זו השנה השנייה שבה עיריית רמת גן מאמצת את פרויקט ״זיכרון בסלון במרחב הציבורי״ ומקרינה בכיכרות העיר לאורך יום השואה כולו עדויות של שורדי השואה. השנה יוקרנו סיפוריהם של שורדי השואה יוסף באו ז"ל ומרדכי צ'כנובר, יקיר העיר רמת גן.

 
בעיר רמת גן חיים כיום 4,813 שורדות ושורדי שואה, רובם מלווים לאורך כל השנה על ידי המחלקה לרווחת הגימלאי. הערב מציינת העיר, זו השנה השנייה, את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשילוב המיזם ״זיכרון בסלון במרחב הציבורי״. המיזם נולד כדי לענות על מספר אתגרים איתם מתמודדת החברה הישראלית בנושא שימור זיכרון השואה, ובעיקרו פונה לדור הצעיר. הפעילות השנה תיפרס במספר מוקדים ברחבי העיר רמת גן, כיכר רמב"ם המחודשת, שכונת מרום נווה ומתחם הבורסה, ותספר את סיפורם של שורדי השואה יוסף באו ז"ל ומרדכי צ'כנובר, יקיר העיר רמת גן שחגג יום הולדת 100 לפני מספר חודשים.

בערב יום השואה ובמהלך יום השואה עצמו יהפכו כיכרות העיר לסלוני ענק המאפשרים למגוון רחב של אוכלוסיות להיפגש, לחלוק את הכאב ולהאזין לגיבורים שעיצבו את חיינו. עדויות השורדים יוקרנו על מסכי ענק באמצעות טכנולוגיות הקרנה חדשניות והסלונים העירוניים האלטרנטיביים יאפשרו לכל עובר אורח להרגיש חלק ממשהו גדול ומרגש שנוצר מתחת לביתו.

מרדכי צ'כנובר: נולד במאקוב מזובייצקי שבפולין בשנת 1924 להוריו, מאיר צבי-הירש ורחל (רוחצ'ה), בן אמצעי בין אחיותיו רבקה וחנה-הדסה. בספטמבר 1939, ימים מעטים לאחר כיבוש מאקוב מזובייצקי בידי גרמנייה, נשלח מרדכי לעבודת כפייה. בסוף 1940 הועברו יהודי העיר לרובע היהודי ובסוף 1941 הוקם גטו. מרדכי נשלח לעבוד במחנות עבודה שונים והוחזר אל הגטו לפני חיסולו. ב-18 בנובמבר 1942 חוסל הגטו והיהודים הכלואים בו נשלח לגטו מלווה. ב-6 בדצמבר 1942 גורש מרדכי לאושוויץ עם בני משפחתו ועירו. עם הגעתם, נשלחו בנות המשפחה אל תאי הגזים באושוויץ-בירקנאו ואילו מרדכי ואביו הועברו למחנה בונה-מונוביץ (אושוויץ 3) ידיו של האב קפאו, הוא אושפז ועקבותיו נעלמו.

מרדכי נשלח לאושוויץ-בירקנאו ועבד בתיקון גגות. עם התארגנותה של מחתרת הזונדרקומנדו באושוויץ, סייע לה מרדכי בשליחויות ובהעברת מסרים. ב-28 באוקטובר 1944 הועבר מרדכי אל מחנה שטוטהוף ובהמשך הוא נשלח למחנה דאוטמרגן ולבסוף לברגן-בלזן, שבו שוחרר ב-15 באפריל 1945. עם השחרור פגש מרדכי מחדש את אביו במחנה העקורים פלדאפינג והשניים עלו ארצה בספטמבר 1945. במלחמת העצמאות שירת מרדכי בחטיבת אלכסנדרוני. לאחר שחרורו מהצבא החל מרדכי לעבוד בשירות התעסוקה. בשנת 1950 נישא מרדכי לדבורה, אותה הכיר בעבודתו.

יוסף באו ז"ל: נולד בשנת 1920 בקרקוב, בפולין. בשנת 1938 התחיל ללמוד אומנות פלסטית, באוניברסיטת קראקוב, אבל מלחמת העולם השנייה קטעה את לימודיו. בתחילה היה בגטו קרקוב, לאחר מכן במחנה ריכוז פלאשוב. משם הועבר לגרוס-רוזן ובסוף היה במחנה של אוסקר שינדלר, בריגליץ, בצ'כיה. בגטו ובמחנות נצטווה על ידי הגרמנים לעבוד בתור צייר, גרפיקאי ושרטט. במחנה ריכוז פלאשוב צורף למשרד מפקד המחנה, אמון גת, שנודע בכינוי "הקצב של היטלר".

עוד ב-

טיקטוק ויד ושם בפרויקט הנצחה מרגש לקראת יום השואה

לכתבה המלאה

תוכניות הבנייה ששרטט בפקודתו של גת הן הרשומות היחידות שנותרו על התכנון המדויק של המחנה. בסתר צייר, כתב ותיעד את כל מה שראו עיניו. האומנות הצילה את חייו ובזכותה הצליח להציל אלפי אנשים, כשזייף למענם תעודות שבאמצעותן יכלו לברוח. פרטים אלה לא הזכיר כלל, אבל לימים כששאלו אותו עיתונאים שנודע להם על כך, למה לא עשה לעצמו תעודה, ענה: "אם הייתי יוצא מי היה עושה?" ולשאלה "לא חבל, אם היית יוצא לא היית סובל חמש שנים" ענה: "אבל אם הייתי יוצא איך הייתי מכיר את אשתי?". במחנה זה הכיר את אשתו רבקה טננבאום, והם התחתנו בסתר בתוך מחנה הנשים. חתונתם זו מוצגת בסרט "רשימת שינדלר". סט הסרט כולו מהווה שחזור מדויק של המחנה שנעשה על סמך התוכניות ששרטט באו והציורים אותם צייר בסתר שם.