בהמשך להחלטת הממשלה הנוגעת לאזור מפרץ חיפה, וכחלק מהמחקרים והבדיקות המקיפות שהמשרד להגנת הסביבה עורך באזור, הושלמה באחרונה עבודת מחקר להערכת העלויות הבריאותיות והכלכליות כתוצאה מפליטת מזהמי אוויר שונים במפרץ חיפה.

המטרה העיקרית של המחקר הייתה הערכת תוספת התחלואה, התמותה והעלויות הכלכליות הנגרמת מתוספת הפליטות המקומיות במפרץ חיפה לזיהום האוויר הסביבתי. מהמחקר עולה, כי עלות תוספת הזיהום מהסקטורים השונים במפרץ חיפה נעה בין 561 מיליון שקל ל-1.3 מיליארד שקל, נכון לשנת 2015. עוד נמצא כי תחמוצות חנקן גורמות לרוב התחלואה והתמותה ולעלות הגבוהה ביותר. בנוסף, נערכה השוואה בין הסקטורים השונים והשפעתם על התחלואה והתמותה, וממנה עולה כי התמותה כתוצאה מזיהום תחבורתי גבוהה משמעותית מהתמותה הנגרמת מהזיהום התעשייתי.  

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, הסבירה: "חיזוק מטרופולין חיפה, הפחתת זיהום האוויר מכלי-רכב ומתעשייה ויצירת סביבה איכותית ובריאה לתושבי המפרץ – הם נושאים שנמצאים אצלנו בסדר עדיפות גבוה. העברנו החלטת ממשלה להקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד חיפה, ונתוני המחקר הנוכחי מראים את עלות הזיהום הגבוהה - מכלי-רכב ומתעשייה - ומחזקים את הפעילות שלנו לסגירת המתחם הפטרוכימי בחיפה ופינויו".

מאז 2015 חל שיפור בכל הפרמטרים במפרץ חיפה. כך למשל, בעקבות פעילות המשרד להגנת הסביבה בחיפה במסגרת התוכנית הלאומית לאזור, נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים בשנות התוכנית – שכוללים חומרים מסרטנים - מעבר ליעד שהוצב. בנוסף, פליטות תחמוצות החנקן הופחתו בשנות התוכנית (2015-2018) ב-26%, החלקיקים ב-13% ותחמוצות הגופרית ב-10%. 

השקת אזור מופחת פליטות בחיפה מתחבורה, שאליו אין כניסה לרכבי דיזל מזהמים, הובילה לירידה של 24% בשיעור הפיח השחור באוויר בשנה האחרונה ושל 34% מאז השקת אזור מופחת פליטות בעיר.  בנוסף, מאז איסור כניסה לרכבי דיזל מזהם לאזור המגורים נרשמה ירידה של 19% בריכוזי תחמוצות החנקן – מזהם אופייני לתחבורה.