תרבות ופנאי

"נרות יום הולדת" בא בזמן כדי להזכיר לנו איך לחיות את החיים

המחזה החדש שעולה על בימת הקאמרי בימים אלו, "נרות יום הולדת", הוא המחזה שכולנו צריכים כדי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמנו, כדי לצחוק מעט וכדי להבין עד כמה זכינו במה שיש לנו
פטריסיה סולומון | 
נרות יום הולדת (צילום מסך מתוך אתר הקאמרי)
המחזה החדש שעולה על בימת הקאמרי מגיע אלינו הישר מברודוויי אבל אין רלוונטי ממנו עבור הבמה הישראלית. "נרות יום הולדת" הוא מחזה בן  90 דקות בלבד ובזמן קצר זה הוא עוסק בחיים שלמים – אלו של ארנסטין, מגיל עד 17 ועד גיל 107. בכל שנה היא ומשפחתה מתכנסים כדי לחגוג עימה את יום הולדתה וכדי לאפות עוגת יום הולדת אחת פשוטה, כמיטב המסורת שהותירה לה אמה של ארנסטין. כל יום הולדת הוא אחר וכל שנה מביאה עימה כאב לב, אהבה, שמחה, לידה וגם מוות.
הדבר הראשון ששמים אליו לב לאחר שמתיישבים במושב בקהל היא הבמה הייחודית, כולה ברוח הצבע הכתום. דקות ספורות לאחר תחילת המחזה מגלים כי היא מסתובבת על ציר ונעה כולה לכיוון השעון, וכל סיבוב מגלם את השנה החולפת. אחראית העיצוב, שני טור, עשתה עבודה מדויקת וחכמה, במיוחד ביחס לבמה הקטנה שקיבלה לעבוד עימה, והרעיון בהחלט מוצלח וגם מסייע לקהל להבין מתי חולפת כל שנה.
המחזה כולל קאסט מצומצם של שישה שחקנים, אותם מובילה בהצלחה רבה אולה שור סלקטר בתפקיד ארנסטין. שור סלקטר היא היחידה שלא יורדת מהבמה אפילו לשנייה ולמרות האתגר היא עושה זאת בהצלחה רבה. בכל שנה בחייה של הדמות הראשית היא מביעה אותנטיות מפליאה ומרגשת, כך שכמעט כל אחד בקהל יכול לראות את עצמו בדמותה של ארנסטין – הצעירה שקיוותה לצאת מהעיירה הקטנה ולהיות יותר מעקרת בית, אך מגלה עם השנים שייתכן והתפשרה בחייה.
אף שזה נשמע מעט עגום, ההפך הוא הנכון. המחזה בהחלט עוסק בחומר הגלם המסובך שהוא החיים, אך הוא עושה זאת עם לא מעט צחוק והומור שתורגמו בצורה עילאית מאנגלית לעברית על ידי אלי ביז'אווי. אומנם המחזה לא עוסק לרגע בחיים המקומיים שלנו, אלא באופן מובהקים באלו האמריקנים, עדיין התרגום המעולה של המחזה לא מעיב על כך שמדובר בחיים שהם מעט רחוקים מאיתנו.
הדבר היחיד שאולי העיב רק במעט על החוויה הן הסצנות בהן ארנסטין נאלצת להיפרד מאחד מחברי המשפחה כשהוא הולך לעולמו. הרגעים הללו מלווים בסצנות באופי שונה, עם תאורה מיוחדת וגם מנגינה מעט מרטיטה שלא באה בדיוק במקומה. היות שמדובר בסצנת מוות אין ספק כי המוזיקה באה כניגוד מובהק לחיים וייתכן שמטרה באמת לייצר אצלנו את התחושה השבורה הזו. למרות זאת, בתחושתי היא לא בדיוק השיגה מטרה זו ואולי היה עדיף לשקול מנגינה אחרת. ביחס לשאר המחזה מדובר בדבר מינורי ולכן בשמחה הייתי צופה במחזה שוב, איתו ובלעדיו.
לצד ההומור, המסרים החשובים וההשקעה הניכרת בהפקה, המחזה חשוב. זו הפעם הראשונה שהוא עולה על אחת הבמות הטובות בישראל וטוב שכך. הוא מתאים בדיוק גם  לקהל הבוגר וגם לצעיר, ובייחוד זה שכבר מתקשה לשבת יותר משעתיים כדי לצרוך תרבות. המחזה הקצר והחשוב הזה יכול ללמד אותנו, או לכל היותר להזכיר לנו, איך לחיות, לצחוק תוך כדי, לכבד את המוות ובעיקר למה זה כל כך חשוב להמשיך הלאה למרות הקושי והספק.
נרות יום הולדת | תיאטרון הקאמרי | ציון: 4.5

השורה התחתונה:
מחזה קצר, משעשע וחשוב שמזכיר לנו איך לחיות את החיים למרות הספקות, הקשיים והשאלות האין-סופיות על מהות החיים שלנו.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה