כלכלני החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מעריכים כי בשלב הזה לא רואים לחצים אינפלציוניים בישראל בעיקר בגלל הסכמי הגז של חברת החשמל עם מאגרי הגז אך לאורך זמן, הלחצים האינפלציוניים שמתהווים בעולם, יחלחלו גם לכאן.

"הזינוק במחירי האנרגיה והפגיעה בשרשרת האספקה בעולם פחות מורגשים בינתיים בישראל, בשל ההסתמכות על מאגרי הגז המקומיים, ובשל המשקל הנמוך יחסית של ענפי תעשייה מסורתיים, שמבוססים על חומרי גלם מהעולם. הייסוף בשער השקל מיתן גם הוא את השפעות הגורמים האלו על יוקר המחייה, אך לא ביטל אותן.

"מחיר הדלק צפוי כנראה להמשיך לעלות, כמו גם מחירי המכוניות והריהוט וציוד לבית. בינתיים מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ו-KANTAR  עלה בספטמבר, לאחר חודשיים של ירידה קלה. חודש ספטמבר אופיין בירידות שערים בשוקי המניות בעולם, ובדרך כלל אלו משפיעות לשלילה על אמון הצרכנים. בתקופת הקורונה, ההשפעות של מגבלות וחששות מהדבקה, גוברות על שיקולים אחרים, והחיסון השלישי סיפק לצרכנים את התחושה הזו בתקופת חופשות החגים. החסכונות הגבוהים של הציבור מתקופות הסגרים ממשיכים בינתיים להשפיע לחיוב על הצריכה הפרטית, ובעיקר של שירותים, שצריכתם נמנעה בשנה שעברה, כמו נופש ופנאי" כותבים כלכלני החטיבה.

חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזיות הצמיחה של המשק לשיעור של 7% השנה ו- 5.5% בשנה הבאה. "אם בוחנים את שלושת השנים 2020 עד 2022 אז שיעור הצמיחה השנתי הממוצע עומד על פי התחזית על 3.4%, שזה לא נמוך בהרבה מקצב הצמיחה שראינו לפני הקורונה.

"שיעור האבטלה צפוי לרדת מרמה של כ- 8% עתה ל- 5.2% בסוף 2022. מהתחזית הזו נגזר שהמשק הישראלי מייצר יותר, עם פחות תשומות עבודה, כלומר הקורונה הביאה לזינוק בפריון העבודה. אפשר לשאוב מזה הרבה אופטימיות, אבל באותה נשימה צריך לזכור שהצמיחה היא לא תמיד משקפת את רמת הרווחה של משקי הבית, היא לא מביאה בחשבון לדוגמה, את הפגיעה בחינוך בשל הירידה בשעות הלימוד, כשמנגד הוצאות הבריאות להתמודדות עם הקורונה מגדילות את התוצר".

באשר לריבית בנק ישראל, אומרים בבנק הפועלים כי הודעת הריבית הייתה שונה מאלו של חודשים קודמים. "ההכוונה המוניטרית אמנם כוללת אמירה שהמדיניות תיוותר מרחיבה לאורך זמן, אך היא גם מציינת את סיום תכניות ההרחבה הכמותית בחודשים הקרובים, והאפשרות להפחתת ריבית כמובן ירדה מהפרק.

"אנו מעריכים כי במחצית השנייה של 2022, בסמוך להעלאת ריבית ראשונה בארה"ב, תיתכן גם העלאת ריבית בישראל. אלמלא החשש מהשפעת הריבית על שער-החליפין יתכן שהריבית הייתה עולה עוד קודם. דנמרק לדוגמה, שבדומה לישראל מתמודדת עם לחצי ייסוף, העלתה ריבית בחודש מרץ, ונאלצה להפחית את הריבית מחדש בשל לחץ כבד על המטבע".