כסף וצרכנות
עוקץ הקשישים הגדול: כך עובדים עליכם ולוקחים לכם את הפנסיה
בשנים האחרונות צצות עוד ועוד חברות המציעות לאזרחים "לאתר" עבורם כספים אבודים – אך בפועל גובות עמלות יקרות ומעודדות משיכות שעלולות לפגוע כלכלית בחוסכים. הרגולציה עדיין חלקית, והצרכנים נותרים ללא הגנה מספקת

תופעה חדשה תופסת תאוצה בישראל בשנים האחרונות: חברות פרטיות המציעות שירותי איתור "כספים אבודים", אך בפועל מעודדות אנשים למשוך את חסכונות הפנסיה שלהם ומשלשלות לכיסן עמלות גבוהות. לכאורה, מדובר בשירות בסיסי שמסייע לאזרחים לאתר כספים ששכחו מקיומם; בפועל – חברות רבות פועלות בדרכים אגרסיביות ומטעות, ולעיתים אף פוגעות כלכלית בחוסכים.
כך זה עובד
החברות פונות לאזרחים, לעיתים קרובות באמצעות פרסומות ברשתות החברתיות, הודעות SMS ושיחות טלמרקטינג. הן מבטיחות לאתר עבורם כספים "אבודים" בקרנות הפנסיה, קופות הגמל או הביטוחים הישנים שלהם.
החברות פונות לאזרחים, לעיתים קרובות באמצעות פרסומות ברשתות החברתיות, הודעות SMS ושיחות טלמרקטינג. הן מבטיחות לאתר עבורם כספים "אבודים" בקרנות הפנסיה, קופות הגמל או הביטוחים הישנים שלהם.
החברות משווקות את השירות שלהן כאילו הן מאתרות עבור הלקוח כסף שהוא לא ידע על קיומו, כך מדווח דה מרקר. בפועל, מדובר לרוב בכספים שנמצאים בחשבונות הפנסיוניים או הביטוחיים של הלקוח, שהוא היה יכול לבדוק בעצמו בקלות (למשל, דרך האתרים הממשלתיים "הר הכסף" או "הר הביטוח"). כלומר, החברות לא באמת "מגלות" כסף אבוד, אלא פשוט מספקות מידע שהלקוח היה יכול להשיג ללא תשלום.
על פי אותו דיווח החלק הבעייתי ביותר בהתנהלותן של החברות לאיתור הכספים הוא עידוד החוסכים למשוך. במקרים רבים, לאחר שהחברות מציגות ללקוח את הכסף שאיתרו, הן ממליצות לו למשוך אותו, גם אם המשמעות היא לשלם מס גבוה של 35% או לפגוע בחיסכון הפנסיוני שלו. החברות משתמשות לעיתים בטקטיקות שיווקיות כדי לגרום ללקוח להרגיש שהוא "מרוויח" כסף, למרות שבפועל מדובר בפגיעה כלכלית בטווח הארוך. במקרים מסוימים, החוסכים הם אנשים פגיעים – מבוגרים או אנשים במצוקה כלכלית – שמשתכנעים למשוך את הכספים מבלי להבין את ההשלכות.
החברות גובות עמלה (כאחוז מהסכום שנמצא או סכום קבוע) על עצם "איתור" הכספים עבור הלקוח, למרות שהמידע זמין בחינם בכלים הממשלתיים. אם הלקוח משתכנע למשוך את הכספים, החברות מציעות לו שירות שמקל עליו את התהליך, גם זה תמורת עמלה. לפעמים מדובר באחוז גבוה מהסכום הנמשך, כך שהלקוח מקבל הרבה פחות ממה שחשב. במקרים מסוימים החברות מנסות למכור ללקוח מוצרים פיננסיים נוספים, כמו קרנות השקעה או ביטוחים חדשים, כדי להרוויח עוד כסף מעמלה על מכירת המוצרים.
עוד ב-
אף שמדובר בתופעה נרחבת, הרגולציה עליה עדיין חלקית. רשות שוק ההון, האמונה על תחום החיסכון הפנסיוני, מנסה להילחם בתופעה אך יכולתה מוגבלת. הרשות להגנת הצרכן אמנם יכולה לפעול נגד פרסום מטעה, אך כיום אין חוק שמונע מהחברות לעודד חוסכים לבצע משיכות מוקדמות. כתוצאה מכך, השוק הפך פרוץ – ואותן חברות ממשיכות לפעול על מי מנוחות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה