בזמן שמלחמת אוקטובר הכתה במשק הישראלי, החברה האמריקאית Bird נאלצה להסתגל למציאות חדשה. מנכ"ל החברה רן ברודר, מספר בריאיון  על השפעת המלחמה, גידול בביקוש באזורים מרכזיים, הגברת ההגנה מפני גניבות, ותחזיות עלייה בשימוש בתחבורה שיתופית.

איך המלחמה השפיעה על השוק שלכם?
"המלחמה הייתה אירוע מורכב, שגרם לירידה של כ-70% בשימוש בקורקינטים שלנו בשווקים השונים, בשל חוסר הוודאות והחשש לביטחון. בתחילת אוקטובר 2023, הרכיבות צנחו במידה משמעותית. נאלצנו לבצע שינויים תפעוליים כדי לשמור על תזרים מזומנים ויעילות כלכלית, דבר שסייע לנו לשפר את התפעול. כיום, עם חזרתם של המשתמשים, אנו רואים התאוששות ויציבות, ואפילו שיפור בכמה שווקים בהשוואה לשנה שעברה.
 זה היה אתגר, אך הוא גם נתן לנו הזדמנות לעצור, לבחון מה ניתן לשפר ולהיות יעילים יותר. רוב הזמן, אנחנו עובדים ללא הפסקה, 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. המצב החדש הכריח אותנו לחשוב מחדש על תהליכי עבודה ולייעל אותם, ובמובן מסוים חיזק את החברה כלכלית."

איך השוק המקומי מתמודד כיום עם החזרה לשגרה?
"אנחנו רואים את החזרה לשימוש בקורקינטים, בעיקר באזורי המרכז וגם באשדוד. אמנם יש הרבה מילואימניקים שנעדרים מהמקומות הרגילים שלהם, אך במקביל נוצר ביקוש חדש מצד קהל שמגיע לגיל שימוש או מצטרף לשירות לראשונה"

כיצד Bird מתמודדת עם עלויות התפעול העולות?
"העלויות התפעוליות שלנו אכן עלו בשנה האחרונה, בעיקר בשל עליית המחירים והמשכורות. כדי לשמור על רווחיות החברה תוך שמירה על מחירים תחרותיים לצרכנים, נקטנו מספר צעדים כמו שיפור היעילות התפעולית והרחבת פריסת הקורקינטים לאזורים נוספים, מה שמאפשר לנו להציע שירותים נוספים ולהגיע ליותר משתמשים."

מי קהל היעד המרכזי שלכם?
"קהל היעד שלנו הוא מגוון. הרוכבים הם בגילאי 18 עד 40, כולל אנשים שצריכים להגיע לעבודה ומתחברים עם הקורקינטים לשירותי תחבורה ציבורית. ישנם גם משתמשים לצרכי פנאי כמו יציאות בערב, וזו מגמה שהולכת וגדלה גם בקרב גילאים מבוגרים יותר.
עם זאת ,אנחנו רואים גם רוכבים בגילאי 50+. המשתמשים הם אנשים שמחפשים פתרון תחבורה מהיר, בעיקר עבור קילומטרים קצרים - לעבודה, למפגשים חברתיים, או לתחנות תחבורה ציבורית."

באילו ערים Bird פועלת בישראל?
"אנחנו פעילים במרכז הארץ: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, ראשון לציון ועוד. בנוסף, יש לנו פעילות משמעותית באשדוד, אילת ובפארק התעשייה בקיסריה."

מה לגבי התיירים? איך המצב הביטחוני השפיע עליהם?
"השוק שלנו מבוסס ברובו על משתמשים מקומיים, אך בתקופות קיץ כמו יולי-אוגוסט, כ-30% מהרוכבים הם תיירים. בתקופת המלחמה ראינו ירידה של עד 70% בשימוש מצד תיירים, במיוחד מאזורים כמו צפון אמריקה, שבהם טיסות לישראל פחתו משמעותית.

איך החברה מתמודדת עם גניבות קורקינטים?
"גניבות תמיד היו אתגר, אבל Bird עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו GPS ומנעולים אלקטרוניים. למדנו מהתנסות בשווקים אחרים, וזה מאפשר לנו להגן טוב יותר על הכלים בישראל. שיפרנו את היכולת לעקוב אחרי הכלים שלנו, מה שהפחית את בעיית הגניבות.
אנחנו מכירים את הטרנדים והאזורים המועדים ומצליחים למנוע גניבות רבות. בשנים האחרונות השקענו רבות במערכות טכנולוגיות להגברת הבטיחות, והיום הגענו למינימום תקריות."

קורקינטים חשמליים נתפסים ככלי מסוכן למדי. איך אתם מתמודדים עם הסטיגמה הזאת, ומה אתם עושים כדי לשפר את הבטיחות?
"בטיחות היא בראש סדר העדיפויות שלנו ב-Bird, ואנחנו פועלים באופן מתמיד לשפר אותה בכמה מישורים. קודם כל, הכלים שלנו מתוכננים כך שיהיו בטוחים ומתקדמים מבחינה טכנולוגית, והם מיועדים לרכיבה ממושכת עם מענה לכל סוגי התשתיות – בין אם מדובר בכביש, שביל אופניים, או ירידה ממדרכה, אם כי כמובן לא על המדרכה עצמה. בניגוד לכלים פרטיים קלים או מתקפלים שאפשר לקחת הביתה, הקורקינטים שלנו הם כלים כבדים (מעל 20 ק"ג), מה שמעניק תחושת יציבות וביטחון ברכיבה. בנוסף, הקורקינטים שלנו מוגבלים למהירות של 25 קמ"ש, לפי כל החוקים, והם מצוידים בקסדות נגישות שמאפשרות לרוכבים לשמור על בטיחותם בקלות ובמהירות.

השירות שלנו מציב את בטיחות המשתמשים והסובבים כעקרון עליון. אנחנו רואים הבדל עצום באחוזי התאונות – הקורקינטים השיתופיים אחראיים רק לכ-1% מכלל תאונות הקורקינטים, למרות שהם מהווים כ-20% מכלל הנסיעות. לעומת זאת, כלים פרטיים לא מפוקחים מגיעים למהירויות של 50 קמ"ש, ואין עליהם רגולציה או חינוך נאות לרכיבה בטוחה, מה שמוביל לכך שגם קטינים רוכבים עליהם באופן מסוכן.

המחוקק גם התחיל להבחין בהבדלים האלה, והעניק לקורקינטים השיתופיים לוחית רישוי ייחודית לבנה, לעומת הלוחית הצהובה לכלים הפרטיים, מתוך הכרה בשירות השיתופי כתחבורה ציבורית בטוחה. בנוסף, אין הרוגים או תאונות קטלניות בקורקינטים השיתופיים בשלוש השנים האחרונות – מספר מדהים שמעיד על יעילות המאמצים שלנו בתחום הבטיחות.

אנחנו גם ממשיכים לשפר את הכלים עצמם יציבות הכלי, מערכות בלימה, ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים שמבטיחים עצירות מהירות ובטוחות. כך, אנחנו לא רק מפיצים את הבשורה לגבי הבטיחות של הקורקינטים שלנו, אלא גם ממשיכים להוביל בתחום עם כלים שמספקים את חוויית הרכיבה הבטוחה ביותר האפשרית."

האם עליות מחירי הדלק גורמות לעלייה בשימוש בקורקינטים?
"זה לא קורה באופן מיידי, אבל כן – יותר אנשים מבינים את היתרון של מעבר לקורקינט במקום רכב פרטי. בסקרים שלנו, וגם בסקרים של עיריית תל אביב, רואים ש-30% מהמשתמשים זנחו את הרכב הפרטי ועברו לקורקינטים. הבחירה הזו הגיונית כשמביאים בחשבון את עלויות הדלק והתחזוקה של רכב."

איך יוקר המחיה והעלויות המשתנות במשק משפיעים עליכם?
"יוקר המחיה בהחלט מהווה אתגר בישראל. למרות שהכלים שלנו חשמליים וההשפעה הישירה של עלויות הדלק היא קטנה, יש השפעה עקיפה על התפעול – מחירי החשמל עולים, וכך גם עלויות אחרות כמו תחזוקה, תיקונים, שכירות, ודרישות רגולטוריות מהעיריות ומהמדינה. העלויות המתייקרות מציבות אתגרים עצומים בשוק הישראלי, ויש חברות שכבר יצאו מהשוק בגלל חוסר יכולת להתמודד. אנחנו, עם הניסיון והוותק שלנו, מצליחים לעמוד באתגרים האלו, אך זה הופך את הפעילות למורכבת יותר"

עוד ב-

בשורה לנוסעים בתחבורה הציבורית: זה הקנס החדש שתסתכנו בו

לכתבה המלאה

מה התחזיות שלכם לגבי ביקוש הקורקינטים בעתיד?
"הביקוש לקורקינטים שיתופיים בישראל ממשיך לעלות, במיוחד במרכזי ערים גדולות. יותר ויותר אנשים מחפשים דרכים נוחות ויעילות להתנייד בעיר, והתחבורה השיתופית היא פתרון אידיאלי לכך. אנחנו מאמינים שבעתיד נראה עוד גידול בביקוש, לא רק בתל אביב אלא גם בערים אחרות, ובייחוד עם התמיכה המתפתחת של הרשויות המקומיות באמצעי תחבורה חלופיים."