לאחרונה, הורה רשם חדלות פירעון מלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, הרשם גיא סמולרצ'יק, על מתן הפטר לאלתר לחייבת מוגבלת באמצעים משנת 2002 שסובלת מבעיות רפואיות ומתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי. הרשם הציע כי יישקל תיקון חקיקה של הליך הפטר ליחידים על ידי הוספת מסלול הליך חדלות פירעון מקוצר וחלופי לחייבים מוגבלים באמצעים.

בהחלטה נאמר, כי מדובר בחייבת ילידת 1955 (בת 67) גרושה, אם לשלושה בגירים והמתגוררת בקריית אונו בשכירות בדיור ציבורי מטעם חברת "עמידר". החייבת אינה עובדת והכנסתה מתבססת על קצבת "אזרח ותיק" מטעם המוסד לביטוח לאומי בסך 3,100 שקל ועל קצבה נוספת מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין "שירותים מיוחדים לנכים" בסך 1,450 שקל.

החייבת הוכרזה חייבת מוגבלת באמצעים עוד בשנת 2002 והתנהל נגדה הליך פשיטת רגל שבסופו קיבלה הפטר מחובות בשנת 2015. בעקבות החמרה במצבה הרפואי של החייבת לאחר ההפטר, נוצרו לחייבת חובות חדשים אותם לא הצליחה לפרוע ובשנת 2021 הגישה החייבת בקשה נוספת לחדלות פירעון. גובה החוב הכולל בתיק חדלות הפירעון עמד ע"ס 129,978 שקל.

לדברי הרשם סמולרצ'יק בהחלטתו "נוכחנו כי היחידה היא חייבת מוגבלת באמצעים משנת 2002. היחידה המתינה שנים ארוכות עד להגשת בקשה לפשיטת רגל, תקופה ארוכה בה נגרם נזק הן ליחידה והן לנושים. גם בבקשה הנוכחית נתקלה היחידה בקשיים בלתי מבוטלים... נשאלת השאלה, האם לא היה מקום להנגיש את ההליך ליחידה ולחייבים הנוספים המוגבלים באמצעים בעלי מאפיינים דומים. ייתכן שהגיעה העת לבצע רפורמה חקיקתית במסגרתה נייעל את ההליך וננגיש אותו לעשרות אלפי החייבים המוגבלים באמצעים שנמנעים מפניה להליך חדלות פירעון מסיבות שונות".

הרשם סמולרצ'יק התייחס בהחלטתו לחייבים המוגבלים באמצעים וציין, כי כיום נותרו במערכת ההוצאה לפועל כ- 42,000 חייבים מוגבלים באמצעים אשר לא קיבלו צו הפטר ולא פנו להליך חדלות פירעון. חוסר ההיענות או האפשרות של מרבית החייבים המוגבלים באמצעים לגשת להליך חדלות פירעון, לאחר כניסת החוק, מצריכים אפוא קיומה של בחינה בנוגע לשאלה כיצד ניתן להנגיש ולייעל את הליך חדלות הפירעון של היחידים, ולתת פתרון לאותם עשרות אלפי חייבים הנותרים במשך שנים במערכת ההוצאה לפועל, בעוד שחוק חדלות פירעון אינו מעניק להם אופק ופתרון ממשי לסיום החובות.

הרשם בהחלטתו סקר בתמצית מסלולי חדלות פירעון במדינות שונות בעולם, ואת הרפורמות שבוצעו במדינות שונות בנוגע להליך ההפטר ליחיד והמסלולים האפשריים לקבלת הפטר במענה לצורך ביצירת מסלול חדלות פירעון חלופי ונגיש יותר לחייבים המוגבלים באמצעים. בעקבות הסקירה, הדגיש הרשם, כי "הנה כי כן, ההשוואה 

לשיטות משפט שונות בדיני חדלות פירעון ובמסלולי חדלות הפירעון וההפטר ליחיד, עשויה לזרוע אור ולסייע בידינו על מנת להסיק מהו המודל הרצוי למסלול חדלות פירעון חלופי למוגבלים באמצעים. הבחנה מרכזית שניתן ללמוד עליה מן המשפט המשווה, היא העדרו של מסלול חדלות פירעון חלופי ומקוצר להפטר (שאיננו הסדר נושים) בדין הישראלי. לקונה זו מקבלת משנה תוקף, כאמור, בשים לב לאוכלוסיית עשרות אלפי המוגבלים באמצעים הנמצאים זה מכבר במערכת ההוצאה לפועל לפחות 3 שנים. לדברי הרשם בהחלטתו: "פתרון לחייבים אלו יש, לדעתי, למצוא בשינוי חקיקה ובו קביעת מסלול נוסף של חדלות פירעון שלא יחייב הגשת בקשה חדשה לפתיחת הליכים, באופן שישפר באופן דרמטי את ההיענות והנגישות של החייבים המוגבלים באמצעים לפנות להליך, וכן ישפר את סיכוייהם לסיים את ההליך עם צו הפטר מחובותיהם, תוך שמירה על זכויות הנושים".

הרשם בחן בהמשך את הקשיים הניצבים בפני החייבים המוגבלים באמצעים בהליך חדלות הפירעון, תוך עמידה על הוראות החוק הקיימות אשר אינן נותנות מענה יעיל ואמיתי לחלק ניכר מן החייבים המורתעים מפנייה להליך חדלות פירעון. הטעמים לשיהוי או להימנעות מהגשת בקשה לפתיחת הליכים נעוצים בעיקרם, בחוסר ידע, העדר ייצוג משפטי, חשש ממורכבות ההליך, וחוסר ודאות של היחיד בדבר יכולתו לקבל הפטר בתום ההליך. 

הרשם מציע בהחלטתו כאמור, תיקון חקיקה של הליך ההפטר ליחיד בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על ידי הוספת מסלול הליך חדלות פירעון מקוצר וחלופי לחייבים מוגבלים באמצעים. לצורך הקלה בפתיחת הליך חדלות פירעון, הציע לשקול מתן החלטה גורפת בכל תיקי האיחוד של החייבים המוגבלים באמצעים ע"י רשמי ההוצאה לפועל, המורה ליחיד להגיש שאלון עדכני הכולל רשימת מסמכים מצומצמת. כמו כן, בכל מסלול חדלות פירעון מסוג זה, ימונה נאמן. בעיית שכר הטרחה נפתרה ע"י החלטה מינהלית ולפיה יובטח לנאמנים בהליכי חדלות פירעון שכר טרחה מינימלי בסך 3,000 שקל + מע"מ, גם אם לא יצטברו כספים בקופת ההליך.

הניסיון מלמד כי מינוי הנאמן מייעל את ההליך וישמור גם על האינטרסים של הנושים, תוך הבטחת חקירת החייב מבלי להסתפק בהמצאת מסמכים וצווי מידע בלבד. חסם נוסף אשר יוסר במסלול החלופי הוא תשלום האגרה. הגם שהאגרה הופחתה מסך של 1,600 לסך של 800 שקל, הרי שהפחתת האגרה לחלוטין תנגיש את ההליך לחייבים בצורה מוגברת.

מאפיין נוסף של המסלול החלופי יהיה משך ההליך. הרשם סבר, ומתוך מבט למשפט המשווה ומשיקולי יעילות ונגישות, כי יש לקצוב את ההליך לתקופה של בין 9 עד 12 חודשים (פרט לחריגים). זאת, אף בשים לב לכך שהחייבים המוגבלים באמצעים שוהים זה מכבר באיחוד תיקים לכל הפחות 3 שנים, וחלקם אף שנים רבות מעבר ל-3 שנים. בד בבד סבר הרשם כי יש לקבוע סנקציות משמעותיות אשר יתלוו לאותם חייבים אשר לא ישתפו פעולה. ניתן לשקול לדוגמה, מעבר לביטול מסלול חדלות הפירעון, גם ביטול הכרזת החייב מוגבל באמצעים ופיזור תיק האיחוד, אם לא ישתף פעולה בהליך.

עוד נאמר, כי "בתום 9-12 חודשים ולאחר שיוגש דוח ממצאי בדיקה ע"י הנאמן, יתקיים דיון בפני רשם ההוצאה לפועל, ובו יינתן צו שיקום כלכלי, הכולל אחת משתי חלופות: הפטר מותנה במימוש נכסים (בדומה לפרק 7 בדין האמריקאי) , או ככל שיש כושר השתכרות משמעותי - הפטר מותנה בתכנית פירעון הכוללת תשלומים חודשיים (בדומה לפרק 13 בדין האמריקאי). עם זאת, תכנית הפירעון תיקח בחשבון גם תשלומים חודשיים שבוצעו במסגרת תיק האיחוד, וככל שלא חל שינוי משמעותי ביכולת ההחזר".

אשר למקרה הנדון, קבע הרשם, כי לאחר ששקל את נתוני החייבת, נסיבותיה האישיות והכלכליות ובפרט נסיבות הסתבכותה הכלכלית וכן את גילה ומצבה הרפואי, כי דין בקשת היחידה למתן צו הפטר לאלתר להתקבל.

עוד ב-

הוצאה לפועל במהפכת גבייה: ההזדמנות שלכם לצמצם את החוב

לכתבה המלאה

בין הטעמים למתן הפטר לאלתר כפי שפורט בהחלטה, "הכנסותיה של היחידה מתבססות על קצבאות המוסד לביטוח לאומי והיא נעדרת כושר השתכרות. היחידה נעדרת נכסים וזכויות כספיות שניתן להיפרע מהם. כך, בפן המעשי אין כל צפי להעשרת קופת הנשייה ויש בכך כדי להצביע על היעדר תועלת ליחידה ולנושים בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון. נתתי דעתי לגילה של היחידה, היותה מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי ולעובדה כי היא מתגוררת בדיור ציבורי. ככלל, היחידה שיתפה פעולה בהליך. מצבה הבריאותי של היחידה, הסובלת ממחלות רבות, כפי שפורט לעיל, אינו מן המשופרים בלשון המעטה, ואף התדרדר במהלך הליך חדלות הפירעון".