דיגיטל וטק

אחת ולתמיד: האם ה-AI יחליף את האנושות? התשובה נחשפת

עמרי וקסלר, חוקר במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א: "הנגשתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית חדשות, ובראשן ה-ChatGPT לציבור, הובילה לדיון ציבורי על מידת יכולתן של טכנולוגיות אלו להחליף את האנושות. מהן המגבלות העומדות בפני הטכנולוגיה? האם נוכל לדעת כיצד תיראה בעתיד?"

מערכת ice | 31/1/2024 14:34 1

בינה מלאכותית-אילוסטרציה AI (צילום shutterstock)

רעיון הבינה המלאכותית אינו רעיון חדש ומקורו לפחות כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת כשהמתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג הגה את רעיון מבחן טיורינג. תיאורטית, במבחן טיורינג, מציבים אדם ומכונה מאחורי מסך ושואלים אותם שאלות על מנת לבחון האם ניתן, מצפייה בתשובות, להבחין בין אדם ומכונה.

נושא הבינה המלאכותית נבנה מאז גם קונספטואלית - בתיאוריות, ברעיונות ואף בסרטים וספרי מדע בדיוני – וגם מעשית, כשרוב ההתפתחויות בתחום נרשמו בעשור האחרון הודות לצמיחה בכוח המחשוב הזמין וביכולות איסוף הנתונים המשמשים לאימון האלגוריתמים.

לאור ההתפתחויות האחרונות בתחומי הבינה המלאכותית, ובראשן הנגשת ה-ChatGPT ושירותים מתחרים לציבור, החל הדיון הציבורי סביב היכולת של הטכנולוגיה להחליף את בני האדם, לעקוף אותם ביכולותיה התבוניות ואף להשתלט על האנושות. יש אף שהקבילו את המצב למהפכה התעשייתית, היכן שמכונות תעשייתיות תפסו את מקומם של האיכרים.

רבות מהערכות וההחלטות האנושיות שאנו מבצעים בחיי היום יום מבוססות גם הן על אינדוקציה והסקה על הכלל מן הפרט, וברוב הפעמים, התוצאה תואמת את הציפיות. עם זאת, לעיתים רחוקות מתרחשים אירועים ותופעות שלא יכולנו לחזות, ביניהן מלחמות, מגיפות ואסונות טבע ואפילו עליות וירידות בשוק המניות.

את הבעיה הזאת, ואת אופן השתקפותה בתיאוריה המדעית ניסו הפילוסוף קארל פופר ואחרים לפתור. פופר טען שלא ניתן להבטיח בוודאות שאירוע מסוים יהיה דומה לאירוע שהתרחש בעבר והוסיף שלא ניתן לאמת תיאוריות מדעיות אלא רק להפריכן על דרך השלילה. כלומר, תיאוריה או תחזית, תקפות כל עוד הן לא הופרכו אך לא ניתן לאמת אותן.

התיאוריה המדעית רלוונטית לבחינת היכולת של טכנולוגיות הבינה המלאכותית לעקוף את הבינה האנושית. בעוד שטכנולוגיות אלו יכולות לאתר דפוסים שונים על בסיס מידע רב שבן אנוש אינו יכול לעבד, הן אינן יכולות לבצע הפרכה ויכולות הניתוח שלהן מוגבלות לתופעות ואירועים שהתרחשו בעבר או שדומים לכאלו שהתרחשו בעבר.

הדבר נכון לכל תחום שבו טכנולוגיות אלו באות כיום לידי ביטוי. אתגרים נוספים שקיבלו תשומת לב רבה יותר בשיח הציבורי הם יכולת המערכות להבין את ההֵקְשר, מידת הגיוון ואופן הבניה של מאגרי המידע עליהם מתבססים האלגוריתמים. מערכות זיהוי שזיהו פושעים כאנשים כהי עור או מנהלים בכירים כגברים לבנים הן דוגמה מוכרת.

עוד ב-

כרטיס אשראי חדש בישראל: אלו ההטבות שתוכלו לקבל בו

לכתבה המלאה

עמרי וקסלר הוא חוקר במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, ישתתף בכנס AI Day של המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק בשיתוף עם המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת ת"א.