נדמה שקואליציה חרדית עם גוש השינוי לא תיתכן בעידן נתניהו. רק בעידן נתניהו? ומה בעידן שאחריו? האם הברית ההיסטורית של החרדים עם הליכוד עומדת בפני פירוק?

שיתוף פעולה חברתי הוא רעיון מצוין ומזווית הגיונית ובריאה אין סיבה שלא ירקם מהלך בר קיימא לפחות בסוגיה שהיא כה קיומית למגזר החרדי. אלא שהתפיסה החרדית גורסת שאין דת לשליש וחצאים. הכול 'הא בהא תליה'. דרושה היכרות מקיפה עם עולמם של החרדים כדי לרדת לעומק העניין. מדובר, למעשה, במבנה אידיאולוגי רב שכבתי בעל היגיון פנימי, שבו הכול סדור על מקומו. התפיסה החרדית גורסת שאין דת לחצי או לשליש. כל מרכיב של הדת ואורח החיים קשור בקשר אמיץ לשאר המרכיבים. לכן חשוב לשמור על כולם באופן הדוק. אם תוצא ולו לבנה אחת מהנדבך התחתון, כל המבנה יקרוס חיש קל ברעש גדול. בניין חיינו, יאמר כל חרדי, חייב להיות שלם ומושלם.

כשיו"ר מפלגת העבודה השרה מירב מיכאלי מכריזה על רכבת בשבת ויו"ר מרצ זהבה גלאון מפנטזת על מרחב ציבורי פתוח בשבת – בני ברק תחת הפגזה. החרדים על כל חצרותיהם ופלגיהם מצטנפים תחת מטריה אחת ומתאחדים אל מול הסכנה הנשקפת לצביון המדינה היהודית.

אך מירב וזהבה אל תטענה ובל תוקסמנה מחיוכו הנדיב והשופע של גפני מתחת לשפם. גם מי שפתוח לדיאלוג ותומך בוויתורים מפליגים מקרב הציבור החרדי, לא ייסוג מדברים שבנפש, כמו התנגדות לפתיחת המרחב הציבורי בשבת, לנישואים אזרחיים או לפגיעה בצביונה היהודי של ישראל. הפגישות האינטימיות של נציגי גוש השינוי עם נציגי החרדים נעימות ותו לא. הטפיחות ההדדיות על השכם במסדרונות הכנסת נטולות אפקט וחסרות תוחלת.      

לפני שלושה עשורים, בשיאו של משבר פוליטי שנחרט עמוק בזיכרון הקולקטיבי בשם "התרגיל המסריח", נישא "נאום השפנים" המפורסם של הרב שך; מנהיגו הבלתי מעורער של הציבור החרדי־ליטאי בישראל. מסריו של אותו נאום מהדהדים עד היום בחברה החרדית, והשפעתו על המערכת הפוליטית כולה ניכרת עד לרגע זה, אולי ביתר שאת. הנאום נרשם בדפי ההיסטוריה כאירוע מכונן ביחסי שמאל־חרדים; מעמד הר סיני פוליטי פנים־חרדי, כשהדיבר הראשון על לוחות הברית שניתנו בו, היה "לא תכונן ממשלה עם השמאל".

העמדות הפוליטיות והמדיניות שביטא הרב שך בפומבי, ובהן תמיכה בהחזרת שטחים תמורת שלום אמת, הטעו את השמאל בדיוק כמו שגפני מטעה היום את זהבה גלאון ומירב מיכאלי ומוכר להן אשליות מתנפצות. בנאומו הבהיר הרב שך שסלידתו העמוקה מהשמאל, והחשבון ההיסטורי שלו עם מפא"י, חזקים הרבה יותר מעמדותיו היוניות.

באופן טבעי, המשפט שמשך תשומת לב ונצרב בזיכרון היה זה שבו תקף הרב שך את הקיבוצים, "מגדלי השפנים והחזירים". אולם המילים החשובות יותר באו מיד לאחריהן, כשהציג שאלה עקרונית: האם ייתכן קיום לאורך זמן לעם היהודי, אם יתנתק לחלוטין מן הדת? תשובתו הייתה ברורה: "אלה שניתקו את עצמם לגמרי מהעבר שלנו ומבקשים תורה חדשה, אלה שאין להם יום כיפור ואין להם שבת - במה הם יהודים?".

הרב שך הבין היטב ש"מגדלי החזירים והשפנים" לא יהפכו לחרדים, אך ראה סכנה גדולה בבורות ביחס לרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, ביחס לתורה שבעל פה ולמשנה, ביחס לתפילות, לעלייה לתורה, ולמנהגי שמחה ואבלות. כל זה, לדעת "גדול הדור", הרב שך, נזנח והוזנח על ידי הציונות החילונית, שהונהגה במשך קרוב למאה שנים על ידי תנועת העבודה.
 
30 שנה חלפו מאז אותו נאום, ודומה שצוואתו של הרב שך הוגשמה במלואה. המסר של החברה החרדית להנהגה הישראלית רם וברור: תמיד נעדיף ממשלה ימנית. התפיסה שהשמאל הישראלי מציג ברובו המכריע השקפת עולם אנטי־דתית, המתכחשת למסורת היהודית, היא נחלתם של כל החוגים החרדיים, בלא יוצא מן הכלל. אלה מרגישים, מבחינת המסורת והזהות היהודית, נוח בקרבת אנשי הימין יותר מאשר בקרבת אנשי השמאל, שדבקותם העיקשת בערכים אוניברסליים, חילוניים, המבקשים להיות חלק ממשפחת העמים - מרחיקה מהם יהודים שומרי מצוות.

כדי שהמשוואה תשתנה, גוש השינוי ייאלץ לחזור בתשובה או לפחות לוותר על עקרונות הברזל שלו בסוגיות של דת ומדינה ותרחיש כזה לא עומד להתרחש בעתיד הנראה לעין. קשה עד בלתי אפשרי לראות את עודד פורר מפרסס בסוגיית ייבוא החזיר ואת מיכאלי נסוגה מתחבורה בשבת ואת גלאון מוותרת על מרחב ציבורי מחלל שבת בפרהסיה.

עוד ב-

הנציג החרדי הטרי חושף את השיחות הסגורות עם נתניהו

לכתבה המלאה

זיקתו של הימין אל המסורת והדת נחשבת בעיני החרדים לאותנטית ושורשית. מחנה זה גם לא נתפס כשותף ל"חינוכם מחדש" של העולים בשנותיה הראשונות של המדינה ולתפיסת "שלילת הגלות", שביקשה להשיל מעצמה את אורח החיים היהודי. החרדים אינם מזהים בימנים, גם בחילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, את הצורך הפילוסופי לעגן את החילוניות בהשקפות עולם זרות, מנוגדות ואולי אף אנטגוניסטיות לדת בכלל, וליהדות בפרט. הם מזהים בימין סקטור חברתי שמקור הסמכות שלו הוא ריבון עולם ולא האדם. לתומכי המחנה הלאומי, שמייצגים את "בעלי האמונה התמימה", החרדים מייחסים זיקות עמוקות יותר למסורת היהודית, ולכן רואים בהם בני ברית אמינים.
 
בחלוף רבע מאה, דומה שברית הימין־חרדים כרוכה בחיבור תרבותי עמוק, ולא רק באינטרסים פוליטיים. מותר כבר לדבר עליה במונחים של חתונה קתולית. לתשומת ליבכם: לפיד, טופורובסקי, גלאון ומיכאלי שמפתחים ציפיות בכיוון הלא נכון. המרוויח הגדול בתרחיש של ברית חרדים – ליכוד יהיה בני גנץ שיתפשר על כל מה שיקר למצביעיו - על אפם וחמתם ובלבד שיחזור לשלטון.