מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, מפרסם מחקר מקיף העוסק בשינויים שחלו בהכנסה מעבודה של משקי הבית ב-20 השנים האחרונות, במהלכם עלתה משמעותית ההכנסה החודשית הריאלית מעבודה של משקי הבית בכל קבוצות האוכלוסייה. בין הגורמים המרכזיים לכך הייתה עלייה דרמטית בשיעור הזוגות בהם שני בני הזוג מועסקים - עלייה שאף הגיעה לפי 2 עבור משקי בית ערבים וחרדים.

במסגרת המחקר מציינות החוקרות פרופ' אסנת ליפשיץ וד"ר טלי לרום, כי העלייה בהכנסת משקי הבית היא תוצאה של מדיניות ממשלתית מקיפה, עקבית ומתמשכת שהחלה ב-2003. במסגרת המדיניות חלה הגדלת תמריצים לעבודה ולעידוד השכלה תוך התמקדות בבעלי הכנסות נמוכות ומשפחות מרובות ילדים. כל אלו הביאו לעלייה דרמטית בשיעורי התעסוקה הן של פרטים והן של משקי בית, עלייה שהייתה גבוהה יותר בקרב קבוצות בעלות יכולת השתכרות נמוכה, וכן לעלייה בשכר של המועסקים.

עם זאת, ניתן לראות כי למרות שהפער בין הקבוצות הצטמצם הוא נותר משמעותי ועומד נכון ל-2021 על 41% לערבים ו-49% לחרדים, כלומר ההכנסה של משקי הבית החרדים והערבים עדיין נמוכה משמעותית משל משקי הבית היהודים הלא-חרדים. הפער הוא תוצאה של שיעורי ואיכות התעסוקה הנמוכים של הנשים הערביות, הגברים החרדים והגברים הערבים, המושפעים מאוד מהפערים ברמות ההשכלה - גברים ערבים פחות ממחצית מיהודים לא-חרדים, חרדים כשליש, וערביות כ-60% מיהודיות לא-חרדיות.

לאור סוגיית חוק הגיוס חשוב לשים לב לאזהרות שמביעות החוקרות בחלק ההמלצות של המחקר. לטענתן ישנה חשיבות גבוהה מתמיד לקיצוץ תקציבים שאינם תומכי צמיחה ונקיטת צעדים לעידוד תעסוקה והשכלה – כלי מרכזי להתמודדות עם המשבר הביטחוני והכלכלי ועם העלייה הצפויה בהוצאות הממשלה.

טלי לרום, צילום: גלעד קוולרצ'יק.

לעומת זאת, יישום תמריצים שליליים לתעסוקה ולהשכלה עלול לעצור את המגמות החיובית של שני העשורים האחרונים ואף להסיט אותן לאחור. יתרה מכך, על מנת לצמצם את הפערים ולהגדיל את הצמיחה חשוב ליישם גם אמצעי מדיניות שיעלו את רמת ההשכלה של האוכלוסייה, ולא להתמקד באמצעים שמשפיעים על התעסוקה בלבד. אך במידה ושיעורי התעסוקה וההשכלה יישארו ע"פ החלוקה היחסית הנוכחית, צופות החוקרות כי ההכנסה הממוצעת והתל"ג ירדו ב-5%.

התרחישים האפשריים שמציגות החוקרות לשינויים בתעסוקה ובהשכלה בעתיד, והשפעתם על ההכנסה מעבודה: 
התרחיש הראשון מניח שלא יחולו כלל שינויים בתעסוקה ובהתפלגות ההשכלה של קבוצות האוכלוסייה השונות, אלא רק שינוי דמוגרפי בהתפלגות האוכלוסייה הנובע משיעורי הילודה השונים בין הקבוצות - במקרה זה הפערים בין הקבוצות נותרים ללא שינוי, והגידול בחלקן של האוכלוסיות הערבית והחרדית שמתאפיינות בתעסוקה ובהכנסה נמוכות יותר מקטין את שיעור התעסוקה הכולל במשק ומביא לירידה של 5% בהכנסה מעבודה של משקי הבית, אשר מהווה כאמור קירוב לירידה בתוצר למשק בית.

התרחיש השני בוחן את ההשפעה של סגירת פערים בשיעור התעסוקה בתוך כל רמת השכלה – השוואת שיעור התעסוקה של ערבים וחרדים בתוך כל רמת השכלה לזה של יהודים לא-חרדים באותה רמת השכלה ב-2022, ושל ערביות וחרדיות לזה של יהודיות לא-חרדיות בעלות רמת השכלה זהה. התוצאה היא עלייה גדולה בתעסוקה של נשים ערביות (מ-49% ל-84%) ושל גברים חרדים (מ-51% ל-85%), עלייה בתעסוקה הכוללת במשק וסגירת חלק דרמטי מהפערים בתעסוקה בין הקבוצות. יחד עם זאת, מכיוון שאין בתרחיש זה שיפור ברמת ההון האנושי, ההשפעה שלו על ההכנסה מעבודה של משקי הבית היא מצומצמת למדי – עלייה של 1%, אשר מספיקה רק כדי לקזז את ההשפעה השלילית של ההתפתחות הדמוגרפית (התרחיש הראשון).

אסנת ליפשיץ, צילום: אורן שלו.

התרחיש השלישי בחן את ההשפעה של סגירת פערים בהשכלה השוואת התפלגות ההשכלה של ערבים וחרדים לזו של יהודים לא-חרדים ושל ערביות וחרדיות לזה של יהודיות לא-חרדיות בשנת 2022. התוצאה הינה השפעה קטנה יותר על התעסוקה לעומת התרחיש השני, אך השפעה גדולה יותר על ההכנסה מעבודה של משקי הבית – עלייה של 3% וסגירה של שליש עד מחצית מפערי ההכנסה.  

התרחיש הרביעי משלב את שני התרחישים הקודמים ובודק את ההשפעה של סגירת פערים בהשכלה ובתעסוקה בתוך כל רמת השכלה גם יחד - התוצאה היא זינוק של 38 נקודות אחוז בתעסוקה של ערביות ושל חרדים, סגירת מלוא הפערים בתעסוקה בין הקבוצות, ועלייה דרמטית בהכנסה מעבודה של משקי הבית – 44% עבור הערבים ו-58% עבור החרדים, עלייה שסוגרת יותר ממחצית מהפער בין ערבים ליהודים לא-חרדים ו-80% מהפער בין חרדים ליהודים לא-חרדים, ועלייה של 8% בסך ההכנסה מעבודה של משקי הבית.

עוד ב-

בנק ישראל: יש לגייס חרדים כדי למנוע פגיעה ארוכת טווח בכלכלה

לכתבה המלאה

תוצאה זו מדגישה את הצורך במדיניות שמתמרצת ותומכת הן בהשכלה והן בתעסוקה, ואת התרומה הפוטנציאלית הגדולה של מדיניות כזו לצמיחת המשק. כמו כן ניתן ללמוד מהתוצאות שההבדלים ברמת ההשכלה ובתעסוקה בתוך כל רמת השכלה מסבירים יותר ממחצית מהפער הכולל בין הכנסת משקי הבית היהודים הלא-חרדים לזו של הערבים, וחלק גדול אף יותר מהפער אל מול משקי הבית החרדים.