תשואה לפדיון: איך תחשבו כמה מגיע לכם?
תשואה לפדיון (Yield to Maturity) היא התשואה השנתית הכוללת שמשקיע יקבל אם יחזיק באיגרת חוב עד למועד פירעונה
תשואה לפירעון מחושבת בהתחשב במחיר הרכישה, תשלומי הריבית התקופתיים, והערך הנקוב שישולם בעת הפדיון.
נוסחת החישוב:
החישוב מורכב ודורש פתרון של משוואה הכוללת את כל תזרימי המזומנים העתידיים, ולכן לרוב משתמשים במחשבון פיננסי או בתוכנה ייעודית.
החישוב מורכב ודורש פתרון של משוואה הכוללת את כל תזרימי המזומנים העתידיים, ולכן לרוב משתמשים במחשבון פיננסי או בתוכנה ייעודית.
דוגמה:
משקיע רוכש איגרת חוב במחיר של 950 ש"ח, עם קופון שנתי של 50 ש"ח, ותקופת פדיון של 5 שנים. התשואה לפדיון תהיה כ-5.82%, המשקפת את התשואה השנתית הממוצעת שהמשקיע יקבל אם יחזיק באיגרת עד לפדיון.
משקיע רוכש איגרת חוב במחיר של 950 ש"ח, עם קופון שנתי של 50 ש"ח, ותקופת פדיון של 5 שנים. התשואה לפדיון תהיה כ-5.82%, המשקפת את התשואה השנתית הממוצעת שהמשקיע יקבל אם יחזיק באיגרת עד לפדיון.
חשיבות:
השוואת השקעות: מאפשרת למשקיעים להשוות בין איגרות חוב שונות בעלות מועדי פדיון וריביות שונות.
הערכת סיכון: תשואה לפדיון גבוהה עשויה להצביע על סיכון גבוה יותר, ולהפך.
השוואת השקעות: מאפשרת למשקיעים להשוות בין איגרות חוב שונות בעלות מועדי פדיון וריביות שונות.
הערכת סיכון: תשואה לפדיון גבוהה עשויה להצביע על סיכון גבוה יותר, ולהפך.
הסבר מעמיק על הדוגמא -
מה קורה באיגרת החוב בדוגמה:
מחיר הקנייה: 950 ש"ח – זה מה שהמשקיע משלם עכשיו.
הריבית השנתית (קופון): 50 ש"ח – זה סכום שהמשקיע מקבל כל שנה במשך 5 שנים.
הערך הנקוב בפדיון: 1,000 ש"ח – זה מה שהמשקיע מקבל בסוף התקופה (עוד 5 שנים).
מה בעצם משפיע על התשואה לפדיון?
כדי לחשב את התשואה השנתית הממוצעת (תשואה לפדיון), צריך לחשב את כל תזרימי המזומנים שהמשקיע מקבל לאורך הזמן.
כדי לחשב את התשואה השנתית הממוצעת (תשואה לפדיון), צריך לחשב את כל תזרימי המזומנים שהמשקיע מקבל לאורך הזמן.
- הריבית השנתית שהוא מקבל (50 ש"ח כל שנה).
- הרווח שהוא מקבל מהפער בין מחיר הקנייה (950 ש"ח) לסכום הסופי שהוא יקבל (1,000 ש"ח).
אבל, יש פה עניין נוסף:
המשקיע לא מקבל את כל הסכום בבת אחת, אלא לאורך זמן (50 ש"ח בכל שנה, ו-1,000 ש"ח בסוף). בגלל זה התשואה מחושבת בצורה קצת יותר מורכבת כדי להביא בחשבון את ערך הזמן של הכסף.
החישוב בפועל
כדי למצוא את התשואה לפדיון, צריך לפתור משוואה שמאזנת בין מחיר הקנייה של האיגרת לבין כל תשלומי המזומנים שיתקבלו בעתיד.
כדי למצוא את התשואה לפדיון, צריך לפתור משוואה שמאזנת בין מחיר הקנייה של האיגרת לבין כל תשלומי המזומנים שיתקבלו בעתיד.
המשוואה נראית כך:
950 הוא המחיר ששולם על האיגרת.
50 זה תשלום הריבית השנתי.
1,000 זה מה שמקבלים בסוף התקופה.
r היא התשואה לפדיון שאותה אנחנו מחפשים.
(1+r)n(1 + r)^n(1+r)n מייצג את ההיוון של הכסף (הקטנה של הערך) לפי הזמן.
950 הוא המחיר ששולם על האיגרת.
50 זה תשלום הריבית השנתי.
1,000 זה מה שמקבלים בסוף התקופה.
r היא התשואה לפדיון שאותה אנחנו מחפשים.
(1+r)n(1 + r)^n(1+r)n מייצג את ההיוון של הכסף (הקטנה של הערך) לפי הזמן.
למה זה יוצא 5.82%?
הפתרון של המשוואה יגלה שהתשואה r שתגרום לשווי של כל תשלומי הריבית + סכום הפדיון להיות שווה למחיר הקנייה (950 ש"ח) היא 5.82%.
הפתרון של המשוואה יגלה שהתשואה r שתגרום לשווי של כל תשלומי הריבית + סכום הפדיון להיות שווה למחיר הקנייה (950 ש"ח) היא 5.82%.
במילים פשוטות:
אם המשקיע יקנה את האיגרת ב-950 ש"ח, יקבל 50 ש"ח כל שנה, ו-1,000 ש"ח בסוף התקופה – התשואה השנתית הממוצעת על ההשקעה שלו היא 5.82%.
אם המשקיע יקנה את האיגרת ב-950 ש"ח, יקבל 50 ש"ח כל שנה, ו-1,000 ש"ח בסוף התקופה – התשואה השנתית הממוצעת על ההשקעה שלו היא 5.82%.
למה צריך נוסחה מורכבת?
החישוב לוקח בחשבון ש:
החישוב לוקח בחשבון ש:
- התשלומים מתקבלים בזמנים שונים ולכן שווים פחות ככל שהם רחוקים יותר.
- הריבית נצברת עם הזמן.
לכן אי אפשר פשוט לחשב "רווח חלקי מחיר", אלא צריך להוון את כל התשלומים בהתאם לזמן שבו הם מתקבלים.
בפועל, משתמשים במחשבונים פיננסיים או בתוכנות כדי לפתור את המשוואה הזו בצורה מדויקת.
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
