החלטת ה-G7 שמחייבת מס חברות מינמלי בקרב 7 המדינות בעלות הכלכלה הגדולה ביותר בעולם תפסה את העולם הכלכלי לא מוכן. אולי בכירי העולם הכלכלי חשבו שאם יתעלמו מהכוונות של הממשל האמריקאי החדש הן ייעלמו מאליהן ויכול להיות שסתם החולשה שאחזה בקרב קברניטי המדינה שנמצאים כבר יותר משנה ב-MODE של חלוקת כסף כבר שיבש את דעתם.

כך או אחרת קשה היה היום לקבל התייחסות רשמית מבכירי הכלכלה הישראלית הרשמית אולם מי שכן הסכים להסביר את המשמעות מבחינת ישראל הוא בנק ישראל שממשיך להיות הגורם המוביל בישראל בכל הנוגע לקביעת מדיניות כלכלית. 

נזכיר כי מס החברות בישראל גבוה מ-15% אולם המס האפקטיבי שמשלמות חברות גלובליות בישראל הוא נמוך, אפילו נמוך מאוד מהמס המינימלי עליו הוסכם ב-G7. היו מומחים שבסוף השבוע התחכמו ואמרו שהחוק לעידוד השקעות הון מחריג למעשה את ישראל מהחלטת ה-G7 אבל בבנק ישראל נזעקו לדחות על הסף את הניתוח החוכמולוגי הזה.

בכירים בבנק ישראל מסבירים היום (ראשון) ל-ice כי חקיקה כלכלית גלובלית היא למעשה מגמה שהתחילה כבר לפני עשור ויותר, עם אימוץ האמנות השונות למלחמה בהון השחור וביטול מקלטי המס השונים. כך גם כעת בשיעור דומה של מסי החברות ברחבי העולם. 

המהלך מתגבש על רקע המרוץ לתחתית בשיעורי המס בעולם, וקידומו מהווה צעד שנועד למנוע תחרות לא הוגנת בין המדינות. לגבי ישראל, אומרים היום בבנק ישראל, היות וישראל היא מדינה קטנה השאלה אם נרוויח או נפסיד מהמהלך תתברר רק כשיהיו תקנות והסכם מפורט. 

גם הבחירה אם לאמץ את הרפורמה או לא, ככל הנראה לא תהיה בידי ישראל מכיוון שמדובר בחקיקה בינ״ל שתלווה בסנקציות על אי הצטרפות.

כאן צריך לזכור נתון נוסף. ישראל מסבסדת היום שורה ארוכה של תעשיות עתירות הון ועתירות רווחים כך למשל כשבנק ישראל נאבק על שער חליפין של הדולר כדי לתמוך ביצואנים הרי שהוא מסבסד גם את ענקיות הטכנולוגיה שלא זקוקות לסבסוד וכך גם במסגרת חוק עידוד השקעות הון ולכן אולי הגיע הזמן שארה"ב שוב תעשה עבורנו את העבודה המלוכלכת ותחייב אותנו להעלות מסים ולהטות את הכסף שיחסך לתמיכה בציבור שאמת זקוק לכסף הזה ועובד בשכר נמוך מאוד.