השוק
ההסכם בין ליברמן לבן דוד - מה קרה מאחורי הקלעים? | טור שישי
הסיפור של מו"מ בין האוצר לארגוני המורים היה מופע של ציניות ואלמלא זה היה כסף ציבורי הרי שהיינו יכולים לצחוק מהצד, מה באמת קרה בחדרים הסגורים בהם ישבו צוותי מו"מ; מעולם לא דיברו על ריבית, פריים ואינפלציה כמו שדיברו השבוע | טור שישי ניצן כהן
בשעה טובה ומוצלחת נפתחה אתמול שנת הלימודים. העצבים היו מתוחים עד הרגע האחרון (לא באמת) ובסופו של יום, רגע אחד לפני התחלת השנה נחתם ההסכם בין האוצר לארגוני המורים. דרמה? לא באמת ומבלי להיכנס למספרים הרי שהעלות הנפלאה של פתיחת שנת הלימודים למשלם המסים הסתכמה ב-4.5 מיליארד שקל. כן, 4.5 מיליארד שקל שירדו לטימיון. איך? מה? ולמה. בהמשך.
השבוע היה לנו עוד אירוע חמוד והוא השיח (הלקוי - יותר מידי לקוי) על ריבית הפקדונות בבנקים. רובו ככולו של השיח הפסאדו אינטלקטואלי-כלכלי. לא עזר סיבוב הראיונות אונרקורד שהעניק המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בכל כלי תקשורת אפשרי. מקומי וארצי, מגזרי וכללי כשהוא מנסה תחת כל מיקרופון פתוח להגיד: חברים, השיח סביב ריבית הפקדונות בבנקים לוקה בהבנה/ ידע ושכל ישר.
אבל נתחיל בזאטוטים שחזרו אתמול לספסל הלימודים והסיפור על השביתה שנמנעה ברגע האחרון והוא לא יותר ממופע ציניות שראשיתו כמו גם אחריתו היו ידועים מראש: יעלה לנו כסף לפתוח את שנת הלימודים והשאלה הגדולה היא רק כמה. ה"משבר" בין ארגוני המורים לאוצר החל עוד בסוף השנה שעברה ולכולם היה נוח לדחות את הליכי קבלת ההחלטות כי מעל הכל יש בחירות והתנהלות פוליטית נכונה תסדר לכולם זמן מסך שלא יסולא בפז רגע לפני הבחירות.
ניכנס קצת יותר לעובייה של הקורה: כבכל שנה המורים מבקשים תוספות שכר, זה מוכר וידוע וגם התרגולת ידועה. כל השנה האוצר עושה קולות של מתנגד ובסוף משלם. רפורמה אמתית לא יכולה להיות כאן בלי ממשלה יציבה ונחושה שמחד תעשה את הרפורמה המתבקשת במערכת החינוך ומאידך תייצר מערכי תיגמול הולמים למורים - ככה זה לא יכול להימשך.
אבל כאן נכנסת מערכת הבחירות לתמונה. ליברמן דישדש בסקרים לפני המשבר עם המורים ופורח רגע לאחריהם למרות שבסך הכל הוא נתן להם הכל (וגם קיבל קצת). יפה בן דוד? היא ניהלה את המשבר מצויין. הלכה על הסף, נתנה לליברמן את זמן המסך שלו רגע לפני הבחירות ובסוף? קיבלה את מה שרצתה בלי יותר מידי ויתורים והשנה נפתחה לה.
אז ככה. יציאה לשביתה הייתה מוצאת הורים זועמים שבימים כתיקונם היו נותנים רוח גבית לממשלה לייצר מציאות חדשה במערכת החינוך וכאן בן דוד מסתכנת שאם הייתה הולכת עד הסוף הרי שמערכת הבחירות הקרובה עוד הייתה עלולה להיות כשמערכת החינוך "על הגריל". ליברמן? שביתה יכולה הייתה לשחק נגדו במערכת הבחירות (ביבי ומכונת התעמולה שלו היו כבר רוקדים לו הראש) וזה מסוכן מידי. אז מה עושים? בדיוק את מה שליברמן עשה. מו"מ (או נכון יותר קולות של מו"מ) ורגע לפני הקצה, נותנים הכל. 4.5 מיליארד שקל, כן זה מה שזה עלה למשלם המסים - בלי לקבל כלום בתמורה.
באמצע עמדה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהבינה ראשונה לאיזה בוץ "המו"מ" בין ארגוני המורים לאוצר יכול לגרור את כולם והעבירה מסר חד משמעי לליברמן שהשורה התחתונה שלו הייתה: "תכננתם להוציא על פתיחת שנת הלימודים 4.5 מיליארד שקל - לא ייצא ולו שקל אחד יותר מבלי שייחשב 'שוחד בחירות'" - והמסר עבר לשני אנשי העסקים הממולחים ליברמן ובן-דוד.
וככה נפתחה לה שנת הלימודים עם תוספת עלות של 4.5 מיליארד שקל למשלם המסים. לפחות הייתה כאן היועמ"שית שעצרה את זה שם.
על פקדונות ובנקים
השבוע נראה היה לרגע אחד שכל המדינה מדברת על דבר אחד: הריבית על הפקדונות הבנקאיים. פתאום כולם מודעים לריביות על הפקדונות, לשוני בין המוצרים השונים ובכלל לניהול הון. וזה דבר מעודד מאוד. אז רגע אחרי שהשיח היה מעניין הוא התחיל להידרדר. היו שהכתירו את עדכון הריבית על פקדונות כ"עו"שק הפקדונות" והיו כאלה שהגדילו לערוך מצגות של השוואה בין סעיפים שונים במאזנים של הבנקים כדי להוכיח שהבנקים גונבים.
אז כדי לעשות סדר בבלגן נזעק המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, לכלי התקשורת והעניק ראיונות (נדירים יחסית) לכל כלי תקשורת שרצה לפתוח בפניו את המיקרופון וזה היה חשוב, חשוב מאוד רק כדי להבין עד כמה השיחה סביב הנושא היה רדוד.
נסביר קצת במה דברים אמורים: פקדון בנקאי הוא התחייבות של הבנק ללקוח להחזיר לו כסף בתוספת ריבית בזמן שנקבע בהסכם בין הצדדים. כלומר אם הפקדנו כסף בפקדון לשבוע, הבנק חייב להחזיר לנו את הכסף בעוד שבוע עם ריבית. כלומר, מדובר בהתחייבות של הבנק שלא מניבה לו דבר אלא הוצאה.
אם כן, למה בכל זאת הבנק רוצה את הכסף שלנו ומבקש מאיתנו להפקיד בפקדון אצלו? שתי סיבות ולשתיהן יש חשיבות גדולה בחיים הכלכליים המודרניים. הסיבה הראשונה היא הנזילות של הבנק: באופן עקרוני בנק חייב להחזיק די מזומנים בקופה שלו כדי לאפשר התנהלות שוטפת של הלקוחות. לא, הוא לא לוקח פקדון ומלווה אותו אלא את זה הוא עושה בדרכים אחרות. הפקדון שאתם מפקידים הוא למעשה פתרון הנזילות לטווח קצר של הבנק.
כדי לממן פרויקט תשתית, משכנתא, הלוואה או כל דבר בעל אופי מימוני של יותר משנה, הבנק מנפיק נגדו אג"ח. כך למשל אם אתם לוקחים משכנתא של 500 אלף שקל מהבנק, הרי שאת אותם 500 אלף שקל גייס הבנק באמצעות הנפקת אג"ח, פחות או יותר לאותה תקופה שאתם לקחתם את המשכנתא והפער הזה בין הריבית שהבנק הנפיק את האג"ח לריבית של המשכנתא הוא הרווח של הבנק.
הפקדון לעומת זאת מספק את הנזילות הקצרה. אם הפקדתם 100 אלף שקל לפקדון הרי שבאופן עקרוני אותם 100 אלף שקל שימשו לפדיון של פקדון של מישהו אחר שביקש את כספו - לזה קוראים ניהול הנזילות לטווח קצר.
הסיבה השניה שהבנק רוצה את הפקדון שלכם הוא שיווקי. למעשה הנחת העבודה (הסבירה לגמרי) היא שאם תפקידו 100 אלף שקל בפקדון בבנק X הרי שכבר תנהלו אצלו את חשבון העו"ש, תיקחו את כרטיס האשראי אצלו ואת ההלוואה לרכב וכן הלאה. כלומר בריבית על הפקדונות יש יותר מאלמנט שיווקי והבנקים שהיו תחת מתקפה (נבובה) הצליחו להפוך את הקערה על פיה ולקבל תקשורת חיובית במחצית השניה של השבוע. וזהו, שבוע של ציניות כלכלית במיטבה ושהיה לכולנו בהצלחה.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.הכסף לא ירד לטמיון, הוא הלך למוריםרות יוסף שלם 09/2022/03הגב לתגובה זו1 0למה הדבר דומה ? שאם פעם מנהלת בית ספר היתה מתנדנדת, היום היא לא היתה תולעת משי יפהפיה, בלשון המעטה. כשהיינו בבית ספר לקחנו תרמיל. בצבא כבר עשינו "יפת" עם כדור, בזמן שהיונה מתגבשת. מורות לחקלאות לא צריכות לשים תמונה מלפני 25 שנה. אני את שלי אמרתי.סגור
-
2.בן אדם מושחת מדרגה ראשונה אסור לבחור בו גם ככה הוא לא י (ל"ת)ימני 09/2022/02הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.לקחה 4.5 מיליארד נתנה יום ב לג בעומר (ל"ת)אסי 09/2022/02הגב לתגובה זו0 0סגור
