דיגיטל וטק
70% מהעסקים חשופים לסכנות סייבר: כך ניתן למזער את סיכויי הפגיעה
כשהן מהוות 70% מהעסקים במשק המקומי וברקע העלייה במתקפות הסייבר נגד חברות ישראליות, החברות המשפחתיות נמצאות בעמדת נחיתות מובנית. בעולם דיגיטלי ופרוץ עם איומים מורכבים - נדרש שינוי כיוון ויציאה מהקופסה

בחודשים האחרונים חלה עלייה חדה במתקפות סייבר נגד חברות ישראליות. לפי נתוני חברת אבטחת המידע "סייבריזון", ברבעון הראשון של 2025 נרשמה קפיצה של כ־42% במספר התקיפות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אשר כוללת בין היתר מתקפות כופרה, ניסיונות גניבת מידע עסקי רגיש, חדירה לארגון דרך עובדים וסחיטה דיגיטלית.
לצד התאגידים הגדולים, מי שנמצאות לעיתים קרובות על הכוונת - ולעיתים קרובות גם חשופות יותר – הן דווקא החברות המשפחתיות. החברות המשפחתיות הן עמוד התווך של הכלכלה הישראלית והעולמית.
בישראל, כ־70% מהעסקים במשק הן חברות משפחתיות, וחלקן פועלות כבר בדור השלישי או הרביעי. לחברות אלו ישנם מספר מאפיינים ייחודיים שמבדילים אותן מחברות ציבוריות ומסחריות רגילות.
ראשית, הן מבוססות על מסורת רב-דורית וקשרים עמוקים בתוך המשפחה, אשר תורמים למוניטין חזק ולמחויבות ארוכת טווח. שנית, קיימת בהן נטייה לתכנון אסטרטגי לטווח הרחוק ולניהול זהיר שמפחית סיכונים פיננסיים, זאת לעומת חברות ציבוריות המתמקדות לעיתים קרובות ביצירת רווחים מידיים.
חברות משפחתיות יכולות להיות קטנות או בינוניות ויש אף כאלו, שהחלו כרפת קטנה ומחלבה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס בחצר ביתם בנהריה בשנת 1939, וברבות השנים הפכה לקונצרן מזון ומשקאות המעסיק אלפי עובדים בארץ ובעולם.
עם זאת, השילוב בין המשפחה לעסק יוצר חפיפה בין חיי המשפחה לקבלת החלטות עסקיות, דבר שעשוי להוביל לאתגרים בניהול ולמעבר בין-דורי לא חלק. חפיפה זו, כמו גם תכונות ומאפיינים כגון שמרנות ניהולית ורתיעה מהתחדשות, הנפוצות בקרב אותן חברות - עלולות להפוך לחולשה בסביבה עסקית דינמית שחשופה כל העת לאיומים מתקדמים, טכנולוגיים ופליליים, פנימיים וחיצוניים כאחד, לערער את יציבות החברה ולפגוע בצמיחה שלה.
מתקפות סייבר וחוסר מוכנות טכנולוגית
הזינוק במתקפות הסייבר ממחיש את פגיעותן של חברות משפחתיות, אשר במקרים רבים אינן מחזיקות במערכי הגנה דיגיטלית מתקדמים. ברקע העלייה הדרמטית בהיקף מתקפות הסייבר נגד חברות ישראליות בשנים 2024–2025, לרבות מתקפות של קבוצות פרו-איראניות, ההחברות המשפחתיות הפכו לטרף קל.
הזינוק במתקפות הסייבר ממחיש את פגיעותן של חברות משפחתיות, אשר במקרים רבים אינן מחזיקות במערכי הגנה דיגיטלית מתקדמים. ברקע העלייה הדרמטית בהיקף מתקפות הסייבר נגד חברות ישראליות בשנים 2024–2025, לרבות מתקפות של קבוצות פרו-איראניות, ההחברות המשפחתיות הפכו לטרף קל.
מתקפות כופרה, סחיטה דיגיטלית, גניבת מידע והשבתת מערכות הפכו לשגרה עבור קבוצות תקיפה מתוחכמות שמנצלות את היעדר ההשקעה באבטחת מידע, הימצאותן של תשתיות מיושנות ומודעות ארגונית נמוכה.
איומים על הביטחון אישי
החפיפה בין הזהות הפרטית לציבורית של בכירים בחברות המשפחתיות, יוצרת פגיעות לא רק כלפי העסק אלא גם כלפי בני המשפחה עצמם. מקרים של סחיטה מינית דיגיטלית (Sextortion) שכללו איומים לשיתוף תמונות או מידע אינטימי ורגיש אחר איומים לחשיפת מידע אישי, או ניסיונות פגיעה פיזית לשם הפעלת לחץ עסקי - כל אלו הפכו לסיכון ממשי עבור מנהלים ובעלי שליטה.
החפיפה בין הזהות הפרטית לציבורית של בכירים בחברות המשפחתיות, יוצרת פגיעות לא רק כלפי העסק אלא גם כלפי בני המשפחה עצמם. מקרים של סחיטה מינית דיגיטלית (Sextortion) שכללו איומים לשיתוף תמונות או מידע אינטימי ורגיש אחר איומים לחשיפת מידע אישי, או ניסיונות פגיעה פיזית לשם הפעלת לחץ עסקי - כל אלו הפכו לסיכון ממשי עבור מנהלים ובעלי שליטה.
הונאות פנים וחולשת מערכות בקרה
האמון הגבוה והקשרים המשפחתיים יוצרים לא פעם כר נוח להונאות פנימיות. עובד שמנצל גישה למידע רגיש, שותף עסקי שמערער על כללי המשחק, או ספק שמנצל את היעדר הבקרה - מהווים פוטנציאל ליצירת נזקים כלכליים חמורים ולפגיעה במוניטין. היעדר מנגנונים סדורים לניהול סיכונים רק מחריף את הבעיה.
האמון הגבוה והקשרים המשפחתיים יוצרים לא פעם כר נוח להונאות פנימיות. עובד שמנצל גישה למידע רגיש, שותף עסקי שמערער על כללי המשחק, או ספק שמנצל את היעדר הבקרה - מהווים פוטנציאל ליצירת נזקים כלכליים חמורים ולפגיעה במוניטין. היעדר מנגנונים סדורים לניהול סיכונים רק מחריף את הבעיה.
היעדר מוכנות למצבי חירום
חברות משפחתיות רבות אינן מחזיקות בתוכניות מגובשות לניהול משברים ולשמירה על רציפות תפקודית במהלכו. אירועי קצה כגון מתקפת סייבר, מוות של דמות מפתח, או משבר ביטחוני - עלולים לשתק את הפעילות לאורך זמן. בולטת במיוחד הפער בין תודעת ניהול סיכונים בארגונים גדולים לבין זו של חברות משפחתיות, שבהן האחריות מרוכזת לרוב בידי קומץ מצומצם של מקבלי החלטות.
חברות משפחתיות רבות אינן מחזיקות בתוכניות מגובשות לניהול משברים ולשמירה על רציפות תפקודית במהלכו. אירועי קצה כגון מתקפת סייבר, מוות של דמות מפתח, או משבר ביטחוני - עלולים לשתק את הפעילות לאורך זמן. בולטת במיוחד הפער בין תודעת ניהול סיכונים בארגונים גדולים לבין זו של חברות משפחתיות, שבהן האחריות מרוכזת לרוב בידי קומץ מצומצם של מקבלי החלטות.
לאור ריבוי הסיכונים הללו נדרש שינוי תפיסתי בחברות משפחתיות: מעבר מניהול תגובתי לניהול פרואקטיבי של סיכונים. התמודדות יעילה עם האיומים מחייבת שילוב של כלים טכנולוגיים, תשתית ארגונית מתקדמת ותרבות ארגונית שמבינה כי האחריות לא נגמרת במשפחה ואינה קשורה בהכרח למידת האמון או הקרבה בתוך הארגון. הנחת העבודה של כל חברה, ובפרט של החברות המשפחתיות, צריכה להיות שמשברים הם לא שאלה של "אם", אלא של "מתי".
על מנת למזער את סיכויי הפגיעה במוניטין, בתפוקות ברווחים הכלכליים ובחיי אדם, על החברות לפעול בארבעה צירי פעולה מרכזיים: אבחון סיכונים, חיזוק המוגנות, הגברת האבטחה ובניית תכנית המשכיות.
חברות משפחתיות נדרשות למפות את נקודות התורפה שלהן - החל מהנהלה וקרובי משפחה בעלי פרופיל ציבורי, דרך תשתיות המידע ועד לעובדים רגישים. רק אבחון מקיף יאפשר לבנות מנגנוני הגנה אפקטיביים ולצמצם את מרחב הסיכון.
בנוסף, הטמעת מערכות ניטור לאיומים בזמן אמת, שימוש באבטחה רב-שכבתית, גיבוי נתונים באופן מתקדם והכנסת מומחי סייבר חיצוניים - הינם צעדים הכרחיים וחלק בלתי נפרד מתכנון אסטרטגי.
תודעה ארגונית והיכרות מוקדמת עם תרחישים שונים לאירועים שעלולים לפרוץ, עשויים להפוך אותם לפתירים בזמן אמת. באשר להגנה על מנהלים ובני משפחותיהם, היא אינה מסתכמת במאבטח צמוד. כאשר רוב הפעילות מתבצעת במרחב הקיברנטי, התנהלות נכונה ברשתות החברתיות, הגנה על מכשירים פרטיים, הן הכרח - במיוחד בעסקים שבהם "הפנים של החברה" הם גם הפנים של המשפחה.
חברות משפחתיות הן נכס לכלכלה הישראלית, אך הן גם חשופות לסיכונים עמוקים, לעיתים יותר מהמתחרים הגדולים. מערכי גיבוי תפעוליים, ניהול תרחישי ייחוס והכנת תוכניות "מקרים ותגובות" לאירועים קריטיים הם חלק מיצירת מערכת חוסן שיכולה להכריע את גורל החברה בשעת אמת. מודעות, תכנון והטמעת טכנולוגיות מתאימות - לא רק שיסייעו בהפקת רווחים והתמודדות עם משברים, אלא הם המפתחות להבטחת העברת הלפיד העסקי גם לדור הבא.

עוד ב-
כותב הטור הוא ניצב (דימ') בועז גלעד - בכיר לשעבר בשב"כ ובמשטרה, מנכ"ל חברת S.T – Impact וחוקר במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי. (צילום: אלן צ'פלסקי).
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה