ישראל ושוויץ - אלופות עולם ביוקר המחיה. לא, זו איננה טעות. על פי דו"ח עדכני של מדינות ה-oecd, ישראל ממוקמת במקום השני בעולם כולו מבחינת יוקר המחיה, ממש מדגדגת את שוויץ הממוקמת ראשונה, כשלאחר ישראל משתרכות מדינות סקנדינביה, נורבגיה, דנמרק, שוודיה ופינלנד, ארצות הברית, בריטניה ויפן.

רוני מזרחי. קרדיט צילום: מנחם עוז

לא, המיקום של ישראל אינו קשור כלל למצבה הגיאופוליטי ולמלחמה המתמשכת. הוא קשור בראש וראשונה לקרטלים ומונופולים החולשים על השוק, למיסוי לא סביר בעליל, להעדר רפורמות בכל הענפים, החל מהמזון וכלה בנדל"ן. מה שגורם לאוליגרכים למיניהם להרוויח מיליארדים על גבי מיליארדים, זאת על גבם של 10 מיליון אזרחי המדינה.

דווקא כאיש נדל"ן, המתייחס זה שנים להעדר רפורמה בשוק הדיור, הנקודה הארכימדית החמורה ביותר לטעמי, הינה דווקא בשוק המזון והמשקאות, המתאפיין ברע מכל העולמות. מצד אחד מונופול שני יבואני ענק, שסטוביץ ודיפלומט, החולשים על יבוא מזון ועושים בו ככל העולה על רוחם. ומצד שני קרטל של חמישה יצרנים מקומיים, תנובה, אסם, שטראוס, החברה המרכזית ויונליוור, המשחקים משחק כפול, גם דורשים מחד גיסא הטבות ל"תוצרת כחול לבן" ומצד שני מתאמים ביניהם פעם אחר פעם עדכוני מחירים כלפי מעלה.

בנוסף למונופולים ולקרטלים, מתאפיין שוק המזון אצלנו באבסורדים נוספים שבאים במישרין על חשבון ציבור הקונים הרחב. הממשלה, מתוך כוונה טובה לכאורה, מטילה על היבואנים מכסי מגן המרקיעים עד למאות אחוזים(!), מה שפוגע שוב בצרכני הקצה. נואש לא פחות בעייתי הינו היטל המע"מ שממנו נהנית הממשלה מרווח של עשרות מיליארדי שקלים לשנה, שוב "על חשבון הברון".

ואפרופו "תוצרת כחול לבן", המשלה מטילה על יצרנים מקומיים מגבלות של "מכסות", מה שגורם כמובן למחסור בשוק המזון ומתדלק עוד יותר את עליות המחירים. ובקיצור, שוק המזון מתאפיין ברע מכל העולמות ומשית על כלל משקי הבית בישראל הוצאות של אלפי שקלים לחודש, מה שפוגע במישרין ברמת החיים ומחייב אותם לקצץ משמעותית בנגזרות אחרות, כולל כמובן הדיור.

ולא רק במזון ובמשקאות. דו"ח ה-oecd חושף כי בשורה ארוכה של שירותים בסיסיים לאזרח, ניצבת ישראל במיקום גבוה ביותר ברשימה. זה כולל, בין היתר, נושאים דוגמת חשמל ואחזקת בית, הלבשה והנעלה, עלות יציאה לבתי מלון או למופעי בידור, פאבים, בתי קפה ומסעדות (נגזרת מובנת של עלות המזון והמשקאות בכלל), בריאות, חינוך, תחבורה ציבורית ועוד שורה ארוכה של שירותים שהינם, כאמור, בסיסיים ביותר בשורה ארוכה של מדינות מתקדמות בעולם.

בכוונה השארתי את נושא הדיור לסוף הרשימה, לא מפני שאיננו חשוב חלילה, אלא משום שהעדר היכולת של יותר ויותר ישראלים לעמוד בעלויות המשכנתא או לחלופין שכר הדירה, הינם בעליל תוצר לוואי של ההוצאה המיותרת של אלפי שקלים מידי חודש על מזון ועל יתר השירותים שפורטו לעיל.

ובמילים אחרות: העובדה שברוב רובן של המדינות המתקדמות בעולם, יכול אזרח מהמעמד הבינוני בנקל לחיות ברמת חיים נאותה, כולל שכר דירה/משכנתא, כולל מזון, משקאות, תחבורה, בריאות, חינוך, בילוי ואחזקת בית שוטפת, הינה ראש וראשונה בזכות העובדה שרמת יוקר המחיה זולה לאין שיעור.

ובלי קשר, לאחר המחאה החברתית של 2011 הובטח לכולנו שתהיה רפורמה מקיפה בשוק הדיור, כולל קיצור משמעותי של הליכי תכנון, רישוי והיתרים וסיום הפיאסקו בו פקידים ערילי לב שולטים בשוק ללא רחם. למותר לציין שדבר וחצי דבר לא נעשה בנדון.

והעיקר: הלחם האחיד, הביצים והחלב ממשיכים להיות מסובסדים כמקדמת דנא. לולא זה היינו מן הסתם חולפים גם פני שוויץ. אולי מישהו ממקבלי ההחלטות יחליט לבטל גם סובסידיה זו, זאת על מנת שסוף סוף נהיה אלופי העולם ביוקר המחיה?

עוד ב-

יוקר המחייה לא עוצר: סל הקניות הממוצע בישראל עלה ב-6%

לכתבה המלאה

כותב המאמר הוא רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו".