לאחר עשור של התדיינות משפטית, הגיע לסיומו אחד המקרים המרתקים בתחום מיסוי חברות הטכנולוגיה בישראל. חברת ווסטרן דיגיטל ישראל, לשעבר סנדיסק, תשלם לרשות המסים סכום של כ-63 מיליון דולר על הוצאת קניין רוחני מישראל.

על פי הפרסום בכלכליסט, פסק הדין המהפכני של השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב חושף את מורכבות עולם המיסוי הבינלאומי ומעלה שאלות נוקבות על אסטרטגיות מס של חברות רב-לאומיות.

הסיפור מתחיל בשנת 2014, כשנתיים לפני שענקית האחסון ווסטרן דיגיטל רכשה את סנדיסק תמורת 19 מיליארד דולר. באותה שנה, סנדיסק ביצעה עסקה פנימית שבה מכרה הזרוע הישראלית את הקניין הרוחני שלה לחברת בת בטקסס. סנדיסק דיווחה על העסקה לרשויות המס בישראל והעריכה את שוויה ב-35 מיליון דולר.

אולם, רשות המסים ראתה את התמונה אחרת לחלוטין. היא טענה כי שווי העסקה האמיתי היה 136 מיליון דולר - כמעט פי ארבעה מהסכום המדווח. הפער העצום הזה הוביל למאבק משפטי ממושך שהסתיים רק לאחרונה.

השופט קירש, בפסיקתו המאוזנת, קבע כי הסכום שתשלם ווסטרן דיגיטל יעמוד על כ-63 מיליון דולר. זוהי פשרה מעניינת: מצד אחד, הסכום כמעט מכפיל את מה שהחברה הייתה מוכנה לשלם מלכתחילה. מצד שני, הוא נמוך משמעותית ממה שרשות המסים דרשה.

מה שהופך את המקרה הזה למרתק במיוחד הוא האופן שבו הוא חושף את המורכבות של הערכת שווי קניין רוחני בעולם הטכנולוגיה. רשות המסים, בניסיון לתמוך בטענותיה, הצביעה על עסקאות אחרות בתעשייה, כמו רכישת אנוביט טכנולוגיות על ידי אפל ב-390 מיליון דולר. אולם, השוואות כאלה אינן פשוטות, והשופט נדרש לשקול מגוון רחב של גורמים בקביעת השווי ה"אמיתי" של הקניין הרוחני.

פסק הדין מעלה שאלות חשובות על האופן שבו חברות רב-לאומיות מנהלות את נכסיהן הבלתי מוחשיים ועל האתגרים שניצבים בפני רשויות המס בעידן הדיגיטלי. האם יש צורך בחקיקה חדשה כדי להתמודד עם מורכבות זו? כיצד ניתן להבטיח שחברות ישלמו את "חלקן ההוגן" במסים מבלי לפגוע בתמריצים להשקעה וחדשנות?

עוד ב-

רשות המסים במבצע מע"מ ענק: מורי הנהיגה מסתבכים בענק

לכתבה המלאה

בעוד שהמקרה הספציפי הזה הגיע לסיומו, הוא מהווה תזכורת חשובה לאתגרים המתמשכים בתחום מיסוי חברות הטכנולוגיה. עם התפתחות הטכנולוגיה והכלכלה הגלובלית, סביר להניח שנראה עוד מקרים דומים בעתיד, שיעצבו את הנוף המשפטי והכלכלי של תעשיית ההייטק בישראל ובעולם.