השוק

היא מהחברות המעניינות בבורסה, בתחום עם אתגר משפטי ענק

אנרג'ין חתמה השבוע על הסכם להשבחה של זני עגבניות שרי והדגימה איך תעשיית האגרוטק היא אחת התעשיות המעניינות בכלכלה המודרנית ואיך בכל זאת יש שורה ארוכה ומפחידה של אתגרים שיכולים להרוג את התעשיה הזו

ניצן כהן | 8/10/2021 16:42

אחת התקוות הגדולות שהעולם תולה בחיבור בין "העולם האמיתי" לעולמות ה"הייטק" הוא החיבור שיוצר את האגרוטק. כלומר, שימוש בכלים טכנולוגיים בעולמות החקלאות.

נניח שחברה מצליחה, באמצעות כלי ניתוח ממוחשבים לפתח מבנה גנטי של צמח, לנטרל ממנו מאפיינים מסויימים, לחבר אותם לצמח בעל מבנה גנטי אחר ולקחת ממנו את המאפיינים שרוצים ואז לייצר מהם צמח חדש, שהוא בעל אותו מבנה גנטי אבל עמיד יותר כך שניתן להאכיל איתו יותר אנשים בעולם וכן הלאה.

הסוגיה הזו מציתה את הדמיון ואם כל הכוכבים יסתדרו כמו שצריך, זה גם יהיה העתיד. אבל רגע לפני העתיד צריך לרדת למה שמפריע לה וזה הסוגיה המשפטית. בכל מחקר מושקע כסף בכמויות גדולות ולכן חברות שעוסקות במו"פ שומרות את המידע קרוב לחזה שלהן ולא מוכנות לשחרר אותו וכך מידע רב שמצוי היום באנושות פשוט יורד לטימיון והאתגר הוא למנוע מהמידע הזה ללכת לאיבוד ואולי אף לעשות בו שימוש.

נסביר לרגע את הסוגיה: נניח באופן תיאורטי (ואולי לא) שניתן לקבל גישה ל-DATA שנמצא על השרתים של ענקיות התרופות או המחקר הבוטני ונמצא בבעלותן, ויש יכולת טכנולוגית ומדעית לחבר בין מחקרים שונים, גם כאלה שלא הצליחו להוציא מוצר, אבל עדיין במהלך המחקר נוצר מידע בעל תוקף מדעי, לחבר אותו לתוצאות מחקר אחר ואולי להוציא ממנו מוצר שיהיה רווחי לחברה שהיא הבעלים של המידע וגם יועיל לאנושות.

בישראל צמחו כמה וכמה חברות שפיתחו (לטענתם) אלגוריתמים שאם רק תינתן להם גישה למידע, הם יוכלו להפיק ממנו תובנות משמעותיות מהם גם יצאו מוצרים.

ד"ר גיל רונן, מנכ"ל, אנרג'ין שהיא אחת החברות שנמצאות במתחם שהוזכר לעיל ונסחרת בבורסה של תל אביב בשווי של 128 מיליון שקל, הוא אחד האנשים שצריכים לנטרל את המוקש הזה.

רונן: "אנרג'ין הוקמה ב-2010 מאז ועד היום אנחנו חברת ביג דאטה שמנתחת מידע גנטי כדי למצוא צירופי גנים מוצלחים. אנחנו מתמקדים בחקלאות ומזון ועוזרים לחברות להשביח את האוכל שלנו. כלומר גם להשביח צמחים וגם בעלי חיים שייתנו יותר יבול ויותר ויטמינים וישתמשו בפחות כימיקלים.

"אנחנו למעשה לוקחים את צירופי הגנים הטובים לכל חקלאי ואז חברות ההשבחה מגיעות לצירוף של גנים טובים שייצרו מוצר טוב יותר. צריך להבין, ההתקדמות בעולם המחקר של ההשבחה הגנטית מתקדם מדור של צמחים לדור הבא של הצמחים. מכיוון שאנחנו יודעים מה הצירופים שאנחנו מחפשים אנחנו מגיעים למסקנות בפרקי זמן קצרים יותר ולכן גם מגיעים מהר לשוק.

"אנחנו מעורבים במעל ל-300 פרויקטים מאז ההקמה של החברה. החל ממחיטה ותירס ועד שומשום ושרימפסים וחרקים וקפה וגומי לצמיגים ועד לאקליפטוסים לנייר. בסך הכל בהרבה מאוד מקרים. וכולם רוצים את אותו הדבר: יותר יבול בפחות כסף".

- מי העובדים שלכם? מתכנתים? מהנדסי תוכנה? או אנשי מדעי החיים?

"בחברה יש כיום 60 עובדים מהם 40 אלה צוות המו"פ שמגיעים מעולם הביג דאטה. הם בעיקר מתכנתים אבל יש לנו הרבה אנשים מתחום הביולוגיה והמידע שאנחנו מנתחים, הוא כל סוג דאטה שניתן לאסוף".

- בוא נתרכז רגע בחלק של הינדוס זרעים.

"נניח שגידלו הרבה זנים של תירס בארה"ב. אנחנו יודעים מה ההרכב הגנטי של כל גידול וממה הוא מורכב וזה חשוב. אם היו זנים רגישים למחלות, כמה מים קיבלו, כמה סוכר יש שם וכן הלאה.

"אנחנו מנתחים את כל המידע הזה ואני רוצה שתבין, מדובר במיליוני צמחים שונים שנבדקו, ואנחנו יכולים למצוא שצמחים שקיבלו פחות מים היה להם הרכב גנטי מסוים ואז אנחנו אומרים: שאם יש לך חלק מהמאפיינים המסוימים האלה - תהיה מוגן מיובש. אנחנו לא רוצים את כל הגנים אלא חלק מהם. אנחנו למעשה עושים AI על בסיס הביג דאטה הזה. אנחנו מנבאים שאם לצמח תירס יהיה הרכב גנטי מסוים הוא יהיה עמיד ליובש ואז מגדלים צאצאים ואחד או שניים מהם יהיו להם את הגנים שאנחנו מחפשים ואז ניתן יהיה לגדל אותם באזורים עם מעט גשם".

- זה עיבוד שדורש יכולת מיחשובית עצומה

"כמות המידע היא עצומה ובעבר עיבוד של כמויות כאלה של מידע היה גורם למחשב לקרוס והיום יכולים לעשות את זה בצורה הרבה יותר מהירה עם יכולות מיחשובים גדולות. אנחנו יכולים היום לבנות את ההרכב הגנטי של מיליון זנים פוטנציאלים שונים של תירס שלא כולם נמכרים אבל הם קיימים. זה מצריך יכולת חישובית, אחסון והשוואה שיאפשר לעשות בהם שימוש מבלי שהמחשב יקרוס.

"לדוגמה: כשהתחלנו, להרבה גידולים חשובים כמו חיטה לא היה הרכב DNA ידוע. החיטה היא גידול חשוב בעולם, ויש לו הרכב גנטי גדול ומסובך. אף אחד לא הצליח לפענח אותו ואף אחד לא חשב שיש יכולת אנושית לפענח אותו. ניסו לעשות את זה כל החוקרים החשובים מעולם החיטה וניסו לחלק בינם את העבודה כך ש-1,700 מדענים בעולם עבדו על זה ולא הצליחו להשלים 5% מהפאזל. ואני רוצה שתזכור זה לקח 12 או 13 שנים ולא הצליחו למצוא את ההרכב.

"אנחנו באנו והיינו חברה של 15 עובדים ויש לנו אלגוריתם שאם יתנו לנו את הדאטה, נפצח אותו תוך שבועיים. הלכנו על החיטה המקראית שאהרון אהרונסון מצא, ופיצחנו את הדאטה ב-10 ימים, התפרסמנו והפכנו לשם ידוע בעולם, שהאלגוריתמים שלנו שונים מכל מה שיש. זה עזר לנו להתפרסם וגם לגייס כסף.

"מאז, אנחנו מדברים על לפני 5 שנים, אין מחקר על חיטה בעולם, שלא נעזר באלגוריתמים שלנו ומדובר ב-20% מהקלוריות שאנחנו צורכים. ואת זה עשינו באינסוף גידולים אחרים בדגים וחרקים. ככה למעשה התחלנו".

- בוא נדבר על הפיל שבחדר: אתם צריכים לקבל גישה לדאטה, לשמור עליו ולייצר מודל שישתלם לכם ולבעלים של המידע הזה

"הערך שאנחנו מביאים, זו היכולת לעשות את ההשבחה בצורה הרבה יותר יעילה. ביום ראשון, חברה בת של מיצשו ביפאן החליטו להשתמש ביכולות ההשבחה שלנו בחממה והם השתכנעו שאנחנו יכולים להביא לשוק זן מסוים של עגבניות שרי ומהר. החלטנו להשביח את הזן הזה ביחד והתחלקנו בהכנסות בצורה טובה עבורנו, כי הערך מגיע למעשה מאיתנו. ותזכור שזו חברה מובילה עולמית בתחום גידול העגבניות".

- בוא נדבר על המודל העסקי, איך חברה שמחזיקה בדאטה הזה תסכים לחלוק אותו איתכם?

"המודל החדש שלנו הוא לקבל תמלוגים על בסיס הצלחה. יש מקומות בגידולים קטנים כמו של פטרוזיליה שאנחנו נותנים שירות ומקבלים עבורו תשלום שוטף, אבל זה תחום קטן. יש מקומות שהפיתוח שם עד למוצר הסופי יהיה 20 שנה, אנחנו לא רוצים לחכות זמן ארוך כל-כך אז אנחנו מעדיפים לבקש תשלום שוטף ולא חלוקת רווחים.

"זה לא שאנחנו מפסיקים למכור שירותים אלא משלבים פרויקטים במודל החדש כשהשיקול הוא כלכלי. אם לא מקבלים כסף על העבודה, ומחכים שהזנים יגיעו בעוד יותר מידי שנים, נוצר לנו סיכון, אז אנחנו עושים את זה במודל הישן".

- אני עדיין רוצה להתעכב על הנושא של השליטה במידע שזו למעשה הבעיה המרכזית של כל הענף שלכם

"הלקוחות שלנו מבינים שיש סודיות וכללים אתיים ואנחנו שומרים עליהם מכל משמר. והם ראו את התהליך בכל שרשרת הערך שלנו מהעולם האקדמאי וכשעברנו לעולם המסחרי וככל שהם מאמצים את מערכת היחסים איתנו הם מגלים שאנחנו נאמנים לסודיות שלהם והם מפיקים מזה ערך אמיתי.

"אנחנו נמצאים בענן, ולכל פרויקט יש ענן שלנו שמוקצה אך ורק לפרויקט ספציפי אחד ויש לו מערכת מיחשוב משלו כך שהפרויקטים לא מתערבבים. בגמר הפרויקט, הנתונים לא נשמרים אצלנו אלא חוזרים ללקוח כי הם בבעלותו, ואני מדבר גם על הניתוחים המפוענחים שכוללים נתוני הגלם".

-אז איך אתם משפרים את האלגוריתמים שלכם מפרויקט לפרויקט?

"מכיוון שזה לימוד מכונה אמיתי, מכל פרויקט האלגוריתם יוצא יותר טוב ממה שנכנס וזה בבעלותי. אם לקוח עזר לי לשפר את האלגוריתם - כולם ייהנו מהשיפור הזה למרות שהתוצר שייך ללקוח הספציפי. אבל תבין, נתונים הכי קל לייצר היום וזה לא החסם אלא האלגוריתמיקה והיא משתפרת כל הזמן.

סמן לי איפה אתם בעוד 5 שנים?

"עוד 3 עד 5 שנים החברה תהיה עם תכונות וזנים כבר בשוק ועם תמלוגים מהכנסות מהגידולים במקביל להכנסות משירותים במודל של שירות רב שנתי ולא חד פעמי. יהיו הכנסות גם משירותים וגם מתמלוגים. האתגר שלנו הוא לאתר את הפרויקט ששווה לנו להשקיע בו. אנחנו רוצים לממש את הפוטנציאל שלנו. אנחנו לא צריכים כסף נוסף, אלא אם נמצא הזדמנויות להיכנס לשווקים נוספים אבל לקיים את כל מה שדיברנו עליו? גייסנו 30 מיליון דולר וזה יספיק לנו.