בפסק דין תקדימי, דחה בית המשפט העליון את ערעורה של עמותת אלקלוב אלרחימה על חסימת חשבונה בבנק לאומי. על פי הפרסום של כלכליסט, ההחלטה, שניתנה על ידי השופט עופר גרוסקופף, מהווה נקודת מפנה משמעותית ביחסי הבנקים והארגונים ההומניטריים בישראל. העמותה, שטענה כי עיקר פעילותה מתמקד בסיוע הומניטרי לנזקקים ולחולים במגזר הערבי, מצאה את עצמה במוקד סערה משפטית וציבורית סביב שאלות של מימון טרור והלבנת הון.

במרכז הפרשה עומדות העברות כספים מסיביות שביצעה העמותה לגורמים שונים, ביניהם עמותת ATTA הטורקית וגורמים ברשות הפלסטינית ובעזה. פיני שץ, ראש מערך הציות בבנק לאומי, טען בתצהיר מפורט כי העברות אלו עוררו חשד ממשי לניצול החשבון למטרות הלבנת הון ומימון טרור. הבנק הדגיש את חוסר יכולתו לנטר את יעדם הסופי של הכספים, במיוחד לאור המצב הביטחוני המורכב באזור.

מנגד, טענה העמותה כי פעילותה שקופה ומתועדת היטב, וכי עמותת ATTA פועלת בחסות האו"ם לסיוע לפליטים סורים. העמותה הדגישה את פעילותה רבת השנים, הנמשכת מאז 2016, תוך שיתוף פעולה מלא עם הבנק. טענתה המרכזית הייתה כי חסימת החשבון מהווה שינוי פתאומי ובלתי סביר ב"כללי המשחק", הפוגע בציפיותיה הלגיטימיות ובפעילותה ההומניטרית.

ואולם, בית המשפט העליון קבע כי המצב המלחמתי בו נמצאת ישראל בשנה האחרונה מצדיק בחינה מחודשת ומחמירה של פעילויות פיננסיות חשודות. השופט גרוסקופף הדגיש כי אין בעובדה שהעמותה פעלה במשך שנים כדי להוות ערובה להמשך פעילותה ללא בדיקה, במיוחד כאשר על הפרק עומד חשד למימון טרור. החלטה זו משקפת את המתח המתמיד בין הצורך בפעילות הומניטרית לבין שיקולי ביטחון לאומי, ומציבה רף חדש לפיקוח על העברות כספים בין-לאומיות בתקופות משבר.

עוד ב-

בנק לאומי בהסכם ענק: זו החברה שקיבלה מימון בעשרות מיליונים

לכתבה המלאה

פסק הדין מעלה שאלות נוקבות לגבי עתידם של ארגונים הומניטריים הפועלים באזורי סכסוך, ומדגיש את הצורך בשקיפות מוגברת ובפיקוח הדוק על תנועות כספים חוצות גבולות. בעוד שהחלטת בית המשפט מחזקת את ידי המערכת הבנקאית במאבקה נגד מימון טרור, היא גם מעוררת חששות בקרב ארגוני סיוע לגבי יכולתם להמשיך ולפעול באופן אפקטיבי באזורים רגישים. המקרה צפוי להשפיע על האופן בו בנקים וארגונים הומניטריים ינהלו את יחסיהם בעתיד, תוך איזון עדין בין צורכי הביטחון לבין המחויבות ההומניטרית.