הצעת מחליטים של משרד האוצר אשר נשלחה אמש ממשרדו של שר האוצר, ישראל כץ, לשרי הממשלה, צופה תחזית מחמירה יותר מההערכות הקודמות: במשרד האוצר מעריכים שהגירעון ירקיע ל-14.3% מהתוצר, ויגיע לשווי של 190 מיליארד שקלים. עד כה, הוערך כי הגירעון יגיע ל-13.6% מהתוצר בלבד. יחס החוב-תוצר עלול להגיע גם ל-80%.

היעדר הוודאות בנוגע לעתיד התפשטות נגיף הקורונה, כמו גם אי הסדרת התקציב עד כה, מביא את האוצר לצפות עליה חריגה בגירעון גם ב-2021. הירידה הצפויה בצמיחה יחד עם הגירעון שעתיד להצטבר ב-2020, עלול לטענת משרד האוצר להביא את ישראל לעלייה ביחס חוב-תוצר, שהוא החוב הציבורי, לכדי 77%-80% כבר בשנה הקרובה. לכך, נכתב במסמך, יש "השפעות רבות על הוצאות הריבית של ישראל בשנים הבאות והן על פרמיית הסיכון לגיוס החוב, אשר משפיעה על גובה הריבית המשולמת בגין החוב שיגויס בשנים הבאות".

משבר הקורונה - 81.5 מיליארד שקלים
במסמך ששלח משרד האוצר, סוכם כי לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה, יוקצה במהלך 2020 סכום כולל של 81.5 מיליארד שקלים. הנתח הגדול ביותר מסכום זה, בסך 31.7 מיליארד שקלים, הושקע במענקים ובסיוע לעצמאיים. לאחר מכן, 18.9 מיליארד שקלים הושקעו בשיפוי הביטוח הלאומי. 13.9 מיליארד שקלים הושקעו בבריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענה למשרדי הממשלה. העלות התקציבית עבור פתרונות למצוקות האשראי עומדת על 6.1 מיליארד שקלים, הסיוע בגין הנחות לארנונה עומד על 3.9 מיליארד שקלים, ההשקעה בתשתיות היי-טק ודיגיטציה ליציאה מהמשבר עומדת על 3.1 מיליארד שקלים. עבור מערכת החינוך הוקצה סיוע נוסף של 1.2 מיליארד שקלים, עבור מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים הקצו בסך הכל 0.9 מיליארד שקלים, ועבור מענקי ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות – 0.7 מיליארד. בתחתית הרשימה – 308 מיליון שקלים עבור סיוע לרשויות המקומיות, וצפויה פניה של משרד האוצר לוועדת הכספים למען אישור העברת 100 מיליון שקלים למוסדות ציבור חרדים, מטעם משרד הדתות.

משבר אישור התקציב - ככל הנראה רק בסוף 2020
לאחר שישיבת הממשלה בשבוע שעבר בוטלה עקב אי הסכמה על סוגיית התקציב, הפורום עתיד להתכנס מחר לאחר שורת הסכמות מסתמנת בין הליכוד וכחול לבן: תקציב 2020 יאושר בכנסת בדצמבר, ותקציב 2021 יאושר בתחילת השנה הבאה. כך, בכחול לבן יוכלו להציג כאילו מדובר בתקציב דו-שנתי, ובליכוד – כשני תקציבים חד שנתיים. מצב שכזה עדיין יאפשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפזר את הכנסת ב-2021 על רקע אי-אישור התקציב אם לא יושג לו רוב, כשברקע תחילת דיוני ההוכחות במשפטו בינואר 2021.