השוק

יוליוס בר: "מעבר אנרגטי מפוכח - אלו האתגרים והסיכויים לדלקים נקיים"

בתחזית חדשה שפירסם רוברט ריקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר הדור הבא, מוצגת מפת הדרכים האפשרית בתחום. עדיין לא ברור אילו גישות ישרדו וישלטו בשוק. גם הבחירות בבית הלבן מוסיפות אלמנט של חוסר ודאות. למרות זאת, נישות מסוימות נראות ראליסטיות יותר מאחרות
מערכת ice | 
יוליוס בר (צילום shutterstock)
נורברט ריקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר הדור הבא בבנק לניהול העשור יוליוס בר, חושף את הניתוח שערך בנושא מעבר לדלקים נקיים. לדבריו, תחום זה תופס תאוצה בשנים האחרונות. בניגוד לציפיות הגדולות שהיו בעבר בתחום זה, כעת הענף לובש צורה מפוכחת וריאליסטית יותר. 
"נושא ההשקעה בדלקים נקיים תופס תאוצה ומקבל גישה מפוכחת וריאליסטית לעומת הציפיות הגבוהות שהיו בעבר. המעבר האנרגטי מתמקד בעיקר בחשמול, עם דגש על משאבות חום וכלי רכב חשמליים, בעוד החשיבות של האלקטרונים גדלה. עם זאת, כל מערכת אנרגיה עתידית עדיין תדרוש כמה מולקולות, שהן אידיאליות לאחסון אנרגיה, חום בטמפרטורות גבוהות ולהפחתה כימית".
לטענתו, "חוסר הוודאות סביב המסלול העתידי של המעבר האנרגטי כולל אילו נישות ישרדו ואילו שיטות ייצור יישלטו בדלקים נקיים. מימן הוא המועמד המוביל ומוקד לדיוני מדיניות שונים. מימן יכול לשמש ישירות או להוות בסיס לדלקים נקיים כמו גז טבעי סינתטי או דלקים תעופתיים בר-קיימא. אף שהטכנולוגיות לייצור מימן באופן אחראי וללא פליטות אקלים קיימות ומוכחות, הן יקרות וחסרות תחרותיות מול מקבילותיהן מדלקי מאובנים. יש המשווים את מימן לסכין הצבא השווייצרי של מעבר האנרגיה - כלי שמתאים ליישומים שונים אך בדרך כלל יש לו אלטרנטיבה טובה יותר". 
לדבריו, ההשפעה של אתגרים אלו היא זו שמסבירה את שינוי הגישה בשוק מאופטימיות גדולה מאוד לגישה ריאליסיטית יותר: "אתגרים אלה מסבירים את הגישה המפוכחת והריאליסטית כיום. התמיכה במדיניות ממשיכה להתגבש. באירופה, זיכויים לייצור מימן מוצעים למכירה פומבית כדי לתמוך בבניית תשתיות באופן מודע לעלויות. תעופה כפופה למכסות לשימוש בדלק בר-קיימא, מה שמעודד ביקוש. כמה חברות תעופה הודיעו לאחרונה על הנהגת היטלים קשורים. מעבר לאוקיינוס האטלנטי, הבחירות הצפויות לנשיאות מטילות אי ודאות מסוימת על התמיכה במדיניות. החוק להפחתת האינפלציה כלל תמיכה משמעותית במימן, אך ייתכן שזיכויים אלה ייפגעו משינויים פוליטיים בבית הלבן". 
בהתחשבות בפיתוחים הטכנולוגיים בנושא גורס ריקר כי "נישות מסוימות נראות סבירות יותר מאחרות. לדוגמה, אמוניה, דלק נגזרת של מימן, צפויה לראות אימוץ רחב יותר בעתיד. לוגיסטיקה וסחר באמוניה קיימים כבר היום, והיא יכולה להיות פתרון למדינות מבורכות ביבשה המעוניינות לייצא אנרגיה נקייה. פער העלויות לאמוניה מבוססת דלק מאובנים קטן ומצטמצם, ונראה שחברות ספנות מוכנות להחליף מזוט. עם זאת, עבור אחסון אנרגיה עונתי, מתעלמים מהפוטנציאלים והיתרונות של ביו-גז, בהתאמה ביו-מתאן".
לסיכום, מוסר רוברט ריקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר ביוליוס בר, כי אי הוודאות משפיעה על ההשקפה הצפויה. "לאור אי הוודאות העסקית והמדינית, אנו שומרים על השקפתנו הניטרלית. בהמשך העשור הנוכחי, אמורה להיות לנו בהירות רבה יותר לגבי הסיכויים ופוטנציאל הצמיחה של דלקים נקיים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה