עם פרוץ הקרבות הודיעה המדינה כי תסייע לבעלי עסקים שנפגעו כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'. שר האוצר הודיע על מסלולי פיצוי לעסקים שנפגעו אם בצורה ישירה או עקיפה וכן על הטבות נוספות. עם זאת, היתה קבוצה משמעותית אחת – שמצאה עצמה עומדת לבד אל מול ההשלכות המדיניות.  

היבואנים הם מהראשונים שחשים את השלכות מדיניות הממשלה ויחס העולם לישראל. היבוא מארצות אירופה עלה ב-0.6% בחישוב שנתי בחודשים פברואר – אפריל 2024. זאת, לאחר ירידה של 9.8% בחודשים נובמבר 2023 - ינואר 2024. לעומת זאת, היבוא מארצות האיחוד האירופי ירד ב-1.4% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים, בהמשך לירידה של  7.8% בחודשים נובמבר 2023 – ינואר 2024, זאת על פי נתוני הלמ"ס.  ואם כל זה לא מספיק, הרי שלפני מס' שבועות קיבלנו הוכחה נוספת לרגישות המשק הישראלי, כאשר משבר נוסף פרץ בין ישראל לטורקיה. זה התחיל עם דיבורים על עיכובים בשיחרור סחורה לישראל, ויבואנים רבים תהו אם יש כאן יד מכוונת.

לבסוף, יצא המרצע מן השק, כאשר נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הורה לעצור את כל היצוא הטורקי לישראל, כצעד מחאה לאור התנהלותה של ישראל במסגרת 'חרבות ברזל'. בבת אחת הופסק יבוא בהיקף של כ-5 מיליארד שקל בשנה, הכולל מגוון מוצרים – החל מחומרי גלם לבנייה, מוצרי אנרגיה, גומי, פלסטיק, תמרוקים ועוד. לדברי בכירים במשק, הכתובת הייתה על הקיר כבר זמן רב, אך הממשלה לא טיפלה בנושא. 

בתגובה לאמירתו של ארדואן, אמר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כי הוא יורה להטיל מכס בהיקף של כ-100% על הסחורה המיובאת מטורקיה. מהלך שבסופו של דבר יפגע עוד יותר בכיסו של הצרכן הישראלי שנאנק ממילא תחת יוקר המחייה. לבסוף, ולאחר לחץ מדיני כבד, נמצאו מס' פתרונות על מנת להמשיך את הייבוא, אך עדיין – מדובר בצעד חריג, אך ככול הנראה – לא היחיד. 

שוב ושוב מוצאים עצמם היבואנים אל מול שוקת שבורה, כאשר מדינות העולם בוחרות להשתמש ביבוא לישראל כשוט מדיני, והיבואנים נאלצים להתמודד עם השלכות החלטות הממשלה. יתרה מכך - בעוד היצוא לחו"ל נחשב ל'נעלם' יחסית עבור הצרכן הישראלי שאינו מודע לכך, הרי שבכל הקשור ליבוא – כל שינוי בעלויות, מחסור או פגיעה – מגולגלת אל הצרכן. דבר המעצים את האפקט הציבורי. קחו לדוגמא את נושא הנדל"ן. כ-55% מהמלט מיובא לישראל, כאשר טורקיה היא אחת היצואניות המובילות. שערו בנפשכם מצב בו יש מחסור במלט, ושוק הדיור, שממילא מדשדש, נתקע עוד יותר. אם נוסיף לכך את שאר חומרי הבנייה המיובאים מטורקיה, נבין כיצד העלויות, שרק יאמירו, יגולגלו אל הרוכשים. הוכחה לכך ניתן לראות במהלך של חברת סימנט, השנה, ששינתה את תמהיל ייבוא המלט, והעבירה את עיקר הייבוא מיוון, על חשבון טורקיה, במטרה למנוע מצב של מחסור. 

היבוא הוא אחד מעמודי התווך של המשק הישראלי. אך בעוד המדינה מסייעת ליצואנים ומבטחת אותם במסגרת חברת 'אשרא', הרי שהיבואנים עומדים לבדם – חשופים לכל שינוי בסנטימנט העולמי כלפי ישראל. חובה על המדינה לשפות אותם, או לכל הפחות לסייע להם להתמודד עם השלכות השיבושים, הסיכונים והעיכובים ביבוא, הרי בסופו של דבר – מרבית ההשלכות (מוצדקות יותר או פחות) נובעות מהתנהלות המדינה".

עידן בן יעקב. צילום: צילום תמר מצפי

עוד ב-

מהפכה בסופרמרקטים בארץ: הסוף למוצרים מהמדינה שיצאה נגד ישראל?

לכתבה המלאה

הכותב הוא עו"ד עידן בן-יעקב, ממשרד בן-יעקב עו"ד, המתמחה בנדל"ן, סייבר ומשפט מסחרי