דיגיטל וטק

הישג ישראלי ענק: הטלסקופ מרחובות כובש את העולם, והחלל

גופים מדעיים מרחבי העולם משתפים פעולה עם מכון ויצמן, סוכנות החלל הישראלית, התעשייה האווירית וחברת השבבים הישראלית טאואר בשיגורו של טלסקופ חלל ישראלי שיאפשר לראשונה לנתח חורים שחורים וסופרנובות במרחקים ואיכויות חסרות תקדים
יאיר מור | 
הישראלים שעומדים להמריא לחלל גייסו מיליונים (צילום pixabay)
ישראל שוב בדרך לחלל: מכון ויצמן הודיע היום (שלישי) כי חתם על הסכם עם סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), במסגרתו תשגר האחרונה ב-2026 את טלסקופ החלל הישראלי הראשון למסלול סביב כדור הארץ. 
הטלסקופ, שזכה לשם Ultrasat, מוגדר כפרויקט דגל של סוכנות החלל הישראלית, הפועלת תחת חסותו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, עם מכון ויצמן למדע ברחובות. הוא מורכב מלוויין שייבנה על ידי מבת ("מפעל ב'") של התעשייה האווירית הממוקם ביהוד, טלסקופ שייוצר על ידי אלביט מערכות, מצלמה שתיוצר על ידי מכון המחקר הגרמני DESY וחיישנים מיוחדים שייוצרו עבור הפרויקט על ידי חברת השבבים הישראלית טאואר, שנרכשה בשנה שעברה על ידי אינטל תמורת כ-5.4 מיליארד דולר. 
המערכת כולה צפויה לעלות כ-90 מיליון דולר - מחיר שנחשב נמוך יחסית לפרויקט כזה, ולדברי המכון תשמש כמעין הוכחת היתכנות ליצירת לווייני מחקר זולים יחסית לתחום החלל. לאחר בניית המערכת, סוכנות החלל הישראלית תעביר אותה לנמל קנדי של חיל החלל האמריקאי בפלורידה, משם היא תשוגר על ידי הסוכנות האמריקאית. תמורת השיגור, הסוכנות תקבל גישה לכל הנתונים שתשדר המערכת לתחנת השליטה שלה בישראל. 
המצלמה הייעודית של המערכת תצלם גלקסיות רחוקות, תוך התמקדות בטווח האור הגבוה (על-סגול), שאינו ניתן למדידה מפני כדור הארץ). המטרה היא לנתח פעילות של חורים שחורים, סופרנובות, גלי כבידה ועוד. 
לדברי אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, "מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית. הדרישות מ-Ultrasat, דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו". 
ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה בנאס"א, אמר כי "זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. Ultrasat ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיזיקה מרובת-אותות בזמן אמת". 
 
האסטרופיזיקאי פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן הוסיף כי "זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי. ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת נאס"א ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה