כסף וצרכנות

ההתחממות הגלובאלית יכולה לעלות לכם בהרבה כסף - זו הסיבה

סוגיית הקיימות הגיעה לתיק ההשקעות הפרטי שלנו. החודש צויין יום איכות הסביבה העולמי. שיקולי קיימות נלקחים בחשבון יותר ויותר ברמת החברות והמדינות, והם מחלחלים גם לרמת תיק ההשקעות הפרטי 

אנרגיה ירוקה (צילום shutterstock)
בתחילת השנה, בית המשפט בברזיל הורה לענקיות הכרייה BHP ו-Vale ולמיזם המשותף של עפרות הברזל שלהן, סמארקו לשלם 47.6 מיליארד ריאל ברזילאי (9.7 מיליארד דולר) על הנזקים שנגרמו בקריסת הסכר פונדאו בשנת 2015. קריסת הסכר הקטלנית בדרום-מזרח המדינה גרמה למפולת בוץ ענקית שבה קיפחו את חייהם 19 בני אדם, לזיהום נהר ריו דוסה והתפשטות כמויות אדירות של בוץ רעיל על פני שטחים נרחבים באוקיינוס האטלנטי. בדומה למקרה של ענקיות הכרייה, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של חברות שערך השוק והמוניטין שלהן נפגעו בגלל שהן לא הצליחו לנהל ביעילות סוגיות של קיימות.
חברות ממלאות תפקיד מכריע בעיצוב העולם שלנו ולכל עסק יש השפעה על כדור הארץ ועל החברה — עסקים מייצרים את רוב מה שאנו משתמשים בו או צורכים מדי יום, מהבגדים שאנו לובשים והאוכל שאנו אוכלים ועד לטכנולוגיות שמקלות על חיינו. לקראת יום איכות הסביבה העולמי שצויין ב-5 ביוני, חשוב לדון בקשר בין השמירה על הסביבה ואימוץ מרכיבי ESG (Environmental, Social and Governance) בקרב חברות לבין הצלחה עסקית והביצועים הפיננסים של אותן חברות.
בנוסף לנזק הסביבתי, אירועים כמו קריסת הסכר בברזיל עלולים להיות מתורגמים גם לנזק כספי, בשל הקנסות, עלויות רגולציה מוגדלות וחרמות של צרכנים. לכן יש לקחת בחשבון שיקולי קיימות בבחינת כל השקעה, ולשלב הערכות כמותיות ואיכותיות כדי לקבל ראייה הוליסטית יותר של ביצועי החברה בה אנו מתכוונים להשקיע.
חשוב למצב את נושא משבר האקלים ואת ההכרח לצמצום פליטת פחמן בליבת גישת ההשקעות, ולקחת בחשבון שיקולי קיימות בתיקי ההשקעות ממספר סיבות:
1. הפחתת סיכונים ואפשרות לשיפור ביצועי התיק לטווח הארוך 
חברות עם תקני ESG גבוהים נוטות להיות מנוהלות בצורה טובה יותר ואף להציג רווחיות טובה יותר לטווח ארוך. יתר על כך, ESG הופך להיות גורם חשוב יותר ויותר בשווקים הפיננסיים. 
2. תרומה ליצירת עולם בר קיימא ושוויוני יותר
השקעות המתמקדות בצמצום הפגיעה בסביבה הן הזדמנות לשחק תפקיד פעיל ולהשפיע על המעבר של תעשיות לקראת עתיד בר קיימא.
3. מודעות הלקוחות ל-ESG
תשומת הלב של לקוחות לנושאי ESG הולכת וגוברת, ועלינו להתאים את מכשירי ההשקעה, כדי לענות על הדרישות והרצונות של הלקוחות באופן הולם.
תפקידם של מוסדות פיננסיים בתמיכה בפעולות האקלים
בהקשר זה, חשוב להזכיר כי בדצמבר האחרון התכנסה בדובאי ועידת האקלים הבין-לאומית של האו"ם (COP 28) בכדי לדון בסדר היום האקלימי של העולם. זו היתה ועידת ה-COP הגדולה ביותר עד כה, עם כמאה אלף משתתפים, ביניהם נציגים מן הממשל ומן המגזר הפרטי. הוועידה ביקשה לבדוק את ההתקדמות הגלובלית שנעשתה מאז הסכם פריז, אמנה משפטית בינלאומית מחייבת בנושא שינויי אקלים שאומצה בשנת 2015, זיהוי הפערים וביסוס תוכנית פעולה ברורה להגיע לנייטרליות פליטת פחמן (כלומר, אפס פליטת פחמן נטו) עד 2050.
בעוד שההשפעה המיידית של ועידת האקלים על השווקים הפיננסיים לא היתה משמעותית, היא הניבה מספר התחייבויות והסכמים מרכזיים עם השלכות ארוכות טווח אפשריות על מגזרים כמו אנרגיה, פיננסים ותעשייה וכן על מגמות שוק והחלטות השקעה, בייחוד בתחום האנרגיה המתחדשת ופיתוח טכנולוגיות בר קיימא. COP28 הדגישה את התפקיד המכריע של ההון הפרטי בהשגת אפס פליטת פחמן נטו, תוך הכרה בפער מימון משמעותי שיש לטפל בו בכדי לעמוד ביעדי האקלים, כמו גם את החשיבות של גיוס השקעות פרטיות ותפקידם של מוסדות פיננסיים בתמיכה בפעולות האקלים.
בוועידה הוחלט על מספר צעדים משמעותיים: הקמת קרן לתמיכה במדינות מתפתחות המתמודדות עם השפעות שינויי האקלים. עם התחייבויות מיותר מ-10 מדינות, הקרן עומדת כעת על כ-800 מיליון דולר; המשתתפים בוועידה הסכימו גם על הצהרת פורצת דרך הדוגלת במעבר מדלק מאובנים (כמו נפט וגז) לשימוש רחב באנרגיה מתחדשת; בנוסף, כ-50 מדינות וחברות המפיקות נפט וגז התחייבו להשיג פליטת מתאן שתשאף לאפס עד שנת 2030, מתוך הכרה בתרומה של מתאן להתחממות הגלובלית. התחייבות זו לוותה בהכרזה על מימון מענק של מיליארד דולר ממספר מדינות בהן הפליטה הגבוהה ביותר בעולם; כמו כן, במאמץ לבצע מעבר משימוש בדלקים לשימוש באנרגיה מתחדשת, 22 מדינות התחייבו לשלש את הקיבולת הגרעינית שלהן עד 2050 ולהכפיל את קצב השיפור ביעילות האנרגטית עד 2030.
אנו רואים כי שיקולי קיימות נלקחים בחשבון ברמת החברות והמדינות, והם מחלחלים אט אט גם לרמת תיק ההשקעות הפרטי. הבחירות שלנו בתיק ההשקעה ישקפו את הסיכונים וההזדמנויות שאנו מעוניינים להיחשף אליהם, כמו גם את ההשלכות הסביבתיות והחברתיות. כמשקיעים, עלינו להכיר באחריות הזו ולהשקיע בחברות שמסתגלות לשינוי וגם מעצבות עתיד בר-קיימא, תוך ניסיון להגן על הסביבה והקהילות שבהן כולנו חיים.

רותם גרינפלד. צילום: יח"צ
הכותבת היא מנהלת לקוחות בחטיבת ניהול ההון של בנק רוטשילד ושות׳ בישראל. אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על-ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני"ע.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הבעיה כריתת יערות!!!!
    אנצי!!!! 06/2024/27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    האדם תמיד מחפש עוד שטחים להתיישב ולכן כל מה שקשור בזה גורם לנזק סביבתי.כמו מכרות,שמן דקלים,אסונות טבע,בנייה לשם תעשיה ומגורים. שמן דקלים באינדונזיה שמופק מעצים,גורם לכריתת יערות ושריפה שלהם כדי להשיג מוצר שנמצא היום בהרבה מטבחים.כנ"ל יערות האמונה שעצים מקררים את כדור הארץ ולכן,כריתה של עצים במקומות להסקה ותעשיה,יגרמו לאפקט החממה,כך שתמיד צריך לשתול בכל מקום בעולם עוד עצים וכמו בדיג,לעשות חוק שבזמן מסוים המדינה תדאג להשיג מקורות אנרגיה חלופיים,רק כדי שהציבור לא יכרות עצים אלא יטפח יערות ומהרבה סיבות כמו אנרגיה זולה,טיולים,שמירה על הטבע ותיירות.כי ברגע שיעלמו היערות יהיו גם שטפונות ומפולות.שורשי העצים שיכולים לספוג חלק ניכר מהמים זורמים,בלעדי עצים האדמה הופכת לסלעית כמו שקורה בהרבה מקומות שלא יודעים בכלל מה זה אפקט החממה וזיהום אוויר!!!!!
    סגור