דיגיטל וטק

דווקא עכשיו: זה הזמן להשקעת עתק בסטארט-אפים

איתי גרין בטור מיוחד על השקעות בסטארט-אפים: "לפני מספר ימים החליטה המדינה להקצות 400 מיליון שקלים לסטארט-אפים שעומד להיגמר להם הכסף, אם יגייסו הון נוסף. הפתרון המוצע לא מספק, לא ראוי, ולא משקף הבנת חומרת האירוע והפנמה כי הסטארטאפים, בעיקר אלו בתחילת הדרך, הם הערובה לעתידנו הכלכלי"
איתי גרין מייסד אינובייט (צילום גדעון מרקוביץ)
במשך שנים רבות, תעשיית ההיי-טק הישראלית היוותה את קטר הצמיחה של המשק. בשנת 2023 הקטר עצר ותעשיית ההייטק הישראלית ספגה צניחה בהיקפי השקעות, צניחה משמעותית גם בהשוואה להייטק העולמי וזאת כתוצאה מתכנית הממשלה לבצע הפיכה משטרית.
התכנית הובילה לפגיעה במשק בעשרות, אם לא מאות מיליארדי שקלים. כעת התעשייה מתמודדת עם פגיעה נוספת ואי יציבות כתוצאה מהמלחמה, כאשר ע"פ סקר חדש, כ-84% מבין החברות והסטארט-אפים מעידים כי נפגעו מהמלחמה.
 
מדובר בתעשייה שבהגדרה הרחבה שלה אחראית על כ-40% מהיצוא, כ-20% מהתל"ג וכן על כ-10% מכוח העבודה במשק, אך אינה זוכה לתמיכה מספקת מבית. כ-96% מהכסף שזורם לתעשיית ההיי-טק הישראלית הוא כסף זר.
לאור המצב המסוכן לתעשייה, ובעקבות חשיבותה של התעשייה לכלכלת ישראל, בהווה ובעתיד – יש לפעול באופן מיידי, נחוש ועוצמתי על מנת להבטיח את חוסנה של התעשייה לאורך זמן, ואת שגשוגה של ישראל בעתיד.
לפני מספר ימים החליטה המדינה להקצות 400 מיליון שקלים לסטארט-אפים שעומד להיגמר להם הכסף, אם יגייסו הון נוסף. מדובר, לדעתי, כמעט בלעג לרש. הפתרון המוצע לא מספק, לא ראוי, ולא משקף הבנת חומרת האירוע והפנמה כי הסטארטאפים, בעיקר אלו בתחילת הדרך, הם הערובה לעתידנו הכלכלי.
חשש אחד של הממשלה הינו כי הוצאת כספים בהיקפים גדולים תציל סטרטאפים נעדרי זכות קיום.  אני מסכים. זה יקרה. עם זאת, באמצעות הזרקת כסף לתעשייה, נציל לא רק את אותם 20 מהסטרטאפים נעדרי זכות קיום אלא חשוב מכך - גם את אותם 80% בעלי היתכנות עסקית מהם יצמחו יוניקורנים וחברות אחרות שיתרמו למשק הישראלי. בלעדי טיפוח הסטרטאפים בראשית דרכם, לא נצליח להנות מפירות חברות גדולות ומוצלחות עליהן תפארתנו וגאוותנו.
כבר ראינו בשבועות האחרונים כי ברובם המכריע של המקרים, הממשלה יעילה ומקצועית פחות מהמגזר הפרטי וזאת בלשון המעטה. אין זה מתפקידה של המדינה לנהל השקעות. הפתרון אינו טמון באיתגור היזמים להביא matching לכספי המדינה אלא לתמרץ משקיעים חכמים בעלי הון משמעותי כגופים המוסדיים וגופים פרטיים גדולים להשקיע בעיקר בסטרטאפים בתחילת הדרך, אלו שבעוד שנים ספורות יהוו את חוד החנית של התעשייה והכלכלה.
בדומה לאופן שבו הממשלה כשלה והראתה איטיות בנושאים אחרים אשר קשורים לניהול המלחמה, גם כאן מוטב להשאיר את הנושא למקצוענים בעלי יכולת. זו העת בה על שר האוצר וגורמי הממשל הרלבנטיים לכנס את בעלי ההון המובילים, גופים מוסדיים וגופי השקעה מובילים אחרים ולהגיע עמם להסכמות מהירות ביחס להשקעה בהיקפים של מיליארדי שקלים. הפתרון ראוי כי יכלול, בין היתר, ערבות מדינה ל 100% מההשקעה. כן, בעת מלחמה, על המדינה לקחת את הסיכון ולסמוך על המשקיעים החכמים כי יידעו לנהל הכספים בתבונה ומקצועיות. ההתחשבנות בין המדינה למשקיעים תיעשה בטווח של 5-10 שנים ממועד ההשקעה.
ההתניה כי כספי המדינה יושקעו רק בחברות אשר יצליחו לגייס כעת כסף  (matching) אינה דרישה סבירה בעת הזו. האם זו העת לאתגר את היזמים בגיוס משקיעים בנוסף להוכחת היתכנות הכלכלית של המיזם? לא ולא.
מעבר לעידוד השקעת המוסדיים, על המדינה לתמרץ אנג'לים ומשקיעים פרטיים להשקיע בסטרטאפים. בעבר ראינו ניסיונות כאלו מצד המדינה, אך באופן עקבי מדובר היה בהצעות לא מספקות ועתירות בירוקרטיה. חובה לספק למשקיעים תמריצים אמיתיים שיכללו הטבות מס משמעותיות פי כמה מהקיים לצד השתתפות משמעותית של המדינה במקרה בו המשקיעים יפסידו השקעתם.
עשרות השנים האחרונות מוכיחות כי היתרון היחסי של ישראל, הצמיחה ועתידה של המדינה נמצא ביזמות והטכנולוגיה. השקעה משמעותית בתעשייה זו, מתוך הסתכלות על ביצועי עבר, מעידה כי המדובר בהשקעה שתחזיר עצמה במהירות ובסדרי גודל. את הסיכון, בעת מלחמה, על המדינה לקחת. אם המדינה אינה מאמינה בהייטק הישראלי, מדוע שמשקיעים זרים יאמינו בה בעת הזו?
לישראל של שנת 2023 יש הרבה ללמוד מישראל של שנת 1990 אז החליטה הממשלה על הקמת קרנות הון סיכון בערבות המדינה. במרץ של אותה השנה, אישרה המדינה הקמה של 4 קרנות הון סיכון כאלו. בין 1993 ל- 1998 הוקמו 20 קרנות הון סיכון בערבות מדינה. את השיעור המוצלח הזה למדו מאיתנו עשרות מדינות ברחבי העולם. היום צריך להזריק לתעשייה מיליארדי דולרים.
במדינות כמו אסטוניה, סינגפור ומדינות נוספות נמצא כי תמיכה ממשלתית היא גורם אשר מוביל לחוסן ולצמיחה של האקוסיסטם היזמי. תמריצים מסוגים שונים הוכחו כבר כהשקעה מוצלחת. הגיע הזמן להשקיע בעתיד, ולא רק לשים פלסטרים או לתקוע אצבע בסכר שכן מעט מדי עשוי להתברר במהרה כמאוחר מדי.
הסטרטאפ ניישן כבר הוכיח שהוא יצירתי וחזק, אשר יכול לסחוב על כתפיו את הכלכלה הישראלית כולה. בעת משבר, עת מלחמה המגיעה מייד לאחר שנה קשה ביותר להייטק הישראלי, על הממשלה לחשוב לא רק על היום, אלא גם על המחר, ולהבטיח כי אומת הסטרטאפ תמשיך ותשגשג למשך שנים. דווקא עכשיו, בעת מלחמה, צריך להשקיע בחדשנות ישראלית שאם לא כן, היהלום שבכתר יירד לטמיון!
 
  • איתי גרין הוא מומחה חדשנות, מייסד ומנכ"ל  Innovate Israel
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    צודק במאה אחוז. מרבית הכסף חוזר מיידית לממשלה
    גד 11/2023/19
    הגב לתגובה זו
    0 0
    צודק במאה אחוז. מרבית הכסף חוזר מיידית לממשלה כמס הכנסה על המשכורות של העובדים, שהינו מרבית ההוצאה של סטראטאפים, ובאי-תשלום דמי אבטלה לעובדים שהחברה שלהם תסגר אם לא יהיה כסף. הממשלה יכולה לתת לVC להשקיע כספים בתנאים מסויימים, ולהיות LP בעצמה, בתנאי שהכסף יוצא בזמן הקרוב.
    סגור
  • 1.
    מבחינת הממשלה הסטארטאפים הם תלמודי התורה
    ישראל 11/2023/17
    הגב לתגובה זו
    0 0
    וחסידות גור
    סגור