תרבות ופנאי

“אנורה”: דרמה כובשת על יחסי כוחות, אהבה ומאבק הישרדות

הסרט שזכה בפרס “דקל הזהב” מציע סיפור מרגש ומורכב על חשפנית שמוצאת את עצמה במסע מסוכן מול אוליגרכים רוסיים. עם משחק מצוין ותסריט חכם, הוא מבטיח להיות אחד המובילים בעונת הפרסים הקרובה. ציון: 4.5 כוכבים | ביקורת סרטים
אביב עגיב | 
אנורה (צילום קולנוע לב)
אחד הנושאים שהוליווד אוהבת במיוחד לעסוק בהם הוא יחסי כוחות וההיפוך שבא בעקבותיהם. זו נוסחה שהוכיחה את עצמה שוב ושוב, כמו ב-”פרזיטים” (2020), שזכה באוסקר וביקורות משבחות, או ב-”נוכלות בלי חשבון” (2019), שסיפר על חשפניות שנקלעו למשבר הכלכלי והחליטו להונות את לקוחותיהן העשירים.

“אנורה”, שהגיע אלינו החודש, הוא חוליה חדשה בשרשרת הזו, ולפי כל הסימנים – גם אחת המבטיחות שבהן. אחרי הכל, הסרט זכה בפרס “דקל הזהב” היוקרתי וזכה בחמש מועמדויות לגלובוס הזהב בקטגוריות החשובות ביותר.
כשניגשתי לצפות בסרט, ניסיתי להתנתק מההייפ העצום סביבו ולבחון אם הוא עומד בזכות עצמו. ובכן, לא התאכזבתי. “אנורה” הוא סרט כובש, סוחף ובעיקר מקורי, שמצליח לגעת במערכת יחסי כוחות באופן חדשני ומשכנע.
בבימויו של שון בייקר, הסרט מחולק לשלושה חלקים שונים, אך רעיון מרכזי מאחד אותם. הוא מתחיל במועדון חשפנות, שם אנחנו פוגשים את אנורה (המכונה “אני”, בגילומה של מדיסון רי) ואת שותפותיה לעבודה. הסרט מציג עירום מלא וגרפי, אך לא כהצצה פרובוקטיבית, אלא כבחירה שמדגישה את הדינמיקה בין עוצמה ושבריריות.
אנורה היא חשפנית צעירה שמשלימה הכנסה כנערת ליווי. למרות המראה השברירי שלה, היא חדה, חכמה ומלאת תושייה, ויודעת לנווט בג’ונגל הקשוח שסביבה. העניינים מסתבכים כאשר היא פוגשת צעיר רוסי (מארק אידלשטיין), ובין השניים נוצרת כימיה מיידית. לאחר מספר מפגשים הוא מציע לה הצעה יוצאת דופן: להתלוות אליו למשך שבוע כבת זוג, ואף להינשא לו בנישואי בזק בלאס וגאס. אנורה, שמבינה את ההזדמנות הכלכלית שבכך, מסכימה.
אך לא הכול הולך חלק. הוריו של הצעיר, אוליגרכים רוסים ומאפיונרים, מגלים על הנישואים ועושים כל שביכולתם להפריד בין השניים. מנקודה זו מתחיל מסע מטורף ברחבי המדינה, שבו הם מנסים למצוא אדם מסוים מאוד. במקביל, מתפתחת דינמיקה מרתקת בין אנורה לבין אנשי האוליגרך שנשלחו לסכל את הקשר, דינמיקה שמלווה את הסרט עד סופו המרגש והכואב.
“אנורה” מצליח לעסוק בכמה נושאים מורכבים מבלי ליפול לקלישאות או להתפזר: הוא מתאר את עובדות תעשיית המין כנשים חזקות אך פגיעות, בוחן את יחסי הכוחות בין עניים לעשירים ומצליח לשמור על איזון עדין בין דרמה חברתית למותחן מרתק. הסרט עשיר ברפרנסים לקלאסיקות כמו “אישה יפה” ו”בדרך לחתונה עוצרים בווגאס”, אך הוא מייצר קול ייחודי ונבדל באיכותו.
השחקנים מצטיינים במיוחד. מדיסון רי מביאה עומק ועוצמה לדמותה של אנורה, ומראה שהיא שחקנית בליגה של הגדולים. מארק אידלשטיין מגלם את הצעיר הרוסי בצורה כובשת אך מורכבת, ואילו יורי בוריסוב, שמגלם את אחד מאנשי האוליגרך, מצליח להוסיף רבדים של אנושיות לדמות שיכולה הייתה להיות חד-ממדית.
בסופו של דבר, “אנורה” הוא סרט שמצדיק את ההייפ סביבו. הוא מציע חוויה קולנועית מרגשת, חכמה ומעוררת מחשבה, ואינו חושש לבחון מחדש את הדינמיקות של יחסי כוח באופן מפתיע ומקורי.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה