תקציב המדינה יוגש לממשלה להצבעה הלילה (ראשון) על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן, לאחר הכנה עם בכירי האוצר, כדי להביא לאחר אישורו את ההצבעה בכנסת שתאשר את חלוקת התקציב למשרדים השונים. יחד עם התקציב, מובא כבר מאז 1985, נספח בשם "חוק ההסדרים".

מהותו של החוק הייתה להוסיף סעיפים הקשורים לתקציב המדינה שיובאו להצבעה במקשה אחת, כאשר המשמעת הקואליציונית מכריחה את חברי הכנסת להצביע בעד כלל הסעיפים הנמצאים בו בהצבעה אחת. הביקורות לחוק ההסדרים החלו כאשר עם השנים התווספו לחוק ההסדרים רפורמות ארוכות טווח שאינן צמודות לתקציב, כאשר הן בספסלי האופוזיציה והן בקרב מחאה ציבורית מבחוץ, מחו נגד חוסר הדיון הפרלמנטרי על רפורמות מהותיות לחיי אזרחי ישראל: מהרפורמה בחקלאות ועד העלאת גיל הפרישה לנשים וכדומה.

הלילה החלו הדיונים בממשלה על תקציב המדינה ועל חוק ההסדרים, וככל הנראה ההצבעה עליו תהיה לקראת הבוקר. במידה ויהיה דיון שני הוא יתקיים מחר או ברביעי, ולאחר אישור הממשלה יועבר התקציב יחד עם חוק ההסדרים לאישור הכנסת. לרוב, עד הקריאה השלישית, התקציב עובר שינויים בעקבות דרישות של חברי כנסת על סעיפים שונים בו.

רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני בקרן כצנלסון, אומר בריאיון ל-ice, כי יש לצמצם את חוק ההסדרים כמו גם את שינוי מגמת התקציב שפועלת לצמצום הגירעון במקום בהשקעה באזרחים ותשתיות, במיוחד לאחר תקופת הקורונה.

על הבעייתיות בחוק ההסדרים, אומר הוד שהוציא יחד עם קרן יסודות מסמך מקיף על חוק ההסדרים 2021, כי שר האוצר מביא באבחה אחת לאישור הממשלה "שורה ארוכה של רפורמות משמעותיות בנושאי רווחה, חינוך וחקלאות שמובאות להצבעה באבחה אחת - הכול או כלום". הוד מכנה את חוק ההסדרים כמעין "מכת חשמל", וטוען כי חלק מהסעיפים אינם צמודים לתקציב המדינה, ולכן ההצבעה של הקואליציה מגיעה אך ורק כדי הממשלה לא תיפול במידה והתקציב לא יעבור: "זאת אחת מהדרכים להעביר מגה רפורמות בלי דיון ציבורי ופרלמנטרי".

הוד למעשה קורא ליו"ר הכנסת, מיקי לוי, לצמצם את הסעיפים בחוק ההסדרים כדי שיישארו בו רק רפורמות הקשורות לתקציב המדינה ולא כאלו שיוצרות שינוי מהותי ודורשות דיון פרלמנטרי וציבורי נרחב: "הביקורת היא שהחוק מאוד עבה, הרבה מאוד סעיפים שלא צריכים להיות שם. הקריאה ליו"ר הכנסת להוציא מחוק ההסדרים ולהעביר לדיון בכנסת, ולצמצם את ההיקף של החוק שיהיו ברק רק דברים צמודי תקציב".

דוגמאות לשינויים מהותיים שנכנסו בחוק ההסדרים, אומר הוד לדוגמא את העלאת גיל הפרישה לנשים - ברפורמה שמעלה את גיל הפרישה לגיל 67 מגיל 62. לדברי הוד, "הרפורמה לא נותנת מענה ואיזה רשת ביטחון יקבלו נשים שנפלטו משוק העבודה, כמו גם נשים שעובדים שבמקצועות שוחקים שהן לא יוכלו לעבוד עד גיל 67, כמו  ניקיון, אחיות, עובדות פס ייצור וכדומה. כך גם רפורמה שמציעה גמישות ניהולית למנהלי בתי ספר, ומי שיחליט ביחד עם שר החינוך איזה בית ספר יהיה בניהול יותר גמיש זה משרד האוצר. מה לאומר ולחינוך?", תמה הוד.

לדבריו, בכך שסעיפים כאלו מובאים בחוק ההסדרים, יש בכך גם למעשה עקיפה של משרדי ממשלה אחרים: "מה הקשר בין ההצבעה למיסוי משקאות ממותקים לרפורמות האלו? למה להצביע על הכול באבחה אחת? יש כנסת, יש שרי ממשלה, והרפורמה בחינוך לא עברה את שרת החינוך. האוצר לוקח נושאים שאינם קשורים להצעת התקציב וכורך אותם ביחד".

אז נכון, חוק ההסדרים קיבל תפנית עם השנים, ועבר סוג של "דיאטה" במהלך כהונתו של רובי ריבלין בתור יו"ר הכנסת, שהקפיד להוציא סעיפים שדרשו דיון ציבורי מחוק ההסדרים. עתה, קורא הוד גם ליו"ר הכנסת הנוכחי לעשות זאת: "הממשלה לא יכולה לעקוף את הכנסת".

יש לציין שנדבך נוסף בביקורת של הוד נעוץ גם במדיניות התקציב בכלל של ליברמן ובכירי האוצר. לדבריו, משרד האוצר מחזיק בתפישה שמרנית, ניאו-ליברלית, שפועלת באופן מובהק נגד המדיניות של כלל מדינות המערב לאחר משבר הקורונה. לדברי הוד, רוב העולם המערבי ובפעולות שנוקט ג'ו ביידן באמריקה, להשקעה בבריאות ובתשתיות ובהכשרה מקצועית למובטלים. אבל באוצר בישראל נוהגים במדיניות מרוסנת, להוציא פחות כסף כדי לצמצם את הגירעון שהתרחב בגלל הקורונה: "האוצר מחזיק בעמדה שגויה ואנכרוניסטית", אומר הוד, "כפי שהתקציב מובא כרגע, בתוספת התקציבית שהאוצר מייצר היא תוספת שלא מספיקה כדי להשקיע במה שאזרחי ישראל צריכים. אין מספיק תקציבים לתחומים כמו תשתיות, הכשרה מקצועית, גיל הרך ובריאות הנפש, ואלו חלק מהתחומים שסוכמו בקווי היסוד של הממשלה שתהיה יותר השקעה. בתקציב הנוכחי אין מענה לסוגיות האלה".

לדבריו, הוויכוח הוא למעשה מהו התפקיד של המדינה: "האם בעיצומו של המשבר הכלכלי הכי עמוק מקום המדינה יש להשקיע באזרחים כמו בארה"ב, או שמה שהכי חשוב זה לצמצם את הגירעון? אפילו נגיד בנק ישראל אמר שאפשר להרחיב את הגירעון אם הוא עבור תשתיות. ההשקעה בתחומים האלה יחזיר את הכסף למדינה בעתיד", מסכם הוד.