קריפטו

מומחי הקריפטו מסבירים: איך יוצרים רגולציה שלא תחנוק את השוק?

בעקבות חשיפת רשות המסים על עסקאות קריפטו לא מדווחות בהיקף של מאות מילוני שקלים, שאלנו את מומחי הקריפט כיצד ניתן לייצר רגולציה מאוזנת שתאפשר גביית מיסים יעילה מבלי להרתיע סוחרים. מומחי הקריפטו מסבירים

רפאל בן זקרי | 
גיא סרוסי, שאולי רג'ואן, ניר הירשמן, נעה משיח, חיים ונציה, ‏‏בן סמוחה, אלי בז'רנו (צילום מקסים דינשטיין, יעל צור, איתמר אריאלי, shutterstock, Bit2C)
השבוע נחשף כי רשות המסים חשפה שש עסקאות קריפטו לא מדווחות, עם פוטנציאל גביית מס של למעלה מ-150 מיליון שקלים. הגילוי, שמדגיש את הקושי של הרשויות לפקח על שוק הקריפטו הצומח, המוערך בטריליוני דולרים ברחבי העולם, מעורר גם שאלות נוספות, ואתגרים שעולים ממנו.
מצד אחד, רשויות החוק שמחויבות לפקח על עסקאות הקריפטו, ומצד שני, סוחרי הקריפטו שעשויים לחשוש מרגולציה מוגזמת שעלולה לגרום להם להירתע מהשוק. אז שאלנו את מומחי הקריפטו: איך אפשר לייצר רגולציה מאוזנת שתאפשר לרשויות לפקח בצורה יעילה על עסקאות הקריפטו, מבלי לפגוע בחופש הפעולה של הסוחרים או להרתיע אותם?
נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי:
"הנתונים שנחשפו מהכתבה על רשות המיסים מעידים על פוטנציאל גביה גבוה מרווחים במטבעות דיגיטליים, אך יחד עם זאת לא נראה שהרשות מצליחה באמת לקבל את הכסף כפי שהיתה אולי רוצה, וזאת בגלל שבפועל הקושי בהכנסת הכספים לבנקים מהווה את המכשול הגדול ביותר לתשלום המס. העיתונים יצאו בכותרות מפוצצות, אך צריך לזכור כי לא יצאה דרישה לגביה לנישומים וכי בנוסף פורסם שהרשות מתקשה לחקור מקרים כאלה.
הבעיה הגדולה בגביית המיסים על קריפטו היא הכנסת הכספים של מי שמדווח כחוק לבנקים ותשלום המס בישראל. 
למרות הניסיונות של הרשות לפתור את הבעיות הללו, גם בנוהל המיסוי שפורסם בתחילת השנה, וגם בהליך הגילוי מרצון, לא מוצה פוטנציאל הגביה וההליכים המסורבלים הללו לא היוו פתרון לבעיה של הנישומים.
את העבריינים תדע הרשות לחקור ולאתר, ויש לא מעט כלים על מנת למצוא את אותם אנשים מכיוון שהפעולות ע"ג הבלוקצ'יין שקופות. השאלה נשארת מה עם כל מי שרוצה לשלם ומדווח? מדוע הכספים של אנשים אלו עוד לא התקבלו ברשות המיסים?"
שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey:
"הטעות של הרבה אנשים היא לנסות למדוד את שוק הנכסים הקריפטוגרפיים רק לפי הנכסים הסחירים שאכן עומדים על כ 2.2 טריליון דולר (תלוי מתי בודקים), 
בשיא זה כבר הגיע ל כ 2.9 טריליון. אבל השוק הזה הרבה יותר גדול אם מודדים אותו נכון:
  • כרייה: קרוב לטריליון דולר כולל הוצאות חשמל וציוד 
  • ⁠אבטחה: פיירבלוקס הישראלית הוערכה בשווי של 8 מיליארד בשנת 2022, ומאז קמו מתחרים רבים.
  • ⁠סליקה/המרה: אחד התחומים הרווחים ביותר, קויינבייס בשווי של של כ-600 מיליארד דולר ועוד הרבה אחרים.
  • תעסוקה: צוותי פיתוח, חוקרים, יועצים, תוכנות לדיווח ועוד מגוון רחב - כמה מאות מיליונים בשנה.
ועכשיו החלק החשוב ביותר, מי שרוצה להעלים מיסים יעשה את זה בכל תחום שיבחר. לא משנה אם הוא עוסק בתחום ה-web3 או בתעשיה מסורתית. העלמת מיסים היא פגיעה בקופת המדינה וברווחת הציבור הכללי ויש לפעול נגדה ביד קשה."
חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:
"חשיפת רשות המסים על עסקאות קריפטו לא מדווחות מדגישה את החשיבות ביצירת מערכת רגולטורית חזקה ויעילה. דרך טובה להבטיח דיווח תקין היא לעודד סוחרים ומשקיעים לפעול באמצעות חלפנים ישראליים מפוקחים, שמנכים מס במקור או לפחות מדווחים לרשויות המס בצורה אוטומטית. במקביל, ניתן לפעול דרך פלטפורמות מסחר באירופה או בארה"ב שפועלות תחת הסכמי FATCA ו-CRS, אשר מחייבים דיווח על עסקאות לרשויות המס המקומיות.
עבור עסקאות בארנקים פרטיים שאינם כפופים לפיקוח ישיר, יש צורך בכלים טכנולוגיים נגישים שיאפשרו לסוחרים לדווח על פעילותם בצורה קלה ופשוטה. כלים אלו יכולים להקל על סוחרים קטנים, שנרתעים לעיתים מעלויות גבוהות של דיווח, ולצמצם את הנטל הרגולטורי. על ידי שילוב בין פלטפורמות מפוקחות וכלים לדיווח עצמאי, ניתן לשפר באופן משמעותי את הפיקוח מבלי לפגוע בחופש הפעולה של המשקיעים."
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה