השוק

זה המהלך של האוצר על הראש של המגזר העסקי ומאחורי גבו

הוספת מנגנון שמסרס את הצמיחה והופך כסף "חכם" ל"טיפש": כל האמת על הצעת האוצר להכריח חברות לחלק את הרווחים מאת: שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר קבוצת בריל

שחר תורג'מן (צילום עופר חגיוב)
הצעת האוצר, להכריח את בעלי העסקים בישראל לחלק את הרווחים "הכלואים" בחברות, משמעותה שינוי מין היסוד של שיטת המיסוי הדו שלבית המקובלת והנהוגה בארץ ובעולם כולו. מה שמוביל את האוצר זו הנחת עבודה שגויה מהיסוד, שחלק מאנשי העסקים בישראל מנסים להתחמק מתשלום מס באמצעות השענות על אותה השיטה. כאמור, הנחת העבודה של אנשי האוצר מקוממת ושגויה, כמו כן, באמצעות המנגנון הגרוע שמציע האוצר יגרמו למדינת ישראל מחדלים כלכליים משמעותיים, הצמיחה תפגע, ההשקעות ירדו והכסף ה"חכם" יהפוך ל"טיפש" באבחת חרב.
בישראל נהוגה מימים ימימה שיטת מיסוי דו שלבית, בדומה  לרוב מדינות המערב. על פיה, חברה תשלם קודם כל מס חברות ובהמשך תשלם מס על הרווחים. השיטה מתבססת על כך שמדינות מעוניינות שהרווחים של החברות ישמשו מנוע צמיחה של המשק, המדינה בעצם אומרת "אנא חברה יקרה, אל תמשכי רווחים ותשקיעי את הכסף בפיתוח", זה הסאבטקסט. החברות עצמן ישתמשו ברווחים שלהן עבור פיתוח עסקי, השקעות עתירות סיכון, רכישת מכונות, מחסנים, ציוד, קבלת תנאי אשראי טובים מול הבנקים וכן לטובת כרית ביטחון של מזומנים לשנים פחות טובות. זה מנגנון שמייצר צמיחה ומאפשר לחברות להרוויח יותר ולייצר עוד מקומות עבודה במשק ובסופו של דבר גם להשיא יותר מיסים לקופת המדינה.
במדינות המפותחות מתייחסים לשיטת המיסוי הדו שלבית כקדושה וממשלות מתרחקות משינויים בשיטה, זאת על מנת לאותת לעסקים, כמו גם למשקיעים זרים, כי מדובר בכלכלה יציבה עם שיטת מיסוי עקבית, כזו שאפשר לתכנן בה תכנונים ארוכי טווח. מה שמנסה האוצר לעשות זה בעצם פטנט חדש-ישן והוא להמציא שיטה שלא קיימת בשום מקום בעולם. הרי כבר עברנו פרק כלכלי אומלל שעלה לנו ביוקר, דוגמת תקינה ישראלית שלא הייתה מותאמת לתקינה האירופאית. רק לאחרונה חזרנו למשפחת העמים עם הרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" כי הבינו אצלנו שאסור, פשוט אסור, לפתח שיטה מקומית במקום שנוגע לכלכלה הבינלאומית. מדוע מתעקשים באוצר לנסות שוב ושוב דרכים שלא מקובלות בשום מקום? מה שטוב לשיטת המיסוי באירופה טוב לשיטת המיסוי בישראל.
לפי שיטת המיסוי החדשה בהצעה של האוצר, חברות ייאלצו למשוך חלק משמעותי מהרווחים שלהם ולא יוכלו לשמור אותם לפיתוח עסקים וצמיחה, אחרת ייקנסו אותם בשני אחוזי מס בשנה, כל זאת על מנת לכסות "בור" תקציבי זמני. מדובר בהסתכלות קצרת טווח וקצרת רואי. במקום שהאוצר ורשות המיסים יטפלו בקבוצה קטנה מאד של חברות שמנצלות את השיטה הנהוגה כיום ואוגרות את הרווחים מבלי לפתח את העסק - הם למעשה מענישים את כולן ושופכים את התינוק עם הכסף.
אכן, קשה לעשות הבחנה בין חברות שלא עושות שימוש ברווחים לטובת פיתוח עסקי לעומת אלו שכן, אולם ישנו כבר היום סעיף בחוק, 77 לפקודת מס הכנסה, שמאפשר לרשויות המס בתנאים מסוימים לפנות לאותן חברות חשודות ולאלץ אותן בסופו של תהליך להשתמש ברווחים שנאגרו. כעת, במקום לבצע את עבודתן, הרשויות מנסות לכפות על כלל החברות במשק את הוצאת הרווחים, במקום לבוא חשבון עם המיעוט שעושות במנגנון הנוכחי שימוש ציני.
למה מדובר במיעוט? כי בעבר הלא רחוק כבר ביצעו מספר מבצעים של הנחה משמעותית של   8% (הטבה של 25% מס במקום המס הקיים בגובה 30% פלוס 3% מס יסף) לחברות שיחלקו את הרווחים, ולכאורה אין איש עסקים שלא ירצה לנצל הטבה כל כך גדולה. אבל באותם מבצעים מיעוט קטן של החברות מימש את ההטבה המשמעותית שניתנה, בגובה של כמעט 25% מעלות המס. מיעוט קטן שרצה לנצל את ההטבה, מרבית החברות במשק ויתרו על ההטבה  והעדיפו לשמור על הרווחים משיקולים עסקיים שהוצגו על לעיל.
חמור עוד יותר שהאוצר ורשות המיסים עמלו על ההצעה הנוכחית מאחורי הקלעים ומעל ראשו  של המגזר העסקי, ללא דיאלוג והבנת הצרכים. משרד האוצר מציג שוב "איך לשחק שח נגד עצמי ולנצח". ובכן ככה לא עושים עבודת מטה, ככה לא בונים תהליך וככה לא מגדילים את הכנסות המדינה.  
ניתן לצפות, שאם השיטה החדשה של האוצר תתקבל החברות יחלו לבצע תכנוני מס אגרסיביים, יועצי המס יתעשרו, החיכוך בין המדינה למגזר העסקי יגדל, אבל קופת המיסים של המדינה לא תגדל באופן משמעותי, והכסף ה"חכם" שהולך להשקעות ופיתוח עסקי יהפוך לכסף "טיפש" בידיים של אנשים פרטיים מחוץ לכותלי החברות העסקיות. אם האוצר יאלץ את החברות למשוך דיווידנדים ,הרי יישאר לבעלי העסקים כאנשים פרטיים כסף מזומן ביד. איש עסקים לא ייקח סיכון עם כסף פרטי ויעדיף לנסות נתיבי השקעה נטולי סיכון כגון השקעות סולידיות בשוק ההון או הוצאת הכסף לרכישת נדל"ן בחו"ל. שהרי כשהכסף נשאר בתוככי החברה, הנטייה להשקיע ולקחת סיכון גוברת מאחר וניתן לקזז את ההפסדים מול הרווחים שנוצרו.
לצערי, לא רק שבתקציב המדינה הנוכחי אין מנועי צמיחה לכלכלה, יש מי שמתעקש להוסיף לו מסרסי צמיחה בדמות הצעת האוצר למסות את הרווחים הכלואים.
הכותב הינו נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר קבוצת "בריל"
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה