הנתונים לגבי הלוואות בצל משבר הקורונה מראים כי רק 8% מהלוואות הקורונה ניתנו לעסקים בבעלות ערבית, ומהווים הוכחה נוספת לקשיי המימון במגזר הערבי, אשר פוסחים הן על המגזר הפרטי והן על המגזר העסקי.

המגזר העסקי במדינת ישראל סובל אמנם מחסמים ומקשיים רבים על אף חשיבותו למשק, אך בעלי העסקים במגזר הערבי סובלים אף יותר עקב מצוקה של אשראי ודרכי מימון. בהתאם לנתונים שפורסמו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, האשראי הבנקאי הממוצע לתושב ערבי עומד על 56.5 אלף שקל, זאת לעומת 155.8 אלף שקל לתושב יהודי, ובאחוזים מהווה 37.5% מהאשראי הממוצע לתושב בממוצע הארצי.

מצוקת האשראי למגזר העסקי היא זאת שככל הנראה מביאה לכך שכ-10% בלבד מהעסקים בישראל הם בבעלות ערבית בנוסף לבעיות מבניות נוספות כגון העדר אזורי תעשייה בחלק מהיישובים, ו-51% מבעלי העסקים הללו מדווחים על קושי בהשגת אשראי בנקאי, מה שמגביל אותם במידה רבה בהתפתחות העסק. קושי נוסף של אותם בעלי עסקים הוא גיוס הון, ובמקרה של הצלחה בגיוס הון הם נתקלים במחיר גבוה הכולל את פרמיית הסיכון ומקטין את כדאיותן של העסקאות הכלכליות.

לעסקים הקטנים יש חשיבות רבה כמקור תעסוקה וכנותן שירותים, ולכן יש חשיבות רבה  לחיזוק ולצמיחה של המגזר העסקי בחברה הערבית  ,הדבר יכול  להעלות את שיעור תעסוקת הנשים שנמוך משמעותית מהממוצע  הארצי ,וכן לחזק את השלטון המקומי בהגדלת הבסיס לגביית ארנונה ובכך יוכלו הרשויות לספק סל שירותים טוב יותר לתושבים.
גם הנתונים לגבי אשראי למגזר הפרטי אינם מעודדים. בשוק הדיור לדוגמה, רק 2% מהמשכנתאות ניתנות בחברה הערבית ובשערי ריבית גבוהים יותר. נתון זה מדאיג במיוחד לנוכח מצוקת הדיור בחברה הערבית, כאשר מחירי הקרקעות לבנייה עלו משמעותית בעשור האחרון לצד עלות הבנייה. בעקבות זאת, זוגות צעירים מתמודדים עם מצוקה קשה וקשיים רבים בהשגת דיור. החסמים אינם מתמצים בשיעור המשכנתאות הנמוך אלא גם בפריסה דלילה של סניפי הבנקים כאשר בחלק גדול מהישובים הערבים אין עד היום סניף בנק כלל, ולפי הנתונים סניף בנק במגזר הערבי משרת פי ארבעה לקוחות מאשר במגזר היהודי, וכ-30% מהאזרחים הערבים לא מחזיקים בכרטיס אשראי.

המחסור במקורות מימון מחייב בעלי עסקים ואנשים פרטיים לפנות לשוק האפור אשר לפי הערכה מגלגל כ-30 מיליארד שקל בשנה עם ריבית גבוהה משמעותית ממחיר השוק. לצד המחיר הכלכלי, למצוקת האשראי יש גם מחיר חברתי כבד כאשר חלק לא קטן ממקרי הרצח בחברה הערבית נובע מהסתבכות בשוק האפור.

מקורות מימון ומחיר הון סביר הם בעל חשיבות רבה הן למגזר העסקי והן למגזר הפרטי, ולכן חשוב למצוא את הדרך לשיפור המצב ולהסרת החסמים הקיימים כיום. לצד זה יש להפעיל תכנית רחבה לחינוך פיננסי, הכוללת כלים לשימוש נכון ויעיל באשראי, תכנון פיננסי, קבלת החלטות כלכליות, ואוריינות דיגיטלית שתאפשר לקבל שירותים בנקאיים באמצעים דיגיטליים. הגיעה העת לשילוב מאמצים של כלל הגורמים – ממשרדי ממשלה דרך הרשויות המקומיות ועד ארגוני החברה האזרחית – בשיתוף מערכת הבנקאות, להסרת החסמים ומציאת פתרונות למצוקת האשראי בחברה הערבית, ובמקביל להפעלת תכנית לחינוך פיננסי ואוריינות דיגיטלית.

הכותב אחמד איאד, מרצה במחלקה לכלכלה במכללה האקדמית "ספיר"