסים להוציא במקרים בהם לא הייתה להם כבר ברירה (ע"ע החברות שמחזיקות נדל"ן בכמויות גדולות באירופה וקצת מסחרי בארה"ב) אבל השיערוכים האלה בו יבואו ואז ימדדו את החברות האלה ביכולת שלהן לגרום לבעלים שלהן להכניס את היד עמוק לכיס ולהזרים אותו לתוך החברה בעיקר כדי לעמוד בתנאי ההלוואות שלקחו מהבנקים ומשוק ההון.

צירוף מסוכן של כל מה שנכתב כאן אינו מבשר טובות לאף אחד וזה לא פחות ממדיר שינה מעיני אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ומעיני ראשי המערכת הבנקאית. אבל כל זה נאמר בשקט בשקט בחדרי חדרים וגם אז בלחש, כדי שלא תבוא הממשלה החדשה ותעשה במערכת הכלכלית את מה שהיא מתכננת למערכת המשפטית.

עוד ב-

עוד לפני הקמת הממשלה, האינפלציה מזנקת לקצב שנתי של 5.1%

לכתבה המלאה

בהצלחה לכולם.