"מצדיעים לחיילי המילואים עם מענק על סך 500₪ לרכישה בעסקים ברחבי הארץ ! כל המידע על קבלת המענק ורשימת העסקים שמכבדים את כרטיס הקניה" – זה תוכנה של הודעת טקסט שהגיעה הבוקר לטלפון שלי, ולפי אתר צה"ל גם לאלפים רבים של ישראלים המשרתים בשירות סדיר, קבע או מילואים. אם ההודעה לא נראתה מספיק מוזרה, הקישור בתחתיתה, לכתובת מקוצרת בדומיין "lp6.me" (שמפנה לשירות ישראלי ל'דפי נחיתה' – כלומר אתרים בעלי דף בודד שמיועד למכור מוצר או מסר – בשם Landing-Page.mobi), והעובדה שהטלפון שלי, כמו של רבים אחרים, העביר אותו ישר לתיקיית הספאם, הבהיר לי שלא כדאי לי ללחוץ.

מי שבכל זאת לחץ – הופנה לדף נחיתה שעליו חתומים מערך הסייבר הלאומי ואגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל. "השתתפת בתרגיל פישינג של ביטחון מידע", נכתב שם מתחת לאזהרה אדומה ומפחידה באנגלית.

לפי אתר צה"ל, מדובר במעין ניסוי שנערך כחלק מ"מרכבות האש" – סדרה מקיפה של תרגילים שעורך הצבא בחודש האחרון. "מטרתו לחנך את אוכלוסיית המילואים, הע"צים ואנשי הקבע לא להיכנס לקישורים חשודים, בשל הסכנה הטמונה בהם", נכתב באתר.

לפי סא"ל א' קצינת בטחון המידע של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, "התפקיד שלנו הוא להעלות מודעות צה"לית לאיומי הסייבר במרחב הרשתי ולתת את הדגש דווקא בתקופה הזו. האויב מסתכל עלינו בכל מיני דרכים – אנחנו למודי ניסיון ממקרים שבהם חיילים דיברו עם פרופילים מזויפים, קיבלו לינק, והאויב ידע להשתמש בזה. הטלפון הופך לכלי תקיפה – אפשר לפתוח מצלמה, למצוא מיקום ואפילו להאזין".

עוד ב-

משתשמים בלינקדאין? 3 הונאות שכל אחד יכול ליפול בהם

לכתבה המלאה

א' ציינה כי לא מדובר בתרגיל הראשון מסוג זה שנערך, וכי לכל יחידה נשלח קישור מעט שונה, כך שצה"ל יוכל לנתח כמה אנשים בכל יחידה "נפלו בפח" בכל אחת מהפעמים. "אני מצפה מכל המשרתים בצה"ל שיגלו עירנות לכל פנייה חשודה המכילה בקשה ללחוץ על הקישור, ובאמת בסוף להתייעץ ולא להיות על אוטומט", היא סיימה באמרה הצה"לית הנדושה, "אם יש ספק – אין ספק".